אלי גרינברג סקודיקס
צילום: אוריין ברטוב
ראיון

"עוד חמש שנים ההכנסות שלנו יעלו ל-3 ספרות במיליוני דולרים"

כך אומר אלי גרינברג, מנכ"ל סקודיקס, בראיון לביזפורטל. המניה התרסקה ב-40% מאז ההנפקה: "השוק בתל אביב עדיין לא מכיר אותנו, כשיבינו את פוטנציאל הרווחיות שלנו השוק יגיב בהתאם" - הבטיח, כמו כל החברות החדשות; האם היא תונפק גם בוול סטריט?
סתיו קורן |

חברת  סקודיקס -0.34%  הונפקה באחרונה בבורסה בת"א, היא נשלטת על ידי קרן טנא (32%) ועוסקת בייצור מערכות דיגיטליות, ופועלת בעיקר בארה"ב, סין, גרמניה וקצת בישראל. 

מאז ההנפקה שנערכה לפני ארבעה חודשים, מניית החברה איבדה גובה. שווי השוק שלה ירד ב38%, היא הונפקה לפי שווי של 197 מיליון שקל וכעת נסחרת לפי שווי שוק של 119 מיליון שקל. "ירדנו בשווי השוק כי השוק בתל אביב עדיין לא מכיר אותנו, ולא יצא לנו לפרסם כלום פרט לדו"ח אחד רשמי שהוצאנו שבועיים אחרי ההנפקה". אומר בראיון לביזפורטל אלי גרינברג, מנכ"ל החברה. "אני מעריך שכשהשוק יכיר אותנו כחברה, ויבין מה פוטנציאל הצמיחה והרווחיות שלנו הוא יגיב בהתאם". 

אז מה פוטנציאל הרווחיות שלכם?

אני לא רוצה לתת מספרים, אבל אם תסתכלי על חברות מקבילות לנו כמו למשל  קורנית דיגיטל  יש לה מודלים מובילים מבחינת רווחיות ומחזורים. 

מה תחומי הפעילות המרכזיים של החברה?

"אנחנו מייצרים מכונות דפוס שמבצעות השבחה על גבי הדפסות. ניקח כדוגמא אריזות של בשמים, קוסמטיקה ומשקאות אנחנו משביחים אותן באופן בו אנו מוסיפים להם עיטורי כסף וזהב, אנחנו למעשה מייצרים את העיטורים. הבשורה הגדולה שלנו לעולם זה שאנחנו עושים את זה בצורה דיגיטלית, אנחנו מבצעים את הגרפיקה באופן ישיר על גבי קובץ PDF ומעבירים ישר לכרטיס או לאריזה, בניגוד לעולם הישן בו היו מבצעים את התהליך עם גלופות, מה שעולה הרבה מאוד כסף. אנחנו מוכרים מעל ל-10 שנים, יש לנו קרוב ל-400 מכונות שמותקנות ברחבי העולם, אנחנו מוכרים גם את המכונות וגם את הדיו".

מי המתחרים שלכם?

"המתחרה העיקרית שלנו היא חברה צרפתית יפנית שנקראת קוניקה מינולטה (Konica Minolta) חברה מוכרת בתחום שלנו, שמגלגלת כמה מיליארדי דולרים - הם המתחרים הדיגיטליים, ביחס אליהם המכונות שלנו יותר תעשייתיות שבנויות לייצור 24/7, לעומת המכונות שלהם שמיועדות לריצות מאוד קצרות, לסמפלים ודברים כאלה, זה כמו להשוות בין מכונת צילום למכונת דפוס - במכונת צילום אפשר לצלם כמה דפים וזה יצא בסדר, אבל אם נדפיס בה יממה שלמה היא כבר תשווק חיים".

נסייג ונאמר, שקוניקה היא חברת ענק שנסחרת לפי שווי שוק של 2 מיליארד דולר בבורסת טוקיו, עם מוצרים רבים כמו מכונות צילום, מדפסות לייזר, ציוד היקפי רב תפקודי (MFP) ומערכות הדפסה דיגיטלית לשוק הדפוס הייצור - בסקודיקס צריכים לעבוד עוד הרבה עד שיגיעו לרמתה.

האם אתם רואים מגמת התאוששות במכירות לרמות שיהיו לפני הקורונה?

"בהחלט, אנחנו רואים את זה בארה"ב ובסין - באירופה אני צופה שהמכירות יחזרו לעצמן בשנה הקרובה. אנחנו צופים שנחזור לרמות שלפני הקורונה, אך לא מצפים לצמיחה מעבר לזה ברבעונים הבאים - הייתה לנו שנה טובה ב-2019 ומקווה לחזור לרמות האלה לפחות.

השנה נכנסו לתעשייה של ייצור אריזות, וזה שוק שהוא גדול יותר מהשווקים אליהם כיוונו קודם ואנחנו רוצים שזה יבוא לידי ביטוי במספרים שלנו בקרוב. אבל אם מסתכלים על השווקים המסורתיים שלנו יש שם התאוששות, אבל זה תלוי איפה בעולם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה השלימה אתמול מכירה של שתי מערכות מסוג סקודיקס אולטרה 2000 תמורת 1.4 מיליון דולר ללקוח קיים שלה, מדובר בחברה אמריקאית חסויה, שגרינברג מעדיף לא למסור את שמה. "החברה שווה 2 מיליארד דולר - בתחום האי קומרס, היא עוסקת בהדפסות על מוצרים כמו חולצות וכרטיסי ברכה בהתאמה אישית - בישראל מדובר בתחום פחוץ נפוץ, אבל בשוק האמריקאי זה מאוד נפוץ ומדובר בשוק ששווה מיליארדים רבים" אומר גרינברג.

"אני מאמין שהלקוח יבצע הזמנות נוספות, אנחנו רואים גידול של 30% בביקוש למוצרים שלנו אצל אותו לקוח, מה שעולה משנה לשנה - השנה הוא הכפיל את נפח העבודה שהוא עשה עם המכונות שלנו ואין סיבה שהמגמה הזו לא תמשיך. הוא גם מרוצה וגם גדל, והמכונות שלנו מייצרות לו הרבה מאוד כסף".

מה מנועי הצמיחה שלכם?

"המנוע שאיתו גדלנו בשנה הזו זה ה-E-COMMERCE, הלקוחות שלנו הן חברות שמוכרות מוצרים שונים דרך האינטרנט החל מכרטיסי ברכה וכלה בקופסאות. אבל מנוע הצמיחה המרכזי הוא כאמור, ייצור אריזות - זה שוק שמוערך ב-900 מיליארד דולר. כל דבר מגיע בקופסא - החל מקורנפלקס ועד קופסא של טלפון סלולרי. כמה מזה רלוונטי אלינו? אנחנו מעריכים את זה במיליארדים רבים, קשה מאוד לדעת אבל מדובר במספרים עצומים. החזון שלנו הוא להשביח את כל האריזות הללו - אנו מכוונים לאריזות בתחומים של אלקטרוניקה, יינות, שוקולדים, מזון ועוד".

הזכרת קודם את קורנית דיגיטל, מדובר בחברה שנסחרת בנאסד"ק - האם אתם מכוונים לשם?

"כן. בהחלט, זו השאיפה של המשקיעים שלנו. קרנות הן סיכון אמריקאיות השקיעו בנו והן בהחלט מכוונות לשם - אני מאמין שזה יקרה בשנים הקרובות". 

איפה אתה רואה את החברה בחמש השנים הבאות?

"התכנית שלנו היא חמש שנים מההנפקה להגיע למחזורים בסדר גודל של קורנית, נגיד איפה שקורנית הייתה לפני שנתיים או שלוש. מבחינת הכנסות אנחנו רוצים להגיע לשלוש ספרות במיליוני דולרים, עם שולי רווח של לפחות 50%.

"אנחנו לא חברת חלום, יש לנו הנהלה מאוד מנוסה, ויש לנו אסטרטגיית גידול יציבה וחזקה, מבחינתו זו רק תחילת הדרך כחברה ציבורית, אנחנו שואפים להגיע למספרים גדולים בשנים הקרובות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?