קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

אפסלון עולה ב-5%: רוכשת חנות אינטרנטית שהכניסה 4 מ' ד' ב-2020

חברת הסחר המקוון הרוכשת חנויות הפועלות באמזון ומשביחה אותן תקנה חנות מתחום הביגוד בתמורה לכ-3 מיליון דולר עם אופציה לתשלום של 250 א' ד' נוספים עבור מלאי. לבד ממכירות באמזון הנרכשת פועלת גם במגזר הסיטונאות
איתי פת-יה | (2)

חברת הסחר המקוון אפסלון ברנדס 2.05%  חתמה על מזכר עקרונות לרכישה של חנות ביגוד אינטרנטית הפועלת באמזון ומוכרת גם לסיטונאים (Wholesalers) תמורת 2.95 מיליון דולר. כ-2.75 מיליון דולר ישולמו במועד השלמת העסקה ו-200 אלף דולר נוספים ישולמו ב-4 תשלומים שווים החל מחודש לאחר מכן. במתווה נכללה אופציה לתוספת תשלום של 250 אלף דולר על המלאי הקיים או מוצרים שהוזמנו ונמצאים בתהליך ייצור.

החנות שתירכש מוכרת מוצרים מ-20 סוגים ו-400 תתגי סוגים בטווח מחירים של 15-30 דולר למוצר. ב-2020 הסתכמו הכנסותיה מאמזון בכ-3.25 מיליון דולר, כשעלות המכר הסתכמה בכ-630 אלף דולר, הוצאות הפרסום הסתכמו בכ-200 אלף דולר וסך העמלות הכולל לאמזון הסתכמו בכ-1.5 מיליון דולר - כ-46% מסך המכירות. הרווח הגולמי לפני מס עמד על כ- 1.1 מיליון דולר, מה שמשקף שיעור רווחיות לפני מס של כ-33%. במגזר המכירות לסיטונאים רשמה החנות הכנסות של כ-1.4 מיליון דולר ב-2020, כשעלות המכר הסתכמה בכמיליון דולר והרווח הגולמי לפני מס עמד על כ-400 אלף דולר - שיעור רווחיות של כ-28%. 

לפי מזכר העקרונות מול אפסלון, במשך שנתיים מהשלמת העסקה המוכר ינהל את המכירות לסיטונאים תחת פיקוחה של אפסלון, ויהיה זכאי לשיעור מסך הרווח הגולמי בגין כל מכירה. עוד סוכם כי המוכר יספק יעוץ לאפסלון לתקופה של 9 חודשים בהיקף שלא יעלה על 40 שעות חודשיות בתמורה לסכום שאינו מהותי.

אפסלון עוסקת בהקמה, איתור, רכישה, תפעול והשבחה של חנויות וירטואליות הפועלות תחת אמזון. ב-12 החודשים האחרונים עלתה מניית אפסלון בכ-96%, ואחרי העלייה היא נסחרת בכ-76 מיליון שקל. החברה טרם רושמת הכנסות ובמחצית הראשונה של 2020 הפסידה כ-700 אלף שקל. זה עתה גייסה אפסלון כ-10.3 מיליון שקל בהקצאה פרטית ממשקיעים בהם אקסלנס, המהווה בעלת עניין בחברה, ובית ההשקעות מור שהפך בעל עניין בעקבות ההשקעה. עוד לקחו חלק בהקצאה ספרה ניהול קרנות וכן קרן פנגאנה אלפא.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבי 23/02/2021 17:37
    הגב לתגובה זו
    קשה להשקיע בעסק שהוא למעשה תלוי ב 100 אחוז באמאזון. אם נניח יחליטו אמאזון על עוד עמלה מסוימת או שיתחילו להתחרות בעסק שנמצא אצלם אפילו נגמר השיר לחברה. מה זכות קיום של עסק שתלוי לגמרי בעסק אחר
  • 1.
    אדיסון 23/02/2021 13:03
    הגב לתגובה זו
    דולר בחצי שנה האחרונה בלבד.... אתם רק צריכם לבדוק קצת עובדות לפני שאתם מפרסמים כתבה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.