בנקים
צילום: אילוסטרציה

האם הבנקים בארץ יציגו שוב הכנסה מהפסדי אשראי, ומה שונה מארה"ב?

ב-IBI מצביעים על כך שהבנקים האמריקאיים הגדילו את הפרשות בתחילת 2020 בשל תקן חדש שבארץ ייושם ב-2022, ואלה הישראלים יעדכנו בקרוב איך ישפיע על המאזנים. "מגמת ההכנסה מהפרשות נמשכת - אם כי בארה"ב חלה האטה בהיקפן ברבעון השלישי"
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה IBI בנקים הפרשות

הבנקים הגדולים בארצות הברית הציגו תוצאות משופרות ברבעון השלישי של השנה, בין היתר בשל הכרה כהכנסה בהפרשות עבר להפסדי אשראי. גם בארץ הסעיף השפיע לחיוב על תוצאות הבנקים ברבעונים הקודמים, והשאלה היא האם כשעתה תקופת ההשוואה היא לרבעון השלישי של 2020, שני רבעונים אחרי פרוץ הנגיף, התמונה תהיה דומה בהיבט זה?

ליאור שילה, אנליסט הבנקים של IBI  בית השקעות, מפרסם אם כן סקירה בדיוק סביב סוגיה זו. "הבנקים בארה"ב החלו לבצע החזר הפרשות להפסדי אשראי כרבעון או שניים לפני הבנקים הישראלים", הם מזכירים, ומצביעים על כך ש"קיימת שונות בנוגע לקבלת ההחלטות של הבנקים המקומיים והזרים אם להקטין את רזרבת ההפסדים הצבורה ועדיין קיים פער במודל ההפרשות עצמו (בארה"ב כבר אימצו את מודל CECL) - אך המגמה היא שחשובה, והיא מראה שנמשכות ההפרשות השליליות – כלומר הכנסות מהפסדי אשראי".

מבדיקה שנעשתה על בנקים ששווי הנכסים שלהם הוא מעל 10 מיליארד דולר, עולה כי 42 בנקים מתוך 56 שדיווחו עד כה רשמו הפרשות שליליות להפסדי אשראי, מצויין בניתוח. "כאשר מתמקדים בבנקים הגדולים (  JP MORGAN ,  BANK OF AMERICA ,  WELLS FARGO & CO ,  CITIGROUP ) נראה כי חלה האטה בהיקף ההכנסות מהפסדי אשראי".

עוד כותב שילה כי "יחס הכיסוי של הבנקים (הפרשות להפסדי אשראי ביחס לסך תיק האשראי ברוטו) מתחיל להתכנס לרמות שלפני משבר הקורונה. עם זאת, התקן החשבונאי החדש (CECL) דורש להחזיק רזרבות גבוהות יותר ולכן הבנקים לא צפויים להגיע לאותן הרמות בדיוק של 2019, אך להתקרב אליהן".

בשורה התחתונה הוא צופה כי הבנקים המקומיים יחלו לפרסם את הדוחות הרבעוניים לקראת אמצע החודש ושמגמת רישום ההכנסות מהפסדי אשראי תימשך, כפי שראינו בארה"ב. "ההבדל הגדול הוא שבארה"ב אימצו את התקן החשבונאי החדש בתחילת 2020 מה שגרר הפרשות הרבה יותר גבוהות במהלך המשבר ואילו הבנקים המקומיים יחלו לאמץ את התקן רק בתחילת 2022".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה היום בבורסה?

המדדים אתמול "התגברו" על הארביטרז' החיובי וסגרו בירידות, כאשר  חברות הביטוח בלטו לשלילה עם יריד של 4.1% במדד בהמשך לירידות שלהן ביום חמישי, על רקע הציפיות להתארכות המערכה בעזה והשפעתה על הכלכלה; היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל שעשוי להכריע האם תרד הריבית בישראל בסוף החודש
מערכת ביזפורטל |

מדד המחירים לצרכן שיתפרסם היום עשוי להשפיע על מסלול הריבית של בנק ישראל, שנמצא בצומת דרכים בין נתונים כלכליים יציבים יחסית לבין אי הוודאות שנובעת מהמלחמה. בעוד שבארה"ב ההימורים בשווקים כבר מגלמים בוודאות הורדת ריבית (ואפילו כמה כאלה עד סוף השנה), אצלנו הנגיד שוקל את ההשלכות של הרחבת הלחימה על הפעילות הכלכלית. מצד אחד, אמנם האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? מדד המחירים באוגוסט צפוי לעלות 0.6%, כאשר הערכות האנליסטים נעות בין 0.5% ל-0.7% - להרחבה: מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

ברקע, צה״ל פתח שלב חדש ומוגבר במבצע "מרכבות גדעון ב׳" בעיר עזה, שבמסגרתו תקף מעל 360 מטרות טרור בשלושה גלים, בהובלת פיקוד הדרום ובשיתוף חיל האוויר. התקיפות התמקדו בתשתיות טרור כמו מבנים שהוסבו למתקנים צבאיים, עמדות תצפית וצליפה, חמ"לי תצפית, מתקני פיקוד ושליטה ואתרי אחסון אמל״ח, זאת כהכנה לכניסה לכניסה קרקעית של כוחות צה"ל.


האם מניות התשתיות מעניינות?  

תחום התשתיות, שלרוב נתפס כאפור ומשעמם, הוא למעשה הבסיס לכל פעילות כלכלית: כבישים, תחבורה, תקשורת, מים ואנרגיה, ומספק ביקוש יציב ותשואות גבוהות יחסית בסיכון נמוך, כשגם השקעות ענקיות בתשתיות לטכנולוגיה ו-AI דוחפות את התחום קדימה. בשנים האחרונות מניות התשתיות בבורסה המקומית הניבו תשואות דומות למדד ת"א 125, והמשך הצמיחה תלוי בעיקר בתקציבי הממשלה ובהורדת ריבית שיכולה לשפר רווחיות. כדי לסייע למשקיעים להבין את הפוטנציאל, יצרנו דירוג חדש למניות תשתית לפי ערך כלכלי, צמיחה והערכת מומחים, לצד דירוג סיכון, שמאפשר לזהות מניות שמספקות תשואה גבוהה ביחס לסיכון. הכל בכתבה כאן - השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?