גיקס עוברת לרווח תפעולי הודות לרכישות, השורה התחתונה עדיין שלילית
ההכנסות במחצית הסתכמו ב-141 מיליון שקל. הרווח התפעולי - 2.2 מיליון שקל; הרווח נונגאפ במחצית 2.2 מיליון שקל; השיפור מיוחס להשלמת רכישת קורטקס
חברת גיקס 4.32% מדווחת על גידול חד בהכנסות לסך של 141 מיליון שקל בחצי שנה הראשונה של 2022, הכנסות החברה בתקופה המקבילה בשנה שעברה עמדו על 53 מיליון שקל. לאחר שמחצית הראשונה של 2021 רשמה החברה הפסד תפעולי של 1.1 מיליון שקל, עברה החברה לרווח תפעולי של 2.2 מיליון שקל ב-2022. הגידול בהכנסות וברווח התפעולי נבעו מאיחוד דוחות חברת הבת קורטקס, אשר בסוף שנת 2021 השלימה גיקס עיסקת רכישה של 70% ממניותיה.
ה-EBITDA של החברה במחצית השנה הנוכחית עמדה על 5.8 מיליון שקל לעומת 1.6 מיליון בתקופה המקבילה. על אף על מגמות השיפור, בשורה התחתונה עדיין נרשם הפסד בסך של 0.9 מיליון שקל, בתקופה המקבילה נרשם הפסד של 2.8 מיליון שקל. במבט על הרווח הנקי NON GAAP החברה דווקא רשמה רווח בסך של 2.2 מיליון לעומת רווח של 0.3 בתקופה המקבילה אשתקד.
בסוף 2021 הודיעה החברה על התקשרות עם וויוביקס אינק ו-Vmedia Merger Sub, שבבעלותה של וויוביקס, לצורך מיזוג משולש הופכי כך שגיקס תהפוך להיות חברת בת בבעלות מלאה של וויוביקס. עוד הודיעה מנכ"ל החברה, עמיחי חדד והיו"ר יורם באומן יעברו להמשיך לכהן בתפקידם בוויוביקס. באומן כבר סיים את תפקידו ומונה ליו"ר וויוביקס ואילו חדד יעשה זאת גם הוא לאחר השלמת המיזוג, אשר לתאריך המאזן עוד לא קרה. באמצע חודש יולי הודיעה החברה כי אלי יורש ימונה ליו"ר החברה, החל מתחילת החודש הנוכחי.
החברה עוסקת בעיקר במגזרי החיפוש האינטרנטי והתוכן הדיגיטלי. מגזר החיפוש האינטרנטי החפיק לחברה הכנסות בסך של 38 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2022, ירידה מהתקופה המקבילה בה עמדו ההכנסות מהמגזר על 53 מיליון שקל. הקיטון בהכנסות נובע מירידה בהיקף החיפושים שהחברה מספקת, שנגרמה בין היתר בעקבות דרישות חדשות של פלטפורומות פרסום ומנועי חיפוש הנוגעים לחברה. המגזר הפיק רווח נקי בסך של 0.7 מיליון שקל, זאת לעומת 3.3 מיליון בתקופה המקבילה. מגזר התוכן הדיגיטלי, אשר נובעות מפעילות קוטרקס שאוחדה באוקטובר 2021, הפיק לחברה הכנסות בסך של 102 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, עם רווח תפעולי של 7.5 מיליון שקל ורווח נקי של 6.8 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה.
- דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי החברה עומד על כ-60 מיליון שקל ומנית החברה נסחרת בשער של 1.4 שקל למניה, עלייה של 8% ב-12 החודשים האחרונים, אז עמדה המניה על שער של 1.3 שקל למניה.
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
