חי גאליס ביג
צילום: יח"צ
ראיון

"איש לא צופה רווחי שערוך השנה ושלא יצפו שהפדיונות יהיו כמו ב-21'"

חי גאליס, מנכ"ל ביג: "אנחנו מוכרים בייסיק, לא מותרות. גם אם אחרי החזרה לרמות השגרה תהיה עוד האטה בפדיונות בצל העלאת הריבית והאינפלציה, ה-NOI לא יפגע כי השוכרים עומדים בזה. אצלנו הם מרוויחים יותר מבעזריאלי ומליסרון"; "אנחנו בתוצאות שיא רק לכאורה - השיא הרבה לפנינו"
איתי פת-יה |

ברבעון האחרון של 2021 רווחי חברת הנדל"ן המניב ביג הושפעו באופן משמעותי משערוכים חיוביים. מתוך רווח של 580 מיליון שקל, כ-456 מיליון יוחסו לרווחי השערוך. לצד גידול ריאלי בפעילות והרחבת הנכסים עם איחוד תוצאות אפי נכסים -1.95% , פתיחת מרכז ביג ביהוד ורכישת נכסים בסרביה, ביג הציגה קפיצה של פי 11 ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל ב-2020. יצוין כי כפי שהראו חברות הנדל"ן האחרות, גם אלה הממוקדות במגורים, הגידול בשורה התחתונה היה קל הודות לרווחי השיערוך, אבל בסיכום שנתי של 2022, איך יראו הרווחים והאם המשקיעים מבינים כי הפקטור הזה כבר לא בתמונה?

"אני נותן קרדיט למשקיעי שוק ההון שהם יודעים לעשות את החשיבה והבדיקה הזו בעצמם", משיב חי גאליס, מנכ"ל ביג 0.71% , בשיחה עם ביזפורטל. "אף אחד לא צופה רווחי שערוך. השערוכים בישראל בהשוואה לעולם הם סולידיים. ביג עצמה היא חברה סולידית מטבעה והשוק עושה את שלו. המכפיל שלנו על ההון הוא 1.6 ושאר חברות הנדל"ן המניב גם כן בסביבה הזו, כך שכנראה שהשוק חושב דברים חיוביים על הסקטור".

אנחנו שואלים אותו, בהינתן היעדר רווחי השערוך, איך עשויים להיראות הרווחים השנתיים הפעם. "לכאורה אנחנו בתוצאות שיא", הוא אומר, "אבל אנחנו הרבה לפני השיא. יש לנו פיתוח מטורף ואנחנו עובדים קשה לדוג עסקאות חדשות לפיתוח ורכישת נכסים. אין אף חברה עם פייפליין של פיתוח במיליארדי שקלים - רק בארץ, לא כולל חו"ל. מדובר על פיתוח בהיקף 5 מיליארד שקל ב-3-4 השנים הקרובות שמשמעו תוספת של NOI ו-FFO. חוץ מזה ישנה זרוע האנרגיה שהיעד שלנו הוא להפוך אותה למשמעותית בתחומה ובינתיים דיווחנו על פרויקט ראשון ברומניה.

לביג פרויקטים בפיתוח בגלילות, כרמי גת, גדרה, אור עקיבא, הוד השרון, אשדוד, באר שבע, כפר החורש ויהוד ועוד קרקעות בפתח תקווה, כפר סבא, נס ציונה, אשקלון, טירת הכרמל, דימונה, נצרת ואילת. ה-NOI השנתי הצפוי בתרחיש של הרחבה מתוכננת בנכסים קיימים וכן השלמה של אלה בשלבי פיתוח (המאוחר שבהם יושלם בשנה הבאה בחלקו המסחרי, שימושי המשרדים יושלמו ברבעון האחרון של 2024) עומד על 1.43 מיליארד שקל בשנה, או 790 מיליון בנטרול נכסי ביג. מדובר בצמיחה של 115% על פני הנתון של 2021 (NOI של 664 מיליון שקל). כך, ה-FFO אמור לגדול ב-128% עד אז, ל-888 מיליון שקל בשנה, או 485 מיליון שקל בנטרול ביג, לעומת 389 מיליון שקל ב-2021.

השיא הבא של ביג אמור להגיע בהמשך עם השלמת הפיתוח, בינתיים אמורה להיות ירידה. הישראלים מתנפלים על טיסות לחו"ל בפסח וזה ישפיע על דוחות הרבעון השני – ורוב הנכסים שלכם הרי בארץ. זה לא שהפיצוי יגיע מגל של תיירים יהודים שיפקדו דווקא את הנכסים שלכם במזרח אירופה.

"מה שהיה ב-2021 הוא נדיר ויוצא דופן. שאף אחד לא יצפה שהפדיונות של החנויות בארץ יחזרו על 2021. ברגע שהקורונה עברה לגמרי והישראלים יחזרו לחו"ל הפדיונות יחזרו לגודלם הסביר של הטרום קורונה בתחילת 2020. מה שהיה ב-2021 הוא שנת הצריכה הכי מטורפת בארץ אי פעם - זה לא יחזור. אנחנו מצפים לשגרה ומחכים לה, חיינו בה מצוין".

והשגרה החדשה תחזיר אתכם ממש לרמות ההן של תחילת 2020? הפוטרפוליו שלכם גדול יותר מאז. למה אנחנו אמורים לצפות?

"סביר שברגע שה'שגעת' תיגמר נחזור לשגרה שבה השוכרים מרוויחים כסף, העומסים עליהם וה-NOI שלנו סבירים. ה-NOI לא יפגע".

ב-2021 ההכנסות מדמי שכירות בנכסים הזהים בארץ, ללא אפי נכסים, עלו בכ-30%. בינתיים אצל השוכרים שם הפדיונות עלו פחות, ב-17%, להוציא תקופות הסגר. מה תוכל לספר על היכולת של השוכרים לעמוד בדמי השכירות?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"המצב של השוכרים ב-2021 היה הכי טוב אי פעם. המדד החשוב שצריך להסתכל עליו הוא העומס, שהזכרתי קודם. משמעו שכר הדירה מול הפדיון. אצלנו השוכרים שלנו הוא נמוך דרמטית מזה של עזריאלי ו מליסרון – כלומר השוכרים אצלנו מרוויחים יותר".

ואגב השגרה החדשה, עסקים חיוניים הם תמיד השוכרים הבטוחים יותר, אבל מהן התחזיות שלכם לגבי מגמות הצריכה של מותרות בצל האינפלציה שכבר משפיעה עלינו והעלאות הריבית שבדרך?

"היתרון של ביג הוא שרוב מוחלט של המרכזים מורכב משוכרים שמוכרים 'בייסיק', לא מותרות אלא צורך. ביג באר שבע כדוגמה מייצגת: אחוז האפנה הוא בקושי 35%-40%, וגם בתוך שוכרי האפנה אלה רשתות בייסיק - לא פקטורי 54. או זארה אלא יותר פוקס, קסטרו ו-H&O. הודות לעומס הנמוך על השוכרים אצלנו, גם אם תהיה האטה בפדיונות, ל-NOI שלנו לא יקרה כלום כי השוכרים יכולים לספוג. עברנו ימים יותר קשים וגם בהם הוכחנו עמידות גבוהה מאד".

מה לגבי עלויות המימון שלכם? בינואר הספקתם להרחיב סדרת אג"ח, לכמה זמן אתם "מסודרים" והאם תנפיקו עוד חוב בין העלאת הריבית הקרובה לזו השניה לכשתגיע?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.