סקייליין, נדל"ן ארה"ב, מלון
צילום: סקייליין

סקייליין: ההפסד גדל עקב הקורונה, אבל יש נקודות אור

הכנסות חברת הנדל"ן המניב אמנם צמחו ב-26% אך צניחה בכל הפרמטרים התפעוליים בשל התפשטות נגיף הקורונה, הובילה להתרחבות ההפסד הנקי; ה-NOI מנכסים זהים צנח ב-39%, ה-FFO צלל ב-60%
איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה סקייליין

חברת סקייליין -0.14% , העוסקת בנדל"ן מניב בצפון אמריקה, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020. החברה, המוחזקת על ידי חברת מישורים -1.08%  (49.4%), וחברת הכשרת הישוב -1.17%  (20.2%), רשמה עלייה של 26% בהכנסות לצד הרחבת ההפסד הנקי כתוצאה מפגיעה במגזר המלונאות עקב התפשטות נגיף הקורונה.

הכנסות החברה ברבעון הראשון לשנת 2020 הסתכמו בכ-71.7 מיליון דולר קנדי, עלייה של כ-26%, לעומת כ-56.9 מיליון דולר קנדי ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהכנסות מגזר ייזום הנדל"ן, אשר קוזז בחלקו בעקבות ירידה בהכנסות מגזר המלונאות עקב השפעות הקורונה.

בשורה התחתונה, ההפסד הנקי ברבעון, הסתכם בכ-5.4 מיליון דולר קנדי לעומת רווח נקי של 0.2 מיליון דולר קנדי בתקופה המקבילה אשתקד.

נכון לסוף הרבעון, לחברה מזומנים וקווי אשראי בהיקף כולל של כ-40 מיליון דולר קנדי.

תמצית תוצאות כספיות

מקור: סקייליין

צניחה בכל הפרמטרים התפעוליים

ה-NOI מנכסים זהים (רווחים מנכסים בניכוי הוצאות תפעול נכסים) רשם ירידה של כ-39%, לרמה של כ-7.5 מיליון דולר קנדי, בהשוואה לכ-12.3 מיליון דולר קנדי בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הירידה מיוחסת להשפעות התפשטות נגיף הקורונה.

ה-FFO (תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, ללא השפעת אירועים חד-פעמיים), עמד על כ-2.8 מיליון דולר קנדי, קיטון של כ-60.5%, לעומת כ-7.1 מיליון דולר קנדי אשתקד. הירידה מיוחסת להשפעות התפשטות נגיף הקורונה על הרווחים של בתי המלון ואתרי הנופש, יחד עם תנועות בשערי מט"ח שלא במזומן.

ה-EBITDA (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת והפחתות) המתואם ירד בכ-27.7% והסתכם בכ-9.1 מיליון דולר קנדי, לעומת כ-12.6 מיליון דולר קנדי ברבעון המקביל אשתקד.

התפשטות נגיף הקורונה

על פי החברה, מלונות החברה בארצות הברית, פתוחים ופועלים בתפוסה מוגבלת ובמצבת עובדים מצומצמת. בהתחשב בעובדה שמרבית המלונות של החברה בארה"ב נמצאים בעיקר בערים שאינן תלויות בתיירות הבינלאומית, וכי אחוז ניכר מהאורחים בהם הם תיירים עסקיים שמגיעים ברכב, החברה צופה כי ברגע שתתחיל ההתאוששות, המלונות יתחילו להציג עלייה מידית בשיעורי התפוסה.

בתגובה למשבר, הממשלות בקנדה ובארה"ב יצאו עם מספר תכניות תמריצים אשר החברה זכאית להן או מאמינה שתהא זכאית להן. בארה"ב, סקייליין נמצאה זכאית להלוואות תחת התוכנית להגנת המשכורות, כשכ-6.6 מיליון דולר ארה"ב כבר אושרו או התקבלו לאחר תום הרבעון. בנוסף, החברה מאמינה שהיא עשויה להיות זכאית לתכנית הלוואות MLP , תכנית סיוע נוספת של ממשלת ארה"ב, אולם טרם פורסמו הנחיות סופיות ומלאות של התכנית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בלייק לאיין, מנכ"ל סקייליין:  "הרבעון הראשון של שנת 2020 הציג אתגרים חסרי תקדים לכלכלה העולמית, וסקייליין ממשיכה להתמודד איתם. במהלך החודשיים וחצי הראשונים של 2020, סקייליין המשיכה לשפר את תוצאותיה התפעוליות והפיננסיות, עם ביצועים חזקים בפורטפוליו של מלונות ה-Courtyard והציגה תוצאות הקרובות לתוצאות שיא באתרי הסקי. בנוסף, השלמנו את מכירת פרוייקט היזום הסמוך ל-Blue Mountain והכרנו בהכנסות של 28.9 מיליון דולר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.