עמיחי חדד מנכל גיקס אינטרנט
צילום: יח"צ
דוחות

גיקס עוברת לרווח תפעולי הודות לרכישות, השורה התחתונה עדיין שלילית

ההכנסות במחצית הסתכמו ב-141 מיליון שקל. הרווח התפעולי - 2.2 מיליון שקל; הרווח נונגאפ במחצית 2.2 מיליון שקל; השיפור מיוחס להשלמת רכישת קורטקס

מתן קובי |

חברת  גיקס -0.86%  מדווחת על גידול חד בהכנסות לסך של 141 מיליון שקל בחצי שנה הראשונה של 2022, הכנסות החברה בתקופה המקבילה בשנה שעברה עמדו על 53 מיליון שקל. לאחר שמחצית הראשונה של 2021 רשמה החברה הפסד תפעולי של 1.1 מיליון שקל, עברה החברה לרווח תפעולי של 2.2 מיליון שקל ב-2022. הגידול בהכנסות וברווח התפעולי נבעו מאיחוד דוחות חברת הבת קורטקס, אשר בסוף שנת 2021 השלימה גיקס עיסקת רכישה של 70% ממניותיה. 

ה-EBITDA של החברה במחצית השנה הנוכחית עמדה על 5.8 מיליון שקל לעומת 1.6 מיליון בתקופה המקבילה. על אף על מגמות השיפור, בשורה התחתונה עדיין נרשם הפסד בסך של 0.9 מיליון שקל, בתקופה המקבילה נרשם הפסד של 2.8 מיליון שקל. במבט על הרווח הנקי NON GAAP החברה דווקא רשמה רווח בסך של 2.2 מיליון לעומת רווח של 0.3 בתקופה המקבילה אשתקד.

בסוף 2021 הודיעה החברה על התקשרות עם וויוביקס אינק ו-Vmedia Merger Sub, שבבעלותה של וויוביקס, לצורך מיזוג משולש הופכי כך שגיקס תהפוך להיות חברת בת בבעלות מלאה של וויוביקס. עוד הודיעה מנכ"ל החברה, עמיחי חדד והיו"ר יורם באומן יעברו להמשיך לכהן בתפקידם בוויוביקס. באומן כבר סיים את תפקידו ומונה ליו"ר וויוביקס ואילו חדד יעשה זאת גם הוא לאחר השלמת המיזוג, אשר לתאריך המאזן עוד לא קרה. באמצע חודש יולי הודיעה החברה כי אלי יורש ימונה ליו"ר החברה, החל מתחילת החודש הנוכחי.

החברה עוסקת בעיקר במגזרי החיפוש האינטרנטי והתוכן הדיגיטלי. מגזר החיפוש האינטרנטי החפיק לחברה הכנסות בסך של 38 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2022, ירידה מהתקופה המקבילה בה עמדו ההכנסות מהמגזר על 53 מיליון שקל. הקיטון בהכנסות נובע מירידה בהיקף החיפושים שהחברה מספקת, שנגרמה בין היתר בעקבות דרישות חדשות של פלטפורומות פרסום ומנועי חיפוש הנוגעים לחברה. המגזר הפיק רווח נקי בסך של 0.7 מיליון שקל, זאת לעומת 3.3 מיליון בתקופה המקבילה. מגזר התוכן הדיגיטלי, אשר נובעות מפעילות קוטרקס שאוחדה באוקטובר 2021, הפיק לחברה הכנסות בסך של 102 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, עם רווח תפעולי של 7.5 מיליון שקל ורווח נקי של 6.8 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה.

שווי החברה עומד על כ-60 מיליון שקל ומנית החברה נסחרת בשער של 1.4 שקל למניה, עלייה של 8% ב-12 החודשים האחרונים, אז עמדה המניה על שער של 1.3 שקל למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.