קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

אפסלון עולה ב-5%: רוכשת חנות אינטרנטית שהכניסה 4 מ' ד' ב-2020

חברת הסחר המקוון הרוכשת חנויות הפועלות באמזון ומשביחה אותן תקנה חנות מתחום הביגוד בתמורה לכ-3 מיליון דולר עם אופציה לתשלום של 250 א' ד' נוספים עבור מלאי. לבד ממכירות באמזון הנרכשת פועלת גם במגזר הסיטונאות
איתי פת-יה | (2)

חברת הסחר המקוון אפסלון ברנדס 0%  חתמה על מזכר עקרונות לרכישה של חנות ביגוד אינטרנטית הפועלת באמזון ומוכרת גם לסיטונאים (Wholesalers) תמורת 2.95 מיליון דולר. כ-2.75 מיליון דולר ישולמו במועד השלמת העסקה ו-200 אלף דולר נוספים ישולמו ב-4 תשלומים שווים החל מחודש לאחר מכן. במתווה נכללה אופציה לתוספת תשלום של 250 אלף דולר על המלאי הקיים או מוצרים שהוזמנו ונמצאים בתהליך ייצור.

החנות שתירכש מוכרת מוצרים מ-20 סוגים ו-400 תתגי סוגים בטווח מחירים של 15-30 דולר למוצר. ב-2020 הסתכמו הכנסותיה מאמזון בכ-3.25 מיליון דולר, כשעלות המכר הסתכמה בכ-630 אלף דולר, הוצאות הפרסום הסתכמו בכ-200 אלף דולר וסך העמלות הכולל לאמזון הסתכמו בכ-1.5 מיליון דולר - כ-46% מסך המכירות. הרווח הגולמי לפני מס עמד על כ- 1.1 מיליון דולר, מה שמשקף שיעור רווחיות לפני מס של כ-33%. במגזר המכירות לסיטונאים רשמה החנות הכנסות של כ-1.4 מיליון דולר ב-2020, כשעלות המכר הסתכמה בכמיליון דולר והרווח הגולמי לפני מס עמד על כ-400 אלף דולר - שיעור רווחיות של כ-28%. 

לפי מזכר העקרונות מול אפסלון, במשך שנתיים מהשלמת העסקה המוכר ינהל את המכירות לסיטונאים תחת פיקוחה של אפסלון, ויהיה זכאי לשיעור מסך הרווח הגולמי בגין כל מכירה. עוד סוכם כי המוכר יספק יעוץ לאפסלון לתקופה של 9 חודשים בהיקף שלא יעלה על 40 שעות חודשיות בתמורה לסכום שאינו מהותי.

אפסלון עוסקת בהקמה, איתור, רכישה, תפעול והשבחה של חנויות וירטואליות הפועלות תחת אמזון. ב-12 החודשים האחרונים עלתה מניית אפסלון בכ-96%, ואחרי העלייה היא נסחרת בכ-76 מיליון שקל. החברה טרם רושמת הכנסות ובמחצית הראשונה של 2020 הפסידה כ-700 אלף שקל. זה עתה גייסה אפסלון כ-10.3 מיליון שקל בהקצאה פרטית ממשקיעים בהם אקסלנס, המהווה בעלת עניין בחברה, ובית ההשקעות מור שהפך בעל עניין בעקבות ההשקעה. עוד לקחו חלק בהקצאה ספרה ניהול קרנות וכן קרן פנגאנה אלפא.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבי 23/02/2021 17:37
    הגב לתגובה זו
    קשה להשקיע בעסק שהוא למעשה תלוי ב 100 אחוז באמאזון. אם נניח יחליטו אמאזון על עוד עמלה מסוימת או שיתחילו להתחרות בעסק שנמצא אצלם אפילו נגמר השיר לחברה. מה זכות קיום של עסק שתלוי לגמרי בעסק אחר
  • 1.
    אדיסון 23/02/2021 13:03
    הגב לתגובה זו
    דולר בחצי שנה האחרונה בלבד.... אתם רק צריכם לבדוק קצת עובדות לפני שאתם מפרסמים כתבה
עידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסףעידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסף
ניתוח Bizportal

למרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי

הורדת ההמלצה לאיתקה בסוף השבוע הובילה לירידה של 5% במניה בלונדון שמשפיעה על דלק בבורסה המקומית; ניתוח שווי הנכסים העדכני של דלק קבוצה מצביע על שווי נכסי נקי גבוה ביותר מ-20% מהמחיר בשוק 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה דלק קבוצה איתקה

בעוד מניית איתקה סגרה את המסחר בלונדון בירידה של כ-5% בסוף השבוע האחרון בעקבות הורדת המלצה של גולדמן זאקס ל"מכירה" עם מחיר יעד של 180 פני (קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק), בהסתכלות על התמחור הכולל של דלק קבוצה דלק קבוצה 0.3%   נראה שההשפעה קטנה יותר משחושבים. אם ניקח בחשבון תמחור NAV, המבוסס על שוויי שוק עדכניים של כלל החברות הבנות והנכסים, שממנה עולה כי המניה נסחרת כיום בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה, מעל 20%.

שווי הנכסים

החישוב כולל את כל האחזקות המרכזיות של הקבוצה מעודכן לכתיבת שורות אלה. ההחזקה המשמעותית ביותר היא החזקה של 54.66% בניו-מד אנרג'י, עם שווי החזקה כ-10.5 מיליארד שקל. ההחזקה השנייה בגודלה היא החזקה של 50.5% באיתקה אנרג'י השווה כ-7.28 מיליארד שקל לפי מחיר הסגירה של יום שישי. בנוסף החברה מחזיקה בכ-40.07% בישראכרט בשווי 1.78 מיליארד שקל, 61.36% במהדרין בשווי של 623 מיליון שקל, 24.7% בדלק ישראל בשווי של 198 מיליון שקל, 19.1% בדלק נכסים  בשווי של 174 מיליון שקל, ו-32.7% ב-InPlay Oil, בשווי של 268 מיליון שקל שם השקיעה לאחרונה. סך הכל השקעות נכסים סחירים של כ-20.45 מיליארד שקל.

לכך מתווספים גם נכסים שאינם סחירים, בהם בניין מלון בהרצליה בשווי שמאות של 299 מיליון שקל, ו-25% מקרקע בעכו בשווי של 98 מיליון שקל, לסכום כולל של כ-20.85 מיליארד שקל.

הנכס שלא במאזן

אחד הנכסים החשובים ביותר, שאינו רשום במאזן מסיבות חשבונאיות אך נמצא בכל מודל של השוק, הוא התמלוגים מלווייתן, שמקנים לדלק עד 6% מהתמורות הגולמיות מפי הבאר. הערכת השווי המקובלת עומדת סביב נעות בין 650-800 מיליון דולר. בחישוב שמרני יחסית של 720 מיליון דולר, השווי שנכנס למודל עומד על כ-2.36 מיליארד שקל.

במצטבר, שווי כלל הנכסים מסתכם בקצת יותר מכ-23.2 מיליארד שקל, ומהם מנוכה החוב הפיננסי נטו לפי דוחות הרבעון, 3.84 מיליארד שקל. כך מתקבל NAV של כ-19.37 מיליארד שקל. בנוסף נציין כי מאז סוף הרבעון החוב אף ירד מתחת ל-3.8 מיליארד שקל, אך במודל שנותח כאן נעשה שימוש בנתון השמרני מדוחות החברה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%

כצפוי ולאחר קרוב לשנתיים בנק ישראל הפחית את הריבית ל-4.25%, העליות במדדים התחזקו לאחר הודעת הריבית ומה קורה בשוק אגרות החוב?

מערכת ביזפורטל |

הריבית המוניטרית בישראל ירדה היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה - בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית


הורדת הריבית תומכת בשוק, העליות התחזקו מכ-0.5%-0.7% למעל 1.5%. בלטו במיוחד מניות הביטוח. מדד הביטוח זינק ב-4%.  אין סיבה לעליות במניות הביטוח חוץ מסיבה טכנית - יש הרבה כסף בקרנות הפיננסיות ועל רקע החשש ממניות הבנקים בשל המיסוי יש הסתה של כספים מהבנקים לביטוח.  


גם הנדל"ן זינק. כאן יש קשר להפחתת הריבית. התקווה היא שהיקף הרוכשים יחזור לעלות, שהביקוש לדירות יגבר. הפחתת ריבית משפיעה על החזר המשכנתא ומאפשרת לרוכשים יותר גמישות. במילים אחרות, הם צריכים פחות הון כדי לרכוש את אותה הדירה. זה יכול לייצר ביקושים, אבל צריך לזכור שמדובר בסה"כ ברבע אחוז והשפעה מינורית על החזרי המשכנתא - סדר גודל של 70 שקל בחודש למשכנתא ממוצעת. 

אבל, מבחינת אווירה, יש אווירה טובה, והשוק מסתכל באופטימיות על הדירות למגורים. זה הוביל היום לעליות של 2.3% במדדי הנדל"ן. 



מעניין לראות מה קורה בשוק האג"ח. אגרות חוב שקליות ממשלתיות אמורות להיות מושפעות מהפחתת הריבית ב"המרה" מלאה. כלומר, רבע אחוז של הורדת ריבית אמור להוביל להפחתה של רבע אחוז באגרות החוב. אבל זה לא קורה. אגרות החוב השקליות לא זזות. הסיבה ברורה: הכל כבר גלום במחירים. הורדת הריבית היתה צפויה לגמרי.