גיקס עוברת לרווח תפעולי הודות לרכישות, השורה התחתונה עדיין שלילית
ההכנסות במחצית הסתכמו ב-141 מיליון שקל. הרווח התפעולי - 2.2 מיליון שקל; הרווח נונגאפ במחצית 2.2 מיליון שקל; השיפור מיוחס להשלמת רכישת קורטקס
חברת גיקס 0.29% מדווחת על גידול חד בהכנסות לסך של 141 מיליון שקל בחצי שנה הראשונה של 2022, הכנסות החברה בתקופה המקבילה בשנה שעברה עמדו על 53 מיליון שקל. לאחר שמחצית הראשונה של 2021 רשמה החברה הפסד תפעולי של 1.1 מיליון שקל, עברה החברה לרווח תפעולי של 2.2 מיליון שקל ב-2022. הגידול בהכנסות וברווח התפעולי נבעו מאיחוד דוחות חברת הבת קורטקס, אשר בסוף שנת 2021 השלימה גיקס עיסקת רכישה של 70% ממניותיה.
ה-EBITDA של החברה במחצית השנה הנוכחית עמדה על 5.8 מיליון שקל לעומת 1.6 מיליון בתקופה המקבילה. על אף על מגמות השיפור, בשורה התחתונה עדיין נרשם הפסד בסך של 0.9 מיליון שקל, בתקופה המקבילה נרשם הפסד של 2.8 מיליון שקל. במבט על הרווח הנקי NON GAAP החברה דווקא רשמה רווח בסך של 2.2 מיליון לעומת רווח של 0.3 בתקופה המקבילה אשתקד.
בסוף 2021 הודיעה החברה על התקשרות עם וויוביקס אינק ו-Vmedia Merger Sub, שבבעלותה של וויוביקס, לצורך מיזוג משולש הופכי כך שגיקס תהפוך להיות חברת בת בבעלות מלאה של וויוביקס. עוד הודיעה מנכ"ל החברה, עמיחי חדד והיו"ר יורם באומן יעברו להמשיך לכהן בתפקידם בוויוביקס. באומן כבר סיים את תפקידו ומונה ליו"ר וויוביקס ואילו חדד יעשה זאת גם הוא לאחר השלמת המיזוג, אשר לתאריך המאזן עוד לא קרה. באמצע חודש יולי הודיעה החברה כי אלי יורש ימונה ליו"ר החברה, החל מתחילת החודש הנוכחי.
החברה עוסקת בעיקר במגזרי החיפוש האינטרנטי והתוכן הדיגיטלי. מגזר החיפוש האינטרנטי החפיק לחברה הכנסות בסך של 38 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2022, ירידה מהתקופה המקבילה בה עמדו ההכנסות מהמגזר על 53 מיליון שקל. הקיטון בהכנסות נובע מירידה בהיקף החיפושים שהחברה מספקת, שנגרמה בין היתר בעקבות דרישות חדשות של פלטפורומות פרסום ומנועי חיפוש הנוגעים לחברה. המגזר הפיק רווח נקי בסך של 0.7 מיליון שקל, זאת לעומת 3.3 מיליון בתקופה המקבילה. מגזר התוכן הדיגיטלי, אשר נובעות מפעילות קוטרקס שאוחדה באוקטובר 2021, הפיק לחברה הכנסות בסך של 102 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, עם רווח תפעולי של 7.5 מיליון שקל ורווח נקי של 6.8 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה.
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- ממציא האינטרנט מזהיר: מודלי הבינה המלאכותית עלולים למוטט את כלכלת הרשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי החברה עומד על כ-60 מיליון שקל ומנית החברה נסחרת בשער של 1.4 שקל למניה, עלייה של 8% ב-12 החודשים האחרונים, אז עמדה המניה על שער של 1.3 שקל למניה.
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
