הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
אייזק דבח מנכל דלתא
צילום: יחצ

דלתא רוצה להנפיק ב-2 מיליארד דולר - שתי סיבות למה זה גבוה מדי וסיבה אחת מדוע זה עשוי להצליח

דלתא נמצאת בתקופה טובה, היא ממשיכה לצמוח ולהתפתח, וגם הנפיקה את דלתא ישראל. אבל האם חברה שנסחרת ב-1.2 מיליארד דולר יכולה להנפיק לפי שווי של 2 מיליארד
נתנאל אריאל | (8)
נושאים בכתבה דלתא

חברת האופנה דלתא היא חברה טובה. אפילו טובה מאוד. היא מציגה שנה אחרי שנה הכנסות ורווחים מצוינים, וגם על הקורונה נראה שהיא הצליחה להתגבר בצורה יפה. כבר לפני כשנה חשפנו בראיון עם בעל השליטה אייזיק דבח כי החברה מתכננת להנפיק בנאסד"ק - עוד השנה, ובסוף השבוע האחרון דווח בבלומברג כי היא רוצה להנפיק לפי שווי של 2 מיליארד דולר. 

כמחצית מההכנסות של דלתא מגיעות מארה"ב, עוד כ-18% מאירופה (לא כולל גרמניה), כ-12% מההכנסות מגיעות מגרמניה, כ-13% מישראל וכ-7% משאר העולם.

החברה היא חברה טובה, אבל האם היא שווה 2 מיליארד דולר? לפי השווי בארץ - התשובה היא ממש לא בטוח. השוק האמריקאי אומנם רותח והרבה חברות מצליחות לקבל שווים גבוהים, אבל  לשווי של דלתא יש עוגן בשוק המקומי. רבות וטובות שנסחרו בארץ ניסו להעלות את השווי שלהן לקראת הנפקה בחו"ל, אבל בסוף השווי בבורסה הוא השווי. נכון, ידיעה כמו בבלומברג שמדברת על שווי של 2 מיליארד דולר להנפקה המתוכננת מעלה את המניה, אבל לא היה מצב בהיסטוריה שחברה הנפיקה בעשרות אחוזים מעל השווי הקיים שלה. 

אז ההודעה מסוף השבוע אמנם דחפה את המניה היום ב-6% כלפי מעלה, אבל היא לא יכולה לדחוף את המניה ב-60%. 

אבל יותר מזה - נכון אמנם שדלתא ביצעה התייעלות בעקבות הקורונה וייתכן שזה יבוא לידי ביטוי בשורת הרווח שלה בצורה טובה יותר מאשר בשנים קודמות, אבל המניה זינקה פי 4 מהשפל שרשמה בקורונה לפני חצי שנה (היא נפלה לשווי של 860 מיליון שקל, וכעת נסחרת ב-4.1 מיליארד שקל). כלומר - המשקיעים, לפחות לכאורה, כבר מתמחרים את השיפור בתוצאות של דלתא, והשווי שלה כבר כעת נמצא בשיא כל הזמנים - פי 2 מאשר לפני משבר הקורונה. האם היא תקפוץ כעת שוב כמעט פי 2 רק בגלל הנפקה בוול סטריט? זה נשמע גבוה מדי.

גם אם ניקח את הרווח ברבעון השני שהסתכם ב-27 מיליון דולר, שהיה חריג כלפי מעלה, ונוסיף לו את הרווח לרבעון הראשון 15 מיליון דולר, נקבל רווח של כ-42 מיליון דולר בחציון, כלומר קצב רווחים של כ-85 מיליון דולר בשנה. כך שעל פי הדיווחים בתקשורת האמריקאית - שמעניקים שווי של 2 מיליארד דולר לחברה - הרי שמדובר במכפיל רווח של 23.5. השווי בבורסה מסתכם ב-1.2 מיליארד דולר - כך שקשה להאמין שהחברה תצליח לגייס לפי שווי העולה משמעותית על השווי בבורסה.

וצריך גם לציין שמכפיל של 23 הוא די נדיב מכיוון שהחברה מעולם לא הציגה רווחים כאלה, הרווח המקסימאלי השנתי שלה עמד על כ-57.7 מיליון דולר, וברוב השנים בעשור האחרון - הרוויחה בין 40 ל-50 מיליון דולר.

למעשה, בין השנים 2014 ל-2019 (לפני הקורונה) המניה של דלתא די 'דרכה במקום' - היא עלתה וירדה אך תמיד התכנסה לאזור השווי של כ-2 מיליארד שקל, שהם 600 מיליון דולר. כחלק מהזינוק המרשים שקרה לחברות רבות בעקבות הקורונה, השווי שלה זינק לשיא של 1.2 מיליארד דולר, אבל האם היא מסוגלת כעת להכפיל שוב את השווי? על פניו - זה נשמע יותר מדי, ומנותק מהתוצאות בפועל של החברה.

נזכיר כי את השנה שעברה דלתא הצליחה לסיים עם הפסד של 'רק' 40 מיליון דולר, והציגה התאוששות למרות הסגרים החוזרים ונשנים. בשנת 2019 היא רשמה רווח נקי של 57.7 מיליון דולר, וב-2018 48.1 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההכנסות שלה לאורך העשור האחרון צמחו, כאשר בשנת 2018 היא הכניסה 1.5 מיליארד דולר, בשנת 2019 היא הכניסה שיא של 1.69 מיליארד דולר, ובשנת הקורונה היא הכניסה 1.45 מיליארד דולר. בשנה הנוכחית, היא צופה הכנסות בטווח שבין 1.825-1.875 מיליארד דולר כלומר המשך צמיחה של עד 11% (גם ואולי בעיקר בעקבות הרכישה).

בשני הרבעונים הראשונים של השנה היא המשיכה לצמוח, וגם רכשה חברת e-commerce קמעונאית בארה"ב, Bare Necessities, כדי להמשיך ולהגדיל את השורה העליונה, והנפיקה את דלתא ישראל דלתא מותגים 0.1%  לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל (כ-400 מיליון דולר). 

צפו בראיון עם אייזיק דבח כאשר נבחר לאחד מאנשי השנה של ביזפורטל:

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    והשווי כולל פוטנציאל 06/10/2021 18:52
    הגב לתגובה זו
    ופוטנציאל זה משהו בשמיים שבדרך כלל גם לא מתממש.. אבל שילמו יפה וקיבלו.
  • 5.
    הם ינפיקו לפי שוי 5.2 (ל"ת)
    עמי 04/10/2021 02:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    X 04/10/2021 00:38
    הגב לתגובה זו
    שטוענים ינפיקו במיליארד שקל
  • 3.
    מתעניין 04/10/2021 00:29
    הגב לתגובה זו
    מה הסיבה שההנפקה עשויה כן להרויח ????
  • כי וול סטריט רותחת וחברות מנפקות בשוויים מוגזמים (ל"ת)
    שמעון לביא 04/10/2021 09:14
    הגב לתגובה זו
  • אזרח 04/10/2021 12:19
    במיוחד כשהבורסה "הרותחת" נופלת על התחת...
  • 2.
    רפול 03/10/2021 23:14
    הגב לתגובה זו
    הזוי ביותר .,.
  • 1.
    רפי 03/10/2021 22:25
    הגב לתגובה זו
    לוקחים נתונים של שנים קודמות ועפ"י זה מעריכים חברה?
ישי דוידי קרן פימי
צילום: BIZTV

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל

דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%

רן קידר |
נושאים בכתבה פימי

קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף). 

הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל  ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל. 

הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל. 

עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.

הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:

·         סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
ח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טובח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”

בדיון סוער בכנסת על דו"ח הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית, עלו קריאות לצעדים אמיצים יותר לפתיחת השוק לשחקנים חדשים; באוצר ובבנק ישראל מבהירים: הסיכונים נבחנו, וגם לאי־עשייה יש מחיר

רן קידר |
נושאים בכתבה ועדת הכלכלה

ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה התכנסה היום (שלישי) לדיון מיוחד בעקבות המלצות הצוות הבין־משרדי שהוקם על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל להגברת התחרות במערכת הבנקאית במגזר הקמעונאי. הדיון התקיים בראשות ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה לבנקאות, ולצד הסכמה רחבה על הצורך להכניס שחקנים חדשים, התקיים ויכוח עקרוני על העומק והאומץ של המהלכים המוצעים. כתבנו פה עשרות פעמים על הרווחים האדירים של המערכת הבנקאית, ואולי הדיון בועדה היום יעורר את הרגולטור, שיעשה את הצעדים הנדרשים וישנה דרמטית את השוק הבנקאי בישראל. 

יוקר המחיה מתחיל בבנקים

בפתח הדיון אמר ח"כ כץ כי “כשמדברים על יוקר המחיה מסתכלים על המדף בסופר, אבל מאחורי זה עומדות עלויות המימון. אם נצליח להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולמשקי הבית,  נראה את זה מתגלגל מיד למחירים לצרכן.” לדבריו, המטרה היא לפתוח את השוק ולאפשר כניסת 7-8 בנקים חדשים בתוך שנים ספורות, מה שייצור תחרות אמיתית על ריביות, עמלות ואיכות השירות.

עפרי אשל, רפרנטית פיננסים באגף התקציבים באוצר, הציגה את עיקרי הדוח וציינה כי התחרות הבנקאית בישראל נמוכה במיוחד, וכתוצאה מכך הריביות גבוהות, השירות פחות טוב והקצאת האשראי אינה יעילה. לדבריה, המתווה החדש מבוסס על רישוי מדורג, שיסיר חסמים רגולטוריים ויאפשר לשחקנים חוץ בנקאיים לגייס מקורות מימון זולים יותר. סימה שפיצר, מהפיקוח על הבנקים, הדגישה כי כיום קיימת חקיקה שמקשה על “פריקות שירותים” ולכן דרושות התאמות רגולטוריות מקלות.

איפה התחרות? 

יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, ציין כי חלפו שבע שנים מאז רפורמת שטרום ב-2017 , אך הוקמו רק שני בנקים חדשים, ושום "מפץ תחרותי" לא הגיע. לדבריו, “אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים.”

גם חבר הכנסת אוהד טל קרא לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר והוסיף כי “יש כאן הזדמנות היסטורית להוריד את יוקר המחיה, אסור להחמיץ אותה.”

נציגי השוק הפיננסי העלו חששות מגודל הרגולציה: מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, נמרוד ספיר, הזהיר כי הדרישות המוצעות אינן מותאמות למבנה הפעילות של בתי ההשקעות, וכי פיקוח כפול מצד רגולטורים שונים עלול להרתיע שחקנים חדשים. מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הדגישה כי אין לאפשר לבנקים החדשים פטור מהוראות הגינות ויציבות, אך כן יש להקל ברגולציה על שכר הבכירים ופעילויות נוספות, כדי לאפשר להם להתחרות בשחקנים הגדולים

להמשך הכתבה לחץ כאן