בורסת ת"א תל אביב אחוזת בית בנין בניין עליות ירידות מעורבת בורסה
צילום: Istock
בדיקה

הבורסה: החברות הגדולות מחלקות יותר דיבידנדים, הדואליות פחות

מחקר שנערך בבורסה מצא כי קיימת קורלציה בין גודל החברה לבין הסבירות לחלוקת דיבידנד; הענף הפיננסי בראש המחלקות וענף האנרגיה בתחתית; 40% מהחברות חילקו דיבדנד באופן קבוע בשנים האחרונות
איתן גרסטנפלד | (4)

מחקר שנערך על ידי יחידת המחקר של הבורסה לניע בתא -1.75% מצא כי בשנים האחרונות למעלה מ-40% מהחברות הבורסאיות חילקו מדי שנה דיבידנדים לבעלי מניותיהן. עוד עולה מהמחקר כי למעלה מ-80% מהחברות שרשמו מניותיהן בבורסת ת"א בשלוש השנים האחרונות, אימצו מדיניות חלוקת דיבידנד לקראת או טרם רישום מניותיהן.

.

בבורסה מציינים כי, כ-41% מהחברות (164 חברות) מחלקות דיבידנדים באופן קבוע. מתוכן, לשני שליש מהחברות (109 חברות) ישנה מדיניות חלוקת דיבידנדים מוצהרת. הרוב המוחלט של החברות שאימצו מדיניות חלוקת דיבידנד בחרו במדיניות של חלוקת שיעור מסוים מהרווח הנקי השנתי של החברה.

 

התאמה בין גודל החברה למדיניות החלוקה

על פי המחקר שנערך על ידי יובל צוק, מיחידת המחקר של הבורסה לני"ע בת"א, קיימת קורלציה גבוהה בין גודל החברה לבין הסבירות לחלוקת דיבידנד, כאשר ככל שהחברה גדולה יותר, כך הסיכויים לחלוקת דיבידנד היו גבוהים יותר. הענפים בהן שיעור החברות המחלקות דיבידנד באופן קבוע הינו גבוה הם הענף הפיננסי - בנקים, חברות ביטוח וחברות שירותים פיננסיים. מנגד חברות נדל"ן, חברות תעשייה וחברות מענף האנרגיה מחזיקות בשיעור נמוך של חברות המחלקות באופן קבוע.

מקור: יחידת המחקר של הבורסה לני"ע

לחברות הבורסאיות ישנה העדפה ברורה לחלוקת דיבידנדים על פני רכישה עצמית של מניותיהן. למעלה מ-80% מהחברות שרשמו מניותיהן בבורסת ת"א בשלוש השנים האחרונות אימצו מדיניות חלוקת דיבידנד לקראת או טרם רישום מניותיהן, רובן חברות בינוניות-גדולות בוגרות ורווחיות. אלו שלא אימצו מדיניות הן בעיקר חברות קטנות ללא יתרת רווחים ראויים לחלוקה או חברות בינוניות עם מגבלה בשל התחייבויות לבעלי חוב. 

החברות הדואליות נוטות פחות לחלק דיבידנדים לאור העובדה שחלקן הגדול הן חברות צמיחה מענפי ההייטק, אך חלק מחברות הטכנולוגיה הבוגרות החלו לחלק דיבידנדים באופן קבוע. 

תדירות חלוקת הדיבידנד

כ-41% מהחברות, מחלקות דיבידנדים באופן קבוע, כשרובן הגדול (86%) חילקו דיבידנד בלפחות חמש מתוך שש השנים האחרונות. כ-10% מהחברות (39 חברות) חילקו דיבידנד 3 או 4 פעמים בתקופה זו. כ-13% מהחברות (53 חברות) חילקו דיבידנד רק פעם או פעמיים בתקופה זו. כ-36% מהחברות (144 חברות) אינן מחלקות דיבידנדים כלל, לרוב בשל היותן ללא יתרת רווחים לחלוקה או שהן זקוקות למזומנים לשם מימון פעילותן או לשם המשך צמיחתן.

מקור: יחידת המחקר של הבורסה לני"ע 

חברות גדולות מחלקות יותר

בבורסה מציינים כי שיעור החברות המחלקות דיבידנדים באופן קבוע גבוה יותר ככל שמדובר בחברות גדולות יותר. החברות הגדולות הינן בד"כ יציבות ורווחיות יותר מאשר החברות הקטנות, שחלק ניכר מהן הן חברות צמיחה ללא רווחים ראויים לחלוקה. כך, כ-68% מחברות מדד ת"א-35 וכ-66% מחברות מדד ת"א-90 מחלקות באופן קבוע. לעומת,כ-36% מחברות SME-60 ,וכ-38% מחברות מדד ת"א-צמיחה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מקור: יחידת המחקר של הבורסה לני"ע 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בוכצבסקי 16/01/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
    הרבה זמן לא חילקו דבידנד , חזירות
  • 3.
    איפה מוצאים את רשימת החברות שמחלקת דיבידנד ? (ל"ת)
    אלון 16/01/2020 15:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כסף גדל על העצים אז מחלקים (ל"ת)
    sus 16/01/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבטח שמיר 16/01/2020 13:13
    הגב לתגובה זו
    לוקחים את הדיבידנד ומוכרים. במקום לפזר את החלוקה על כמה רבעונים המניה לא מעוררת עניין וחבל היא ירדה מהשיא כ 30%.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.