בלנדר: קו אשראי בגובה 180 מיליון שקל להרחבת הפעילות אירופה
בלנדר 0% טכנולוגיות פיננסיות הינה חברת פינטק המספקת פתרונות אשראי ומימון באמצעות כלים טכנולוגיים שהיא מפתחת. בעיקר פעילה החברה במודל BNPL - Buy Now Pay Later, באמצעותו ניתן לקנות בעזרת אשראי חוץ בנקאי באופן דיגיטלי ופשוט באתרי מכירה אלקרונים ופיזיים.
החברה מודיעה כי חתמה על עיסקה לקבלת קו אשראי חדש מגוף מוסדי בריטי בהיקף כולל של 180 מיליון שקל (כ-50 מיליון אירו) לתקופה של עד 5 שנים. קו האשראי ישמש להרחבת פעילות מתן אשראי צרכני במדינות הפעילות של בלנדר באירופה: פולין, ליטא ולטביה, הכוללת בין השאר מתן אשראי לרכישת רכב, רכישת מוצרים והלוואה לכל מטרה.
העיסקה מצטרפת להרחבת פעילות החברה באירופה. בשנה האחרונה השלימההחברה עסקה לרכישת תאגיד פיננסי LTL שאפשרה לבלנדר לשלש את תיק האשראי שלה ולקצר את הליך קבלת רישיון בנקאי כלל אירופאי. בנוסף נכנסה החברה לפעילות בפולין.
ברבעון הראשון של שנת 2022 הגדילה החברה את הכנסותיה ברוטו ל-44 מיליון שקל ב-12 החודשים האחרונים. יתרת תיק ההלואות באירופה גדלה פי 4 והסתכמה ב-201 מיליון ש"ח
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ד"ר גל אביב, מנכ"ל קבוצת בלנדר טכנולוגיות פיננסיות: "השנה האחרונה הייתה שנת פריצה עבור בלנדר באירופה, שנה שבה היקף האשראי המועמד גדל באופן משמעותי בכלל ערוצי הפעילות. העסקה תאפשר לחברה להאיץ את צמיחת הפעילות באירופה ולהרחיבה. בנוסף החבירה לאחד הגופים הבריטיים המוסדיים משקפת הבעת אמון רבה בפעילות בלנדר באירופה"
- 2.בלנדר? אל תערבבו אות 25/05/2022 12:12הגב לתגובה זובלנדר? אל תערבבו אותי. כסף מפקידים בבנק ולא בבלנדר.
- 1.שי 25/05/2022 10:58הגב לתגובה זוהשמדת ערך מוחלטת בחברה הזאת. כל ההנפקה בשביל בעלי השליטה שחולבים את החברה בתנאים כאילו הם מנהלים את בנק הפועלים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
