בורסת ת"א תל אביב אחוזת בית בנין בניין עליות ירידות מעורבת בורסה
צילום: Istock
בדיקה

הבורסה: החברות הגדולות מחלקות יותר דיבידנדים, הדואליות פחות

מחקר שנערך בבורסה מצא כי קיימת קורלציה בין גודל החברה לבין הסבירות לחלוקת דיבידנד; הענף הפיננסי בראש המחלקות וענף האנרגיה בתחתית; 40% מהחברות חילקו דיבדנד באופן קבוע בשנים האחרונות
איתן גרסטנפלד | (4)

מחקר שנערך על ידי יחידת המחקר של הבורסה לניע בתא 2.43% מצא כי בשנים האחרונות למעלה מ-40% מהחברות הבורסאיות חילקו מדי שנה דיבידנדים לבעלי מניותיהן. עוד עולה מהמחקר כי למעלה מ-80% מהחברות שרשמו מניותיהן בבורסת ת"א בשלוש השנים האחרונות, אימצו מדיניות חלוקת דיבידנד לקראת או טרם רישום מניותיהן.

.

בבורסה מציינים כי, כ-41% מהחברות (164 חברות) מחלקות דיבידנדים באופן קבוע. מתוכן, לשני שליש מהחברות (109 חברות) ישנה מדיניות חלוקת דיבידנדים מוצהרת. הרוב המוחלט של החברות שאימצו מדיניות חלוקת דיבידנד בחרו במדיניות של חלוקת שיעור מסוים מהרווח הנקי השנתי של החברה.

 

התאמה בין גודל החברה למדיניות החלוקה

על פי המחקר שנערך על ידי יובל צוק, מיחידת המחקר של הבורסה לני"ע בת"א, קיימת קורלציה גבוהה בין גודל החברה לבין הסבירות לחלוקת דיבידנד, כאשר ככל שהחברה גדולה יותר, כך הסיכויים לחלוקת דיבידנד היו גבוהים יותר. הענפים בהן שיעור החברות המחלקות דיבידנד באופן קבוע הינו גבוה הם הענף הפיננסי - בנקים, חברות ביטוח וחברות שירותים פיננסיים. מנגד חברות נדל"ן, חברות תעשייה וחברות מענף האנרגיה מחזיקות בשיעור נמוך של חברות המחלקות באופן קבוע.

מקור: יחידת המחקר של הבורסה לני"ע

לחברות הבורסאיות ישנה העדפה ברורה לחלוקת דיבידנדים על פני רכישה עצמית של מניותיהן. למעלה מ-80% מהחברות שרשמו מניותיהן בבורסת ת"א בשלוש השנים האחרונות אימצו מדיניות חלוקת דיבידנד לקראת או טרם רישום מניותיהן, רובן חברות בינוניות-גדולות בוגרות ורווחיות. אלו שלא אימצו מדיניות הן בעיקר חברות קטנות ללא יתרת רווחים ראויים לחלוקה או חברות בינוניות עם מגבלה בשל התחייבויות לבעלי חוב. 

החברות הדואליות נוטות פחות לחלק דיבידנדים לאור העובדה שחלקן הגדול הן חברות צמיחה מענפי ההייטק, אך חלק מחברות הטכנולוגיה הבוגרות החלו לחלק דיבידנדים באופן קבוע. 

תדירות חלוקת הדיבידנד

כ-41% מהחברות, מחלקות דיבידנדים באופן קבוע, כשרובן הגדול (86%) חילקו דיבידנד בלפחות חמש מתוך שש השנים האחרונות. כ-10% מהחברות (39 חברות) חילקו דיבידנד 3 או 4 פעמים בתקופה זו. כ-13% מהחברות (53 חברות) חילקו דיבידנד רק פעם או פעמיים בתקופה זו. כ-36% מהחברות (144 חברות) אינן מחלקות דיבידנדים כלל, לרוב בשל היותן ללא יתרת רווחים לחלוקה או שהן זקוקות למזומנים לשם מימון פעילותן או לשם המשך צמיחתן.

מקור: יחידת המחקר של הבורסה לני"ע 

חברות גדולות מחלקות יותר

בבורסה מציינים כי שיעור החברות המחלקות דיבידנדים באופן קבוע גבוה יותר ככל שמדובר בחברות גדולות יותר. החברות הגדולות הינן בד"כ יציבות ורווחיות יותר מאשר החברות הקטנות, שחלק ניכר מהן הן חברות צמיחה ללא רווחים ראויים לחלוקה. כך, כ-68% מחברות מדד ת"א-35 וכ-66% מחברות מדד ת"א-90 מחלקות באופן קבוע. לעומת,כ-36% מחברות SME-60 ,וכ-38% מחברות מדד ת"א-צמיחה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מקור: יחידת המחקר של הבורסה לני"ע 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בוכצבסקי 16/01/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
    הרבה זמן לא חילקו דבידנד , חזירות
  • 3.
    איפה מוצאים את רשימת החברות שמחלקת דיבידנד ? (ל"ת)
    אלון 16/01/2020 15:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כסף גדל על העצים אז מחלקים (ל"ת)
    sus 16/01/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבטח שמיר 16/01/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
    לוקחים את הדיבידנד ומוכרים. במקום לפזר את החלוקה על כמה רבעונים המניה לא מעוררת עניין וחבל היא ירדה מהשיא כ 30%.
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 2.09%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
ראיון

יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"

"אין הבעת אמון גדולה יותר מלקבל הזמנה כזאת; הלקוח אומר, אני סומך עליכם שתדעו לספק בהיקפים כאלה" יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן מתייחס לעסקת הענק "היתרון של נקסט ויז'ן הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם ביכולת לדלבר מהר ובכמויות" האם המגמה תמשיך? "אנחנו רואים את 'אפקט פוטין' שהראה שגם כדי לתחזק שלום צריך צבאות חזקים"

נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן 11.85%   דיווחה על הזמנה גדולה במיוחד, בהיקף של כ-76.8 מיליון דולר, מלקוח קיים, לרכישת מצלמות מתוצרתה, עם אספקה מדורגת עד סוף 2026. להזמנה צורף גם מנגנון שדרוג שעשוי להגדיל את היקפה בעוד עד כ-3 מיליון דולר. העסקה הזו מצטרפת להזמנה נוספת שעליה דיווחה החברה רק בשבוע שעבר, בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר, כך שבתוך שבוע צבר ההזמנות החדש של נקסט ויז’ן מתרחב בעשרות מיליוני דולרים. 

עד כמה זה משמעותי? בין ינואר לספטמבר השנה רשמה נקסט ויז’ן הכנסות של כ-120 מיליון דולר, כך שההזמנות שעליהן דווח בימים האחרונים משקפות לבדן שוות לכ-86% מהשורה העליונה שנרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מה שמיוחד בהזמנה הזאת הוא לא רק הגודל שלה אלא גם מועד האספקה, כל ההזמנה תסופק בתוך 2026, וזה לוח זמנים מאוד קצר. בתעשייה הזו, אחד היתרונות הכי משמעותיים הוא היכולת להבטיח אספקה מהירה. היכולת של נקסט ויז’ן לספק במועדים קצרים נותנת לה יתרון תחרותי מובהק מול מתחרות, והלקוחות סומכים עליה בעניין הזה. זה משהו שמחזק את הפעילות שלה גם לשנים הבאות. כדי להבין איך העסקה הזאת תשפיע על חברת המצלמות המיוצבות, שהמניה שלה כבר הספיקה כמעט לשלש את ערכה רק השנה, ולזנק יותר מ-1900% מ-3 שנים, דיברנו עם יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן.


איך אתה מתאר את העסקה, ומה מייחד אותה ביחס לעסקאות קודמות?

"מה שמייחד את העסקה הזאת זה קודם כול הגודל שלה ולוחות הזמנים. מדובר בהזמנה של 76.8 מיליון דולר, לתקופה של כשנה, כשהאספקה כולה אמורה להתבצע בשנת 2026. יש גם אופציה לבצע שינויים שיכולים להגדיל את ההיקף. מעבר למספרים, זו עסקה עם לקוח שאומר בפועל: אני עובד עם נקסט ויז’ן, יש לה מוצרים טובים, ואני סומך עליה שתדע לספק בהיקפים כאלה ובזמנים קצרים. אין הבעת אמון גדולה מזו.

כמה זמן עסקה כזו "מתבשלת", זה משהו שהיה בפייפליין הרבה חודשים?

"הביצוע הטכני של עסקה כזאת הוא לא תהליך ארוך. מה שחשוב הוא הדרך שהובילה לשם. הקשר עם הלקוח נבנה לאורך שנים. כמעט כל לקוח מתחיל ברכישה של מצלמה אחת או שתיים, מבצע אינטגרציה, בדיקות והדגמות. אם הוא גדל, בונה מוצר תחרותי ומצליח לזכות במכרזים, ההזמנות שהוא מקבל מתגלגלות אלינו. אנחנו מספקים לו את פתרון הווידאו המיוצב, וכך נוצר המעגל".

כלומר, אין כאן מכרז מול ספקים אחרים ברגע קבלת ההזמנה?

"אנחנו לא עושים מכרזים. הלקוחות שלנו הם יצרני הכלים. הם מתמודדים על מכרזים מול הגורמים שמזמינים מהם את הכלים. אחרי שהם זוכים במכרז, הם משרשרים אלינו את ההזמנה, כי המוצר שלנו כבר עומד בדרישות. זה לקוח שעובד איתנו הרבה שנים, מכיר את המוצר, ובשלב הזה רק ביצעה את ההזמנה".