IDI בתוצאות טובות - רווח של 74 מיליון שקל ברבעון הרביעי
חברתאיידיאיי ביטוח 1.27% מדווחת על רווח כולל של 74 מיליון שקל ברבעון הרביעי - גידול של 64% לעומת הרבעון אשתקד. הרווח הכולל - 213 מיליון שקל בשנת 2020, לעומת 211 מיליון שקל בשנת 2019. מניית איידיאיי מזנקת ב-6% ומשלימה עלייה של מעל 20% מתחילת השנה לשווי של כ-1.8 מיליארד שקל. בהינתן התוצאות של הרבעון האחרון, מדובר בשווי שמבטא מכפיל רווח של כ-6. לכאורה נמוך, גם בחברות ביטוח. הסיבה למכפיל הנמוך היא בעיקר החשש של השוק מתחרות דיגיטלית - חברות הביטוח הדיגיטליות ליברה ווישור לוקחות נתח שוק והיה קיים חשש שהן ינגסו משמעותית מאיידיאיי
קיטון של 9% בפרמיות ברוטו ברבעון הרביעי: 525.6 מיליון שקל ב-2020 בהשוואה ל-575 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בפרמיות ברוטו נובע בעיקרו מפעולות יזומות של החברה לטיוב תיק הלקוחות בעיקר בענפי הרכב והדירות, מהורדת תעריפים בענף רכב רכוש עקב השינויים בסביבה התחרותית לצד הירידה בשכיחות התאונות, וכן מהשפעת הירידה בצריכה הפרטית וממתן הנחות, בכלל - ובענפי הרכב בפרט, עקב מגפת הקורונה.
קיטון של 8% בפרמיות ברוטו בשנת 2020 :2.381 מיליארד שקל לעומת 2.581 מיליארד שקל אשתקד. השינוי בפרמיות ברוטו נובע בעיקרו מפעולות יזומות של החברה לטיוב תיק הלקוחות בעיקר בענפי הרכב והדירות, מהורדת תעריפים בענף רכב רכוש עקב השינויים בסביבה התחרותית לצד ירידה בשכיחות התאונות, וכן מהשפעת הירידה בצריכה הפרטית וממתן הנחות, בכלל - ובענפי הרכב בפרט, עקב מגפת הקורונה.
קיטון של 8% בפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הרביעי בסך של כ-601 מיליון שקל בהשוואה ל-652.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-8%.
- איידיאיי: הרווח ירד 40% ל-47 מ' בצל התחרות בביטוחי רכב רכוש
- איי.די.איי ביטוח: הרווח הנקי גדל ב-13% - 72 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קיטון של 6% בפרמיות שהורווחו ברוטו בשנת 2020 בסך של כ-2.474 מיליארד שקל, לעומת סך של כ-2.68 מיליארד שקל אשתקד.
ירידה של 50% ברווחי ההשקעות בשנת 2020, שהסתכמו בכ-57 מיליון שקל לעומת 112 מיליון שקל בשנת 2019. בחברה מסבירים כי הרווחים נפגעו מהירידות החדות בשוק ההון בחודש מרץ, בעקבות משבר הקורונה.
עלייה של 32% ברווח החיתומי מפעילות הליבה, בסך של 290 מיליון שקל לפני מס, בהשוואה ל-220 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
שווי השוק של חברה עומד כיום על כ-1.7 מיליארד שקל ומניית החברה נסחרת בשווי של כ-11.5 שקל נכון לכתיבת שורות אלו.
קיטון של 10% בפרמיות ברוטו מעסקי ביטוח כללי בשנת 2020, שהסתכמו בכ-1.801 מיליארד שקל לעומת 2.012 מיליארד שקל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר מפעולות יזומות של החברה לטיוב תיק הלקוחות ומהורדת תעריפים בענף רכב רכוש, עקב שינויים בסביבה התחרותית והירידה בשכיחות התאונות (לצד צמיחה בענפי רכוש אחרים וחבויות אחרות), וכן מהירידה בצריכה הפרטית בכלל המשק וממתן הנחות, ובענפי הרכב בפרט, עקב מגיפת הקורונה.
הפרמיות שהורווחו ברוטו מעסקי ביטוח חיים הסתכמו בכ-320.2 מיליון שקל לעומת כ-306.5 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-4%. הפרמיות בביטוח חיים ללא חסכון צמחו בכ- 8% לעומת פרמיה בגין מוצרי חסכון שירדה בכ- 19%. כאמור, החברה הפסיקה לשווק את מוצר ביטוחי המנהלים כבר ב- 2013, והמוצר נמצא ב- Run Off. הגידול נובע בעיקרו מגידול במספר הלקוחות ובהיקף הפעילות. עם זאת, השפעת מגיפת הקורונה מיתנה את קצב הגידול.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
הפרמיות שהורווחו ברוטו מעסקי ביטוח בריאות הסתכמו בכ-259.3 מיליון שקל לעומת סך של כ-263.1 מיליון שקל אשתקד, קיטון של כ- 1%. השינוי נובע מהחלטה להקטין את היעדים בתאונות אישיות לאור הכבדת הרגולציה והפסקת שיווק מוצר הביטוח נסיעות לחו"ל בתקופת הקורונה.
בהמשך לדוחות, מסר מנכ״ל ביטוח ישיר, קובי הבר:"הדגשים העסקיים בהם אנו ממוקדים, ובהם צמיחה רווחית, טיוב תיק הלקוחות בענף הרכב, והרחבת הפעילות בענפי החיים, בריאות ורכוש, מוכיחים את עצמם בשורת הרווח. המהלכים שאנחנו מובילים יהוו בסיס איתן להמשך הצמיחה בשנים הבאות, ויאפשרו לנו להמשיך ולהוביל את שוק הביטוח הישיר, ולשמור על פסי הרווחיות אליהם אנו מכוונים".
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
