IDI בתוצאות טובות - רווח של 74 מיליון שקל ברבעון הרביעי
חברתאיידיאיי ביטוח -0.75% מדווחת על רווח כולל של 74 מיליון שקל ברבעון הרביעי - גידול של 64% לעומת הרבעון אשתקד. הרווח הכולל - 213 מיליון שקל בשנת 2020, לעומת 211 מיליון שקל בשנת 2019. מניית איידיאיי מזנקת ב-6% ומשלימה עלייה של מעל 20% מתחילת השנה לשווי של כ-1.8 מיליארד שקל. בהינתן התוצאות של הרבעון האחרון, מדובר בשווי שמבטא מכפיל רווח של כ-6. לכאורה נמוך, גם בחברות ביטוח. הסיבה למכפיל הנמוך היא בעיקר החשש של השוק מתחרות דיגיטלית - חברות הביטוח הדיגיטליות ליברה ווישור לוקחות נתח שוק והיה קיים חשש שהן ינגסו משמעותית מאיידיאיי
קיטון של 9% בפרמיות ברוטו ברבעון הרביעי: 525.6 מיליון שקל ב-2020 בהשוואה ל-575 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בפרמיות ברוטו נובע בעיקרו מפעולות יזומות של החברה לטיוב תיק הלקוחות בעיקר בענפי הרכב והדירות, מהורדת תעריפים בענף רכב רכוש עקב השינויים בסביבה התחרותית לצד הירידה בשכיחות התאונות, וכן מהשפעת הירידה בצריכה הפרטית וממתן הנחות, בכלל - ובענפי הרכב בפרט, עקב מגפת הקורונה.
קיטון של 8% בפרמיות ברוטו בשנת 2020 :2.381 מיליארד שקל לעומת 2.581 מיליארד שקל אשתקד. השינוי בפרמיות ברוטו נובע בעיקרו מפעולות יזומות של החברה לטיוב תיק הלקוחות בעיקר בענפי הרכב והדירות, מהורדת תעריפים בענף רכב רכוש עקב השינויים בסביבה התחרותית לצד ירידה בשכיחות התאונות, וכן מהשפעת הירידה בצריכה הפרטית וממתן הנחות, בכלל - ובענפי הרכב בפרט, עקב מגפת הקורונה.
קיטון של 8% בפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הרביעי בסך של כ-601 מיליון שקל בהשוואה ל-652.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-8%.
- איידיאיי: הרווח ירד 40% ל-47 מ' בצל התחרות בביטוחי רכב רכוש
- איי.די.איי ביטוח: הרווח הנקי גדל ב-13% - 72 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קיטון של 6% בפרמיות שהורווחו ברוטו בשנת 2020 בסך של כ-2.474 מיליארד שקל, לעומת סך של כ-2.68 מיליארד שקל אשתקד.
ירידה של 50% ברווחי ההשקעות בשנת 2020, שהסתכמו בכ-57 מיליון שקל לעומת 112 מיליון שקל בשנת 2019. בחברה מסבירים כי הרווחים נפגעו מהירידות החדות בשוק ההון בחודש מרץ, בעקבות משבר הקורונה.
עלייה של 32% ברווח החיתומי מפעילות הליבה, בסך של 290 מיליון שקל לפני מס, בהשוואה ל-220 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
שווי השוק של חברה עומד כיום על כ-1.7 מיליארד שקל ומניית החברה נסחרת בשווי של כ-11.5 שקל נכון לכתיבת שורות אלו.
קיטון של 10% בפרמיות ברוטו מעסקי ביטוח כללי בשנת 2020, שהסתכמו בכ-1.801 מיליארד שקל לעומת 2.012 מיליארד שקל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר מפעולות יזומות של החברה לטיוב תיק הלקוחות ומהורדת תעריפים בענף רכב רכוש, עקב שינויים בסביבה התחרותית והירידה בשכיחות התאונות (לצד צמיחה בענפי רכוש אחרים וחבויות אחרות), וכן מהירידה בצריכה הפרטית בכלל המשק וממתן הנחות, ובענפי הרכב בפרט, עקב מגיפת הקורונה.
הפרמיות שהורווחו ברוטו מעסקי ביטוח חיים הסתכמו בכ-320.2 מיליון שקל לעומת כ-306.5 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-4%. הפרמיות בביטוח חיים ללא חסכון צמחו בכ- 8% לעומת פרמיה בגין מוצרי חסכון שירדה בכ- 19%. כאמור, החברה הפסיקה לשווק את מוצר ביטוחי המנהלים כבר ב- 2013, והמוצר נמצא ב- Run Off. הגידול נובע בעיקרו מגידול במספר הלקוחות ובהיקף הפעילות. עם זאת, השפעת מגיפת הקורונה מיתנה את קצב הגידול.
- התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
- אקוואריוס הכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
הפרמיות שהורווחו ברוטו מעסקי ביטוח בריאות הסתכמו בכ-259.3 מיליון שקל לעומת סך של כ-263.1 מיליון שקל אשתקד, קיטון של כ- 1%. השינוי נובע מהחלטה להקטין את היעדים בתאונות אישיות לאור הכבדת הרגולציה והפסקת שיווק מוצר הביטוח נסיעות לחו"ל בתקופת הקורונה.
בהמשך לדוחות, מסר מנכ״ל ביטוח ישיר, קובי הבר:"הדגשים העסקיים בהם אנו ממוקדים, ובהם צמיחה רווחית, טיוב תיק הלקוחות בענף הרכב, והרחבת הפעילות בענפי החיים, בריאות ורכוש, מוכיחים את עצמם בשורת הרווח. המהלכים שאנחנו מובילים יהוו בסיס איתן להמשך הצמיחה בשנים הבאות, ויאפשרו לנו להמשיך ולהוביל את שוק הביטוח הישיר, ולשמור על פסי הרווחיות אליהם אנו מכוונים".
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
