חדוה בר: "חברות הייטק יכנסו לבנקאות; הבנקים יצטרכו להצטמצם"
איך ייראה עתיד הבנקאות בישראל? בטוח לא כפי שהבנקים היו רוצים לראות אותו. כשתוצאות ועדת שטרום עדיין מהדהדות בעוצמה בשוק, נכפה על הבנקים לוותר על נכסים רבים שכלכלו אותם בעשורים האחרונים. אך עם התחרות מצד חברות האשראי והפינטק, כנראה בקרוב נראה גם ענקיות טכנולוגיה נכנסות לתחום הפיננסים – מהלך שגם כן ישפיע על כלל השוק.
בכנס של חברת Deloitte שנערך היום, המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, שטחה את חזונה לעתיד הבנקים ולהשפעות שיהיה לכך על הציבור. "כבר כעת יש סימני שינוי בבנקאות מהם נהנה הציבור, והפירות ימשיכו להבשיל", אמרה בר.
"ישנה חשיבות רבה להמשך התאמה של המערכת הבנקאית והפיננסית לסביבה המשתנה. זאת מתוך הבנה שארגון שלא יתאים את עצמו לשינויים המתהווים - לא יהיה רלוונטי בעתיד", הוסיפה.
"אני מעריכה שחברות טכנולוגיות גדולות, הביג-טקים, ייכנסו לתחומים הפיננסיים, תוך שהם ירקמו שיתופי פעולה עם הבנקים המסורתיים; כך שנהיה עדים לנתח שוק מצטמצם של הבנקים, שכן גופים פיננסיים חוץ – בנקאיים ייכנסו אליו.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עם זאת, להערכתי, הבנקים ימשיכו להתקיים ולא ייעלמו, אולם ימשיכו בהתאמת המבנה שלהם ויהיו רזים יותר מבחינה תפעולית, ויציעו מגוון שירותים רחב יותר. במקביל, שוק התשלומים בישראל יעבור disruption משמעותי, תוך שייכנסו שחקנים גלובאליים למשק הישראלי.
"שינויים אלו ילוו בסיכונים שאותם יהיו חייבים לנהל: בעולם הפיננסי-טכנולוגי העתידי ניתן להערכתי לצפות כי יהיו יותר אירועי זליגת מידע של לקוחות ואירועי סייבר". בסיכום דבריה אמרה בר כי "בראיה כוללת, השינויים בעולם הפיננסי צפויים להטיב עם הלקוחות, שייהנו מתחרות גדולה יותר ומשירותים פיננסיים מותאמים ונוחים", סיכמה.
דבריה מבשרים בשורת איוב לוועדי העובדים של הבנקים, כשפרט ללאומי שעשה עסקת חבילה עד 2022, מרבית הבנקים צפויים להמשיך ולהצטמצם במצבת כוח האדם, כפי שדיווחנו על כך בשבועות האחרונים.
- גילת: הזמנה של 7 מיליון דולר ממשרד ההגנה האמריקאי
- מנכ"ל מאסיבית: "הטכנולוגיה שלנו היא כמו כפפה ליד לתעשייה הביטחונית"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
הבנקים והשוק נגמלים מגרעיני השליטה
לטענת רו"ח יגאל דור, שותף מנהל ב-Deloitte, אנחנו עדים לשינויים מבניים מהותיים בבנקים, שבאים לידי ביטוי בשינוי מבנה השליטה. "בתקופה האחרונה המערכת הבנקאית הופכת באופן עקבי למערכת ללא גרעיני שליטה - מצב בו הציבור ישלוט למעשה בבנקים באופן ישיר ובאמצעות הגופים המוסדיים", אמר דור.
"אחת הדרכים להאצת תהליך זה, מעבר לפתרון הרגולטורי הנדרש, היא לתת תמריצים, כגון פטור ממס, על אותו חלק בשווי המיוחס לפרמיית השליטה. מצד שני, העלייה במספר החברות הציבוריות בשוק ההון הישראלי ללא גרעין שליטה, מציפה סוגיות שעלולות לסכן את בעלי המניות שלהן.
- 3.מתי בנק ישראל יצטמצם ?? כל הזמן הוא רק מתרחב (ל"ת)דוד 11/12/2019 19:59הגב לתגובה זו
- 2.ע 11/12/2019 19:57הגב לתגובה זולא צריך מפקחת על 100 איש
- 1.אנונימי 11/12/2019 12:53הגב לתגובה זומעניין שהכתבה ודבריה נאמרים בעיתוי שבו מתנהל מומ קשה בין הנהלת בנק הפועלים לבין העובדים.אז ככה סתם צירוף מקרים?
יוסי אזרזר מנכ"ל מאסיבית, צילום: יח"צמנכ"ל מאסיבית: "הטכנולוגיה שלנו היא כמו כפפה ליד לתעשייה הביטחונית"
מאסיבית שמדפיסה בתלת-מימד מזנקת היום אחרי הודעה על הקמת מרכז ייצור לתעשיה הבטחונית - המנכ"ל החדש יוסי אזרזר עונה לכל השאלות - מה המרכז החדש יכלול והאם זה באמת פותח להם דלת לתעשייה הבטחונית? מתי זה יתורגם לשורת הרווח? האם הם לא מאחרים ל"מסיבה" של התעשיה הבטחונית? וגם: על ההתייעלות והדרך לאיזון
מאסיבית שעוסקת בטכנולוגיות הדפסה תלת־מימד דיווחה על חתימת מזכר הבנות עם חברת קומפרטס, שבמסגרתו היא תקים מרכז ייצור משותף בשביל תעשיות הביטחון והתעופה. המרכז יתמחה בייצור תבניות מחומרים מרוכבים - שזה רכיב חיוני בשביל פיתוח כלי טיס ומערכות הגנה והוא יוכל לקצר משמעותית תהליכי ייצור שנמשכים כיום חודשים רבים.
ההודעה גרמה לבאזז מיידי בשוק, המניה טסה בשעות המסחר הראשונות ביותר מ-80% לשווי של יותר מ-60 מיליון שקל אבל העליות התמתנו מאז. היא עדיין רחוקה מאוד מהשיא איתו נכנסה לשוק בתחילת 2021. היא הצרפה לבורסה
יחד עם יותר מ־100 חברות בשנים 2020-2021, וגייסה 149 מיליון שקל לפי שווי של 490 מיליון שקל לפני הכסף,ככה שהיא התחילה להיסחר לפי שווי של 640 מיליון שקל, את השיא שלה היא רשמה קצת אחרי ההנפקה במאי 2021, אז היא נשקה לשווי של כ-780 מיליון שקל, אבל מאז היא בירידה
תלולה ומחקה מאות מליונים בשווי השוק שלה עד לשפל של באיזור ה-20 מיליון שקל.
יוסי אזרזר קיבל את מושכות המנכ"לות של מאסיבית במרץ האחרון, אחרי תקופה ארוכה שבה החברה נוהלה על ידי ממלאי מקום בעקבות התפטרות המנכ"ל הקודם בסוף השנה שעברה כשמאסיבית מנסה
לשנות כיוון ולייצב גם את הדרג הניהולי.
הכניסה שלו לוותה בצעדי התייעלות נרחבים. כבר ביולי 2024 יצאה החברה לתכנית קיצוצים ראשונה שכללה הפחתות שכר, ובינואר 2025 הוחלט שלא להאריך אותה למעט יו"ר הדירקטוריון ירון יחזקאל והמייסד גרשון מילר שהמשיכו מיוזמתם
בהפחתת שכר. בהמשך אישר הדירקטוריון תכנית התייעלות חדשה שנועדה להתאים את מבנה ההוצאות למציאות העסקית. התכנית כוללת הפחתה נוספת של 30% בשכר היו"ר, ויתור מלא על שכרו של מילר, קיצוץ של 50% בשכר חודש אוגוסט של המנכ"ל אזרזר ושל סמנכ"ל המחקר ופיתוח איגור יעקובוב,
לצד צמצומי שכר נוספים והפחתות בהוצאות התפעול. בסך הכול, לפי הערכת החברה, הצעדים הללו צפויים לחסוך עד 300 אלף דולר בחודש ולהקל על תזרים המזומנים.
- מאסיבית מזנקת 80% אחרי שת"פ בטחוני - אבל הדרך "להדפיס כסף" עוד ארוכה
- שנה קשה למאסיבית - ההכנסות נחתכו ב-66% ל-4.6 מ' דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל עדיין למאסיבית יש עוד דרך לעבור כדי להגיע לאיזון. בדוחות למחצית הראשונה של 2025 ההכנסות הסתכמו בכ־2.9 מיליון דולר, עלייה לעומת 1.3 מיליון דולר במחצית הקודמת כשעיקר השיפור נובע ממכירה חוזרת של מדפסות שהוחזרו ב־2024, מה שמעלה ספק לגבי עוצמת הצמיחה האורגנית. במקביל, סך ההכנסות לשנת 2024 כולה נחתך בכ־66% ל־4.6 מיליון דולר, לעומת 12.6 מיליון דולר ב־2023, והחברה הציגה ירידה חדה במכירות המדפסות מ־23 יחידות ל־15 בלבד תוך עלייה במספר ההחזרות.
