חדוה בר
צילום: גלית סברו

חדוה בר: "חברות הייטק יכנסו לבנקאות; הבנקים יצטרכו להצטמצם"

בכנס של דלויט אמרה המפקחת על הבנקים כי ישנה חשיבות עליונה להתאמתם של הבנקים לסביבה העסקית המשתנה. "מי שלא יסתגל, לא יהיה רלוונטי בעתיד", אמרה
ארז ליבנה | (3)

 איך ייראה עתיד הבנקאות בישראל? בטוח לא כפי שהבנקים היו רוצים לראות אותו. כשתוצאות ועדת שטרום עדיין מהדהדות בעוצמה בשוק, נכפה על הבנקים לוותר על נכסים רבים שכלכלו אותם בעשורים האחרונים. אך עם התחרות מצד חברות האשראי והפינטק, כנראה בקרוב נראה גם ענקיות טכנולוגיה נכנסות לתחום הפיננסים – מהלך שגם כן ישפיע על כלל השוק.

 

בכנס של חברת Deloitte שנערך היום, המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, שטחה את חזונה לעתיד הבנקים ולהשפעות שיהיה לכך על הציבור. "כבר כעת יש סימני שינוי בבנקאות מהם נהנה הציבור, והפירות ימשיכו להבשיל", אמרה בר.

 

"ישנה חשיבות רבה להמשך התאמה של המערכת הבנקאית והפיננסית לסביבה המשתנה. זאת מתוך הבנה שארגון שלא יתאים את עצמו לשינויים המתהווים - לא יהיה רלוונטי בעתיד", הוסיפה.

 

"אני מעריכה שחברות טכנולוגיות גדולות, הביג-טקים, ייכנסו לתחומים הפיננסיים, תוך שהם ירקמו שיתופי פעולה עם הבנקים המסורתיים; כך שנהיה עדים לנתח שוק מצטמצם של הבנקים, שכן גופים פיננסיים חוץ – בנקאיים ייכנסו אליו.

 

"עם זאת, להערכתי, הבנקים ימשיכו להתקיים ולא ייעלמו, אולם ימשיכו בהתאמת המבנה שלהם ויהיו רזים יותר מבחינה תפעולית, ויציעו מגוון שירותים רחב יותר. במקביל, שוק התשלומים בישראל יעבור disruption משמעותי, תוך שייכנסו שחקנים גלובאליים למשק הישראלי.

 

"שינויים אלו ילוו בסיכונים שאותם יהיו חייבים לנהל: בעולם הפיננסי-טכנולוגי העתידי ניתן להערכתי לצפות כי יהיו יותר אירועי זליגת מידע של לקוחות ואירועי סייבר". בסיכום דבריה אמרה בר כי "בראיה כוללת, השינויים בעולם הפיננסי צפויים להטיב עם הלקוחות, שייהנו מתחרות גדולה יותר ומשירותים פיננסיים מותאמים ונוחים", סיכמה.

 

דבריה מבשרים בשורת איוב לוועדי העובדים של הבנקים, כשפרט ללאומי שעשה עסקת חבילה עד 2022, מרבית הבנקים צפויים להמשיך ולהצטמצם במצבת כוח האדם, כפי שדיווחנו על כך בשבועות האחרונים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבנקים והשוק נגמלים מגרעיני השליטה

לטענת רו"ח יגאל דור, שותף מנהל ב-Deloitte, אנחנו עדים לשינויים מבניים מהותיים בבנקים, שבאים לידי ביטוי בשינוי מבנה השליטה. "בתקופה האחרונה המערכת הבנקאית הופכת באופן עקבי למערכת ללא גרעיני שליטה - מצב בו הציבור ישלוט למעשה בבנקים באופן ישיר ובאמצעות הגופים המוסדיים", אמר דור.

"אחת הדרכים להאצת תהליך זה, מעבר לפתרון הרגולטורי הנדרש, היא לתת תמריצים, כגון פטור ממס, על אותו חלק בשווי המיוחס לפרמיית השליטה. מצד שני, העלייה במספר החברות הציבוריות בשוק ההון הישראלי ללא גרעין שליטה, מציפה סוגיות שעלולות לסכן את בעלי המניות שלהן.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מתי בנק ישראל יצטמצם ?? כל הזמן הוא רק מתרחב (ל"ת)
    דוד 11/12/2019 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ע 11/12/2019 19:57
    הגב לתגובה זו
    לא צריך מפקחת על 100 איש
  • 1.
    אנונימי 11/12/2019 12:53
    הגב לתגובה זו
    מעניין שהכתבה ודבריה נאמרים בעיתוי שבו מתנהל מומ קשה בין הנהלת בנק הפועלים לבין העובדים.אז ככה סתם צירוף מקרים?
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.