דמרי: הרווח הנקי עלה ב-34% ברבעון השלישי ל-33 מיליון שקל
חברת יזמות הנדל"ן מדווחת על גידול של 23.5% בהכנסות הרבעון השלישי ל-270 מיליון שקל; דמרי: "מאז סיום הסגר הראשון יש התאוששות משמעותית בביקושים במשרדי המכירות של החברה ואף גידול ניכר במכירות ביחס לתקופה המקבילה"
חברת יזמות הנדל״ן י.ח דמרי 0% מדווחת על גידול של 23.5% בהכנסות הרבעון השלישי ל-270 מיליון שקל, הרווח הנקי עלה ב-34% והסתכם ב-33 מיליון שקל. דמרי: "מאז סיום הסגר הראשון יש התאוששות משמעותית בביקושים במשרדי המכירות של החברה ואף גידול ניכר במכירות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד". הכנסות החברה ברבעון השלישי 2020 גדלו בכ-23.5% לכ-269.6 מיליון שקל, לעומת כ-218.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון השלישי 2020 עלה בכ-34.3% לכ-32.7 מיליון שקל, לעומת כ-24.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ממכירות, עבודות והשכרה של דירות ומבנים מסחריים ברבעון השלישי 2020 עלה בכ-27.7% לכ-78.2 מיליון שקל (כ-29.2% מההכנסות בסעיף זה) לעומת כ-61.2 מיליון שקל (כ-28.2% מההכנסות בסעיף זה) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי משקף את התקדמות הביצוע והמכירה של פרויקטים בהקמה. הרווח הגולמי הכללי ברבעון עלה בכ-28% לכ-79.5 מיליון שקל לעומת כ-62.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון השלישי 2020 עלה בכ-32.9% לכ-56.6 מיליון שקל לעומת כ-42.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון השלישי של 2020 מכרה דמרי 214 יח"ד בישראל לרבות מגרשים בתמורה כספית של כ-248.6 מיליון שקל (מתוכן חלק החברה הינו 202 יח"ד לרבות מגרשים והתמורה הינה כ-228.3 מיליון שקל), לעומת 91 יח"ד בישראל ברבעון המקביל אשתקד בתמורה כספית של כ-149.1 מיליון שקל (מתוכן חלק החברה הינו 82 יח"ד והתמורה בגינו הינה כ-133.5 מיליון שקל). בחו"ל מכרה החברה ברבעון השלישי 24 יח"ד בתמורה כספית של כ-5.3 מיליון שקל, לעומת 11 יח"ד בתמורה כספית של כ-2.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מתאריך 1.10.2020 ועד לתאריך חתימת הדו"ח מכרה החברה 95 יח"ד בארץ בתמורה כספית של כ-179.5 מיליון שקל (חלק החברה 78 יח"ד בתמורה כספית של כ-145.7 מיליון שקל). 3 מגרשים באופקים בתמורה כוללת של כ-1.47 מיליון שקל ו-17 יח"ד בחו"ל בתמורה כספית של כ-3.8מיליון שקל. יגאל דמרי, מנכ"ל י.ח דמרי: "אנו גאים לסכם את הרבעון השלישי של 2020 עם עלייה ברווח, וגידול חד בהיקף המכירות – זאת למרות התמשכות אירוע הקורונה. י.ח דמרי מקימה כיום כ-1,850 דירות ב-12 פרויקטים ברחבי הארץ, כאשר מאז סיום הסגר הראשון אנחנו עדים להתאוששות משמעותית בביקושים במשרדי המכירות של החברה ואף גידול ניכר במכירות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, ללא שינויים משמעותיים במחירי המכירה, בתוך כך, במהלך תקופת הקורונה פעלנו לניצול הזדמנויות והתקשרנו בשתי עסקאות בהיקפים משמעותיים לרכישת זכויות בקרקעות בשכונת בבלי בתל אביב ובבת ים, עסקאות שתומכות בצמיחה ארוכת הטווח של החברה. נמשיך לפעול להרחבת פעילות החברה בפריסה גיאוגרפית, במקצועיות ובדייקנות לחיזוק המותג י.ח. דמרי וליצירת ערך למשקיעים".
- 1.אנונימי 23/11/2020 10:44הגב לתגובה זודירות בחברות בניה זה קרנות הריט, קרנות הריט שהונפקו בבורסה בעיקר בשנתיים האחרונות הן בדרך של הקבלנים להיפטר מהמלאי באופן עקיף על חשבון הציבור, אני מזמין את המבינים להיכנס לדוחות של קרנות הריט לדוגמא מגוריט שדמרי השקיע שם, ולראות קניות של דירות שמדווחות כמכירת דירות חדשות ומצליחות להחזיק תמונה של שוק נדלן יציב, אבל לפני 5 שנים קבלנים לא מכרי דירות לקרנות ריט, קרנות הריט קונות נכסים בשביל להשכיר אותם כשהתשואה על שכירות בשיא שלילי, אני לא בא להטיף פה על מפולת אלא שאנשים לא יהיו עיוורים למניפולציות של איחוד בוני הארץ, שפועלים כגוף אחד יחד עם הבנקים וחלק מהפוליטקאים בשביל לשמר את מחירי הדירות בשמים, דבר שגורם נזק אדיר במדינה, ונשלם על ניפוח הנכסים עוד שנים רבות, בין אם קנינו דירה ובין אם לא.
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
אנשי השנה סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
