קמהדע: הסכם אספקה לדרום אמריקה בשווי של 11.4 מיליון דולר
חברת הביופארמצבטית הדואלית קמהדע קמהדע (US) של קרן פימי (21%) המתמקדת במוצרי פלסמה, זכתה באספקה של 11.4 מיליון דולר למוצר "VARIZIG" לארגון הפועל בעיקר בדרום אמריקה. החברה לא חשפה את שם הלקוח אך מציינת כי אספקת המוצר תהיה מהרבעון הרביעי של שנת 2022 ובמהלך המחצית הראשונה של שנת 2023. VARIZIG הוא אחד מארבעה מוצרים מסחריים מאושרי ה FDA, שנרכשו לאחרונה ע"י קמהדע. מדובר תכשיר נוגדנים מבוסס פלסמה, המכיל נוגדנים כנגד נגיף הוריצלה-זוסטר (VZV). התכשיר מאושר לטיפול לאחר חשיפה לנגיף אבעבועות רוח בקבוצות חולים בסיכון גבוה. בקבוצה הזאת נמנים ילדים מדוכאי חיסון, תינוקות ונשים בהריון. התכשיר נועד להפחית את חומרת המחלה בחולים אלה. המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ממליץ על שימוש מניעתי בתכשיר עבור אנשים בסיכון גבוה למחלת אבעבועות רוח קשה, ואינם בעלי חסינות מוכחת לנגיף וריצלה- זוסטר. את המוצר מייצרת בפועל חברת EMERGENT BIOSOLUTIONS במפעלה בוויניפג, מניטובה, קנדה, וכאמור קמהדע רכשה את הזכויות. "אנחנו מאוד מרוצים מהשגת הסכם אספקה זה אשר משקף את היכולת שלנו להגדיל משמעותית את היקפי המכירות בשווקים הבינלאומיים" אמר עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע. הוא הוסיף עוד כי "הזמנה זו, מייצגת את הפוטנציאל המסחרי המשמעותי של מוצרים אלו בשווקים בינלאומיים, ואנו מתכוונים להמשיך לאתר הזדמנויות עסקיות נוספות בשווקים אסטרטגיים." לקמהדע ארבעה מוצרי פלסמה נוספים הרשומים בשווקים מחוץ לארה"ב המשווקים ביותר מ-30 מדינות, בהן ארה"ב, קנדה, ישראל, רוסיה, ברזיל, ארגנטינה, הודו ומדינות נוספות באמריקה הלטינית ובאסיה. החברה גם מפיצה בארץ 20 מוצרים פרמצבטיים, ולאחרונה הוסיפה 11 מוצרים ביוסימילרים והיא צופה כי בכפוף לאישור EMA ומשרד הבריאות צפויים להיות מושקים בישראל לאורך 6 שנים במהלך השנים 2022-2028. בדוחות לרבעון הראשון של 2022 דיווחה קמהדע על הכנסות של 28.1 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים ל-25.6 מיליון דולר. בשורה התחתונה הציגה החברה הפסד נקי של 1.8 מיליון דולר או 0.04 דולר למניה לעומת רווח של 2.7 מיליון דולר או 0.06 דולר למניה בשנה הקודמת אבל מעל צפי האנליסטים לרווח של 0.02 דולר למניה. בנוסף, אישרה החברה את תחזית ההכנסות לשנת 2022 שצפויות לנוע בין 125 ל-135 מיליון דולר, גידול של 20% עד 30% מהשנה הקודמת. שיעור ה-EBITDA צפוי להיות בין 12% ל-15%. מניית קמהדע מחקה 20% מתחילת השנה והיא נסחרת במחיר של 16.4 שקלים ושווי שוק של 734 מיליון שקל.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
