בורסת ת"א תל אביב אחוזת בית בנין בניין עליות ירידות מעורבת בורסה
צילום: Istock
בדיקה

הבורסה: החברות הגדולות מחלקות יותר דיבידנדים, הדואליות פחות

מחקר שנערך בבורסה מצא כי קיימת קורלציה בין גודל החברה לבין הסבירות לחלוקת דיבידנד; הענף הפיננסי בראש המחלקות וענף האנרגיה בתחתית; 40% מהחברות חילקו דיבדנד באופן קבוע בשנים האחרונות
איתן גרסטנפלד | (4)

מחקר שנערך על ידי יחידת המחקר של הבורסה לניע בתא 1.76% מצא כי בשנים האחרונות למעלה מ-40% מהחברות הבורסאיות חילקו מדי שנה דיבידנדים לבעלי מניותיהן. עוד עולה מהמחקר כי למעלה מ-80% מהחברות שרשמו מניותיהן בבורסת ת"א בשלוש השנים האחרונות, אימצו מדיניות חלוקת דיבידנד לקראת או טרם רישום מניותיהן.

.

בבורסה מציינים כי, כ-41% מהחברות (164 חברות) מחלקות דיבידנדים באופן קבוע. מתוכן, לשני שליש מהחברות (109 חברות) ישנה מדיניות חלוקת דיבידנדים מוצהרת. הרוב המוחלט של החברות שאימצו מדיניות חלוקת דיבידנד בחרו במדיניות של חלוקת שיעור מסוים מהרווח הנקי השנתי של החברה.

 

התאמה בין גודל החברה למדיניות החלוקה

על פי המחקר שנערך על ידי יובל צוק, מיחידת המחקר של הבורסה לני"ע בת"א, קיימת קורלציה גבוהה בין גודל החברה לבין הסבירות לחלוקת דיבידנד, כאשר ככל שהחברה גדולה יותר, כך הסיכויים לחלוקת דיבידנד היו גבוהים יותר. הענפים בהן שיעור החברות המחלקות דיבידנד באופן קבוע הינו גבוה הם הענף הפיננסי - בנקים, חברות ביטוח וחברות שירותים פיננסיים. מנגד חברות נדל"ן, חברות תעשייה וחברות מענף האנרגיה מחזיקות בשיעור נמוך של חברות המחלקות באופן קבוע.

מקור: יחידת המחקר של הבורסה לני"ע

לחברות הבורסאיות ישנה העדפה ברורה לחלוקת דיבידנדים על פני רכישה עצמית של מניותיהן. למעלה מ-80% מהחברות שרשמו מניותיהן בבורסת ת"א בשלוש השנים האחרונות אימצו מדיניות חלוקת דיבידנד לקראת או טרם רישום מניותיהן, רובן חברות בינוניות-גדולות בוגרות ורווחיות. אלו שלא אימצו מדיניות הן בעיקר חברות קטנות ללא יתרת רווחים ראויים לחלוקה או חברות בינוניות עם מגבלה בשל התחייבויות לבעלי חוב. 

החברות הדואליות נוטות פחות לחלק דיבידנדים לאור העובדה שחלקן הגדול הן חברות צמיחה מענפי ההייטק, אך חלק מחברות הטכנולוגיה הבוגרות החלו לחלק דיבידנדים באופן קבוע. 

תדירות חלוקת הדיבידנד

כ-41% מהחברות, מחלקות דיבידנדים באופן קבוע, כשרובן הגדול (86%) חילקו דיבידנד בלפחות חמש מתוך שש השנים האחרונות. כ-10% מהחברות (39 חברות) חילקו דיבידנד 3 או 4 פעמים בתקופה זו. כ-13% מהחברות (53 חברות) חילקו דיבידנד רק פעם או פעמיים בתקופה זו. כ-36% מהחברות (144 חברות) אינן מחלקות דיבידנדים כלל, לרוב בשל היותן ללא יתרת רווחים לחלוקה או שהן זקוקות למזומנים לשם מימון פעילותן או לשם המשך צמיחתן.

מקור: יחידת המחקר של הבורסה לני"ע 

חברות גדולות מחלקות יותר

בבורסה מציינים כי שיעור החברות המחלקות דיבידנדים באופן קבוע גבוה יותר ככל שמדובר בחברות גדולות יותר. החברות הגדולות הינן בד"כ יציבות ורווחיות יותר מאשר החברות הקטנות, שחלק ניכר מהן הן חברות צמיחה ללא רווחים ראויים לחלוקה. כך, כ-68% מחברות מדד ת"א-35 וכ-66% מחברות מדד ת"א-90 מחלקות באופן קבוע. לעומת,כ-36% מחברות SME-60 ,וכ-38% מחברות מדד ת"א-צמיחה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מקור: יחידת המחקר של הבורסה לני"ע 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בוכצבסקי 16/01/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
    הרבה זמן לא חילקו דבידנד , חזירות
  • 3.
    איפה מוצאים את רשימת החברות שמחלקת דיבידנד ? (ל"ת)
    אלון 16/01/2020 15:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כסף גדל על העצים אז מחלקים (ל"ת)
    sus 16/01/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבטח שמיר 16/01/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
    לוקחים את הדיבידנד ומוכרים. במקום לפזר את החלוקה על כמה רבעונים המניה לא מעוררת עניין וחבל היא ירדה מהשיא כ 30%.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: