גיקס עוברת לרווח תפעולי הודות לרכישות, השורה התחתונה עדיין שלילית
ההכנסות במחצית הסתכמו ב-141 מיליון שקל. הרווח התפעולי - 2.2 מיליון שקל; הרווח נונגאפ במחצית 2.2 מיליון שקל; השיפור מיוחס להשלמת רכישת קורטקס
חברת גיקס 1.89% מדווחת על גידול חד בהכנסות לסך של 141 מיליון שקל בחצי שנה הראשונה של 2022, הכנסות החברה בתקופה המקבילה בשנה שעברה עמדו על 53 מיליון שקל. לאחר שמחצית הראשונה של 2021 רשמה החברה הפסד תפעולי של 1.1 מיליון שקל, עברה החברה לרווח תפעולי של 2.2 מיליון שקל ב-2022. הגידול בהכנסות וברווח התפעולי נבעו מאיחוד דוחות חברת הבת קורטקס, אשר בסוף שנת 2021 השלימה גיקס עיסקת רכישה של 70% ממניותיה.
ה-EBITDA של החברה במחצית השנה הנוכחית עמדה על 5.8 מיליון שקל לעומת 1.6 מיליון בתקופה המקבילה. על אף על מגמות השיפור, בשורה התחתונה עדיין נרשם הפסד בסך של 0.9 מיליון שקל, בתקופה המקבילה נרשם הפסד של 2.8 מיליון שקל. במבט על הרווח הנקי NON GAAP החברה דווקא רשמה רווח בסך של 2.2 מיליון לעומת רווח של 0.3 בתקופה המקבילה אשתקד.
בסוף 2021 הודיעה החברה על התקשרות עם וויוביקס אינק ו-Vmedia Merger Sub, שבבעלותה של וויוביקס, לצורך מיזוג משולש הופכי כך שגיקס תהפוך להיות חברת בת בבעלות מלאה של וויוביקס. עוד הודיעה מנכ"ל החברה, עמיחי חדד והיו"ר יורם באומן יעברו להמשיך לכהן בתפקידם בוויוביקס. באומן כבר סיים את תפקידו ומונה ליו"ר וויוביקס ואילו חדד יעשה זאת גם הוא לאחר השלמת המיזוג, אשר לתאריך המאזן עוד לא קרה. באמצע חודש יולי הודיעה החברה כי אלי יורש ימונה ליו"ר החברה, החל מתחילת החודש הנוכחי.
החברה עוסקת בעיקר במגזרי החיפוש האינטרנטי והתוכן הדיגיטלי. מגזר החיפוש האינטרנטי החפיק לחברה הכנסות בסך של 38 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2022, ירידה מהתקופה המקבילה בה עמדו ההכנסות מהמגזר על 53 מיליון שקל. הקיטון בהכנסות נובע מירידה בהיקף החיפושים שהחברה מספקת, שנגרמה בין היתר בעקבות דרישות חדשות של פלטפורומות פרסום ומנועי חיפוש הנוגעים לחברה. המגזר הפיק רווח נקי בסך של 0.7 מיליון שקל, זאת לעומת 3.3 מיליון בתקופה המקבילה. מגזר התוכן הדיגיטלי, אשר נובעות מפעילות קוטרקס שאוחדה באוקטובר 2021, הפיק לחברה הכנסות בסך של 102 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, עם רווח תפעולי של 7.5 מיליון שקל ורווח נקי של 6.8 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה.
- דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי החברה עומד על כ-60 מיליון שקל ומנית החברה נסחרת בשער של 1.4 שקל למניה, עלייה של 8% ב-12 החודשים האחרונים, אז עמדה המניה על שער של 1.3 שקל למניה.
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיהמבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים
היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"
מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45% הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".
בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק
הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס.
על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.
בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול
ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.
לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של
2.3%-3.3%. הבטי המימון.
שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה
ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה
העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
