חדוה בר
צילום: גלית סברו

חדוה בר: "חברות הייטק יכנסו לבנקאות; הבנקים יצטרכו להצטמצם"

בכנס של דלויט אמרה המפקחת על הבנקים כי ישנה חשיבות עליונה להתאמתם של הבנקים לסביבה העסקית המשתנה. "מי שלא יסתגל, לא יהיה רלוונטי בעתיד", אמרה
ארז ליבנה | (3)

 איך ייראה עתיד הבנקאות בישראל? בטוח לא כפי שהבנקים היו רוצים לראות אותו. כשתוצאות ועדת שטרום עדיין מהדהדות בעוצמה בשוק, נכפה על הבנקים לוותר על נכסים רבים שכלכלו אותם בעשורים האחרונים. אך עם התחרות מצד חברות האשראי והפינטק, כנראה בקרוב נראה גם ענקיות טכנולוגיה נכנסות לתחום הפיננסים – מהלך שגם כן ישפיע על כלל השוק.

 

בכנס של חברת Deloitte שנערך היום, המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, שטחה את חזונה לעתיד הבנקים ולהשפעות שיהיה לכך על הציבור. "כבר כעת יש סימני שינוי בבנקאות מהם נהנה הציבור, והפירות ימשיכו להבשיל", אמרה בר.

 

"ישנה חשיבות רבה להמשך התאמה של המערכת הבנקאית והפיננסית לסביבה המשתנה. זאת מתוך הבנה שארגון שלא יתאים את עצמו לשינויים המתהווים - לא יהיה רלוונטי בעתיד", הוסיפה.

 

"אני מעריכה שחברות טכנולוגיות גדולות, הביג-טקים, ייכנסו לתחומים הפיננסיים, תוך שהם ירקמו שיתופי פעולה עם הבנקים המסורתיים; כך שנהיה עדים לנתח שוק מצטמצם של הבנקים, שכן גופים פיננסיים חוץ – בנקאיים ייכנסו אליו.

 

"עם זאת, להערכתי, הבנקים ימשיכו להתקיים ולא ייעלמו, אולם ימשיכו בהתאמת המבנה שלהם ויהיו רזים יותר מבחינה תפעולית, ויציעו מגוון שירותים רחב יותר. במקביל, שוק התשלומים בישראל יעבור disruption משמעותי, תוך שייכנסו שחקנים גלובאליים למשק הישראלי.

 

"שינויים אלו ילוו בסיכונים שאותם יהיו חייבים לנהל: בעולם הפיננסי-טכנולוגי העתידי ניתן להערכתי לצפות כי יהיו יותר אירועי זליגת מידע של לקוחות ואירועי סייבר". בסיכום דבריה אמרה בר כי "בראיה כוללת, השינויים בעולם הפיננסי צפויים להטיב עם הלקוחות, שייהנו מתחרות גדולה יותר ומשירותים פיננסיים מותאמים ונוחים", סיכמה.

 

דבריה מבשרים בשורת איוב לוועדי העובדים של הבנקים, כשפרט ללאומי שעשה עסקת חבילה עד 2022, מרבית הבנקים צפויים להמשיך ולהצטמצם במצבת כוח האדם, כפי שדיווחנו על כך בשבועות האחרונים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבנקים והשוק נגמלים מגרעיני השליטה

לטענת רו"ח יגאל דור, שותף מנהל ב-Deloitte, אנחנו עדים לשינויים מבניים מהותיים בבנקים, שבאים לידי ביטוי בשינוי מבנה השליטה. "בתקופה האחרונה המערכת הבנקאית הופכת באופן עקבי למערכת ללא גרעיני שליטה - מצב בו הציבור ישלוט למעשה בבנקים באופן ישיר ובאמצעות הגופים המוסדיים", אמר דור.

"אחת הדרכים להאצת תהליך זה, מעבר לפתרון הרגולטורי הנדרש, היא לתת תמריצים, כגון פטור ממס, על אותו חלק בשווי המיוחס לפרמיית השליטה. מצד שני, העלייה במספר החברות הציבוריות בשוק ההון הישראלי ללא גרעין שליטה, מציפה סוגיות שעלולות לסכן את בעלי המניות שלהן.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מתי בנק ישראל יצטמצם ?? כל הזמן הוא רק מתרחב (ל"ת)
    דוד 11/12/2019 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ע 11/12/2019 19:57
    הגב לתגובה זו
    לא צריך מפקחת על 100 איש
  • 1.
    אנונימי 11/12/2019 12:53
    הגב לתגובה זו
    מעניין שהכתבה ודבריה נאמרים בעיתוי שבו מתנהל מומ קשה בין הנהלת בנק הפועלים לבין העובדים.אז ככה סתם צירוף מקרים?
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אקוואריוס מאבדת 5.7%, נפילות במניות השבבים; המדדים יורדים עד 0.9%

אר פי אופטיקל עם מכתב כוונות להזמנה של עד 21.5 מיליון דולר; ישראייר עם מזכר הבנות לרכישת מטוסים חדשים; מימושי נכסים בחו״ל בנופר אנרג׳י ובאלקטרה נדל״ן; וגם: מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית

מערכת ביזפורטל |


   


התנועות במדדים: מדד ת"א 35 -0.82%    מדד ת"א 90 -0.91%      מדד ת"א 125 -0.84%    

דולר שקל רציף      

BITCOIN -0.92%        


מחזור המסחר עומד על כ-1 מיליארד שקל

המחיר הקובע למימוש ולפקיעה של נגזרים שבועיים על מדד ת"א-35 הינו: 3617.97