חדוה בר
צילום: גלית סברו

חדוה בר: "חברות הייטק יכנסו לבנקאות; הבנקים יצטרכו להצטמצם"

בכנס של דלויט אמרה המפקחת על הבנקים כי ישנה חשיבות עליונה להתאמתם של הבנקים לסביבה העסקית המשתנה. "מי שלא יסתגל, לא יהיה רלוונטי בעתיד", אמרה
ארז ליבנה | (3)

 איך ייראה עתיד הבנקאות בישראל? בטוח לא כפי שהבנקים היו רוצים לראות אותו. כשתוצאות ועדת שטרום עדיין מהדהדות בעוצמה בשוק, נכפה על הבנקים לוותר על נכסים רבים שכלכלו אותם בעשורים האחרונים. אך עם התחרות מצד חברות האשראי והפינטק, כנראה בקרוב נראה גם ענקיות טכנולוגיה נכנסות לתחום הפיננסים – מהלך שגם כן ישפיע על כלל השוק.

 

בכנס של חברת Deloitte שנערך היום, המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, שטחה את חזונה לעתיד הבנקים ולהשפעות שיהיה לכך על הציבור. "כבר כעת יש סימני שינוי בבנקאות מהם נהנה הציבור, והפירות ימשיכו להבשיל", אמרה בר.

 

"ישנה חשיבות רבה להמשך התאמה של המערכת הבנקאית והפיננסית לסביבה המשתנה. זאת מתוך הבנה שארגון שלא יתאים את עצמו לשינויים המתהווים - לא יהיה רלוונטי בעתיד", הוסיפה.

 

"אני מעריכה שחברות טכנולוגיות גדולות, הביג-טקים, ייכנסו לתחומים הפיננסיים, תוך שהם ירקמו שיתופי פעולה עם הבנקים המסורתיים; כך שנהיה עדים לנתח שוק מצטמצם של הבנקים, שכן גופים פיננסיים חוץ – בנקאיים ייכנסו אליו.

 

"עם זאת, להערכתי, הבנקים ימשיכו להתקיים ולא ייעלמו, אולם ימשיכו בהתאמת המבנה שלהם ויהיו רזים יותר מבחינה תפעולית, ויציעו מגוון שירותים רחב יותר. במקביל, שוק התשלומים בישראל יעבור disruption משמעותי, תוך שייכנסו שחקנים גלובאליים למשק הישראלי.

 

"שינויים אלו ילוו בסיכונים שאותם יהיו חייבים לנהל: בעולם הפיננסי-טכנולוגי העתידי ניתן להערכתי לצפות כי יהיו יותר אירועי זליגת מידע של לקוחות ואירועי סייבר". בסיכום דבריה אמרה בר כי "בראיה כוללת, השינויים בעולם הפיננסי צפויים להטיב עם הלקוחות, שייהנו מתחרות גדולה יותר ומשירותים פיננסיים מותאמים ונוחים", סיכמה.

 

דבריה מבשרים בשורת איוב לוועדי העובדים של הבנקים, כשפרט ללאומי שעשה עסקת חבילה עד 2022, מרבית הבנקים צפויים להמשיך ולהצטמצם במצבת כוח האדם, כפי שדיווחנו על כך בשבועות האחרונים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבנקים והשוק נגמלים מגרעיני השליטה

לטענת רו"ח יגאל דור, שותף מנהל ב-Deloitte, אנחנו עדים לשינויים מבניים מהותיים בבנקים, שבאים לידי ביטוי בשינוי מבנה השליטה. "בתקופה האחרונה המערכת הבנקאית הופכת באופן עקבי למערכת ללא גרעיני שליטה - מצב בו הציבור ישלוט למעשה בבנקים באופן ישיר ובאמצעות הגופים המוסדיים", אמר דור.

"אחת הדרכים להאצת תהליך זה, מעבר לפתרון הרגולטורי הנדרש, היא לתת תמריצים, כגון פטור ממס, על אותו חלק בשווי המיוחס לפרמיית השליטה. מצד שני, העלייה במספר החברות הציבוריות בשוק ההון הישראלי ללא גרעין שליטה, מציפה סוגיות שעלולות לסכן את בעלי המניות שלהן.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מתי בנק ישראל יצטמצם ?? כל הזמן הוא רק מתרחב (ל"ת)
    דוד 11/12/2019 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ע 11/12/2019 19:57
    הגב לתגובה זו
    לא צריך מפקחת על 100 איש
  • 1.
    אנונימי 11/12/2019 12:53
    הגב לתגובה זו
    מעניין שהכתבה ודבריה נאמרים בעיתוי שבו מתנהל מומ קשה בין הנהלת בנק הפועלים לבין העובדים.אז ככה סתם צירוף מקרים?
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

בריינסוויי מזנקת 8%, ווישור ב-7%; פלרם נופלת 8% - מגמה חיובית במדדים

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה עולה במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי מזנקת כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור בתוצאות טובות - היום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי קרב אל קיצו - מי דיווחו ובמהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.3%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%. ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.5%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.