קובי הבר, מנכ"ל איידיאיי ביטוח
צילום: יח"צ
דוחות

IDI בתוצאות טובות - רווח של 74 מיליון שקל ברבעון הרביעי

לימור זילבר |
נושאים בכתבה איידיאיי ביטוח

חברתאיידיאיי ביטוח 0.87% מדווחת על רווח כולל של 74 מיליון שקל ברבעון הרביעי - גידול של 64% לעומת הרבעון אשתקד. הרווח הכולל - 213 מיליון שקל בשנת 2020, לעומת 211 מיליון שקל בשנת 2019. מניית איידיאיי מזנקת ב-6% ומשלימה עלייה של מעל 20% מתחילת השנה לשווי של כ-1.8 מיליארד שקל. בהינתן התוצאות של הרבעון האחרון, מדובר בשווי שמבטא מכפיל רווח של כ-6. לכאורה נמוך, גם בחברות ביטוח. הסיבה למכפיל הנמוך היא בעיקר החשש של השוק מתחרות דיגיטלית - חברות הביטוח הדיגיטליות ליברה ווישור לוקחות נתח שוק והיה קיים חשש שהן ינגסו משמעותית מאיידיאיי

קיטון של 9% בפרמיות ברוטו ברבעון הרביעי: 525.6 מיליון שקל ב-2020 בהשוואה ל-575 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בפרמיות ברוטו נובע בעיקרו מפעולות יזומות של החברה לטיוב תיק הלקוחות בעיקר בענפי הרכב והדירות, מהורדת תעריפים בענף רכב רכוש עקב השינויים בסביבה התחרותית לצד הירידה בשכיחות התאונות, וכן מהשפעת הירידה בצריכה הפרטית וממתן הנחות, בכלל - ובענפי הרכב בפרט, עקב מגפת הקורונה.

קיטון של 8% בפרמיות ברוטו בשנת 2020 :2.381 מיליארד שקל לעומת 2.581 מיליארד שקל אשתקד. השינוי בפרמיות ברוטו נובע בעיקרו מפעולות יזומות של החברה לטיוב תיק הלקוחות בעיקר בענפי הרכב והדירות, מהורדת תעריפים בענף רכב רכוש עקב השינויים בסביבה התחרותית לצד ירידה בשכיחות התאונות, וכן מהשפעת הירידה בצריכה הפרטית וממתן הנחות, בכלל - ובענפי הרכב בפרט, עקב מגפת הקורונה.

קיטון של 8% בפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הרביעי בסך של כ-601 מיליון שקל בהשוואה ל-652.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-8%.

קיטון של 6% בפרמיות שהורווחו ברוטו בשנת 2020 בסך של כ-2.474 מיליארד שקל, לעומת סך של כ-2.68 מיליארד שקל אשתקד.

ירידה של 50% ברווחי ההשקעות בשנת 2020, שהסתכמו בכ-57 מיליון שקל לעומת  112 מיליון שקל בשנת 2019. בחברה מסבירים כי הרווחים נפגעו מהירידות החדות בשוק ההון בחודש מרץ, בעקבות משבר הקורונה.

עלייה של 32% ברווח החיתומי מפעילות הליבה,  בסך של 290 מיליון שקל לפני מס, בהשוואה ל-220 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

שווי השוק של חברה עומד כיום על כ-1.7 מיליארד שקל ומניית החברה נסחרת בשווי של כ-11.5 שקל נכון לכתיבת שורות אלו.

קיטון של 10% בפרמיות ברוטו מעסקי ביטוח כללי בשנת 2020, שהסתכמו בכ-1.801 מיליארד שקל לעומת  2.012 מיליארד שקל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר מפעולות יזומות של החברה לטיוב תיק הלקוחות ומהורדת תעריפים בענף רכב רכוש, עקב שינויים בסביבה התחרותית והירידה בשכיחות התאונות (לצד צמיחה בענפי רכוש אחרים וחבויות אחרות), וכן מהירידה בצריכה הפרטית בכלל המשק וממתן הנחות, ובענפי הרכב בפרט, עקב מגיפת הקורונה.

הפרמיות שהורווחו ברוטו מעסקי ביטוח חיים הסתכמו בכ-320.2 מיליון שקל לעומת כ-306.5 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-4%. הפרמיות בביטוח חיים ללא חסכון צמחו בכ- 8% לעומת פרמיה בגין מוצרי חסכון שירדה בכ- 19%. כאמור, החברה הפסיקה לשווק את מוצר ביטוחי המנהלים כבר ב- 2013, והמוצר נמצא ב- Run Off.  הגידול נובע בעיקרו מגידול במספר הלקוחות ובהיקף הפעילות. עם זאת, השפעת מגיפת הקורונה מיתנה את קצב הגידול.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הפרמיות שהורווחו ברוטו מעסקי ביטוח בריאות הסתכמו בכ-259.3 מיליון שקל לעומת סך של  כ-263.1 מיליון שקל אשתקד, קיטון של כ- 1%. השינוי נובע מהחלטה להקטין את היעדים בתאונות אישיות לאור הכבדת הרגולציה והפסקת שיווק מוצר הביטוח נסיעות לחו"ל בתקופת הקורונה.

בהמשך לדוחות, מסר מנכ״ל ביטוח ישיר, קובי הבר:"הדגשים העסקיים בהם אנו ממוקדים, ובהם צמיחה רווחית, טיוב תיק הלקוחות בענף הרכב, והרחבת הפעילות בענפי החיים, בריאות ורכוש, מוכיחים את עצמם בשורת הרווח. המהלכים שאנחנו מובילים יהוו בסיס איתן להמשך הצמיחה בשנים הבאות, ויאפשרו לנו להמשיך ולהוביל את שוק הביטוח הישיר, ולשמור על פסי הרווחיות אליהם אנו מכוונים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.