גיקס עוברת לרווח תפעולי הודות לרכישות, השורה התחתונה עדיין שלילית
ההכנסות במחצית הסתכמו ב-141 מיליון שקל. הרווח התפעולי - 2.2 מיליון שקל; הרווח נונגאפ במחצית 2.2 מיליון שקל; השיפור מיוחס להשלמת רכישת קורטקס
חברת גיקס 1.89% מדווחת על גידול חד בהכנסות לסך של 141 מיליון שקל בחצי שנה הראשונה של 2022, הכנסות החברה בתקופה המקבילה בשנה שעברה עמדו על 53 מיליון שקל. לאחר שמחצית הראשונה של 2021 רשמה החברה הפסד תפעולי של 1.1 מיליון שקל, עברה החברה לרווח תפעולי של 2.2 מיליון שקל ב-2022. הגידול בהכנסות וברווח התפעולי נבעו מאיחוד דוחות חברת הבת קורטקס, אשר בסוף שנת 2021 השלימה גיקס עיסקת רכישה של 70% ממניותיה.
ה-EBITDA של החברה במחצית השנה הנוכחית עמדה על 5.8 מיליון שקל לעומת 1.6 מיליון בתקופה המקבילה. על אף על מגמות השיפור, בשורה התחתונה עדיין נרשם הפסד בסך של 0.9 מיליון שקל, בתקופה המקבילה נרשם הפסד של 2.8 מיליון שקל. במבט על הרווח הנקי NON GAAP החברה דווקא רשמה רווח בסך של 2.2 מיליון לעומת רווח של 0.3 בתקופה המקבילה אשתקד.
בסוף 2021 הודיעה החברה על התקשרות עם וויוביקס אינק ו-Vmedia Merger Sub, שבבעלותה של וויוביקס, לצורך מיזוג משולש הופכי כך שגיקס תהפוך להיות חברת בת בבעלות מלאה של וויוביקס. עוד הודיעה מנכ"ל החברה, עמיחי חדד והיו"ר יורם באומן יעברו להמשיך לכהן בתפקידם בוויוביקס. באומן כבר סיים את תפקידו ומונה ליו"ר וויוביקס ואילו חדד יעשה זאת גם הוא לאחר השלמת המיזוג, אשר לתאריך המאזן עוד לא קרה. באמצע חודש יולי הודיעה החברה כי אלי יורש ימונה ליו"ר החברה, החל מתחילת החודש הנוכחי.
החברה עוסקת בעיקר במגזרי החיפוש האינטרנטי והתוכן הדיגיטלי. מגזר החיפוש האינטרנטי החפיק לחברה הכנסות בסך של 38 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2022, ירידה מהתקופה המקבילה בה עמדו ההכנסות מהמגזר על 53 מיליון שקל. הקיטון בהכנסות נובע מירידה בהיקף החיפושים שהחברה מספקת, שנגרמה בין היתר בעקבות דרישות חדשות של פלטפורומות פרסום ומנועי חיפוש הנוגעים לחברה. המגזר הפיק רווח נקי בסך של 0.7 מיליון שקל, זאת לעומת 3.3 מיליון בתקופה המקבילה. מגזר התוכן הדיגיטלי, אשר נובעות מפעילות קוטרקס שאוחדה באוקטובר 2021, הפיק לחברה הכנסות בסך של 102 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, עם רווח תפעולי של 7.5 מיליון שקל ורווח נקי של 6.8 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה.
- דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי החברה עומד על כ-60 מיליון שקל ומנית החברה נסחרת בשער של 1.4 שקל למניה, עלייה של 8% ב-12 החודשים האחרונים, אז עמדה המניה על שער של 1.3 שקל למניה.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
