חדוה בר
צילום: גלית סברו

חדוה בר: "חברות הייטק יכנסו לבנקאות; הבנקים יצטרכו להצטמצם"

בכנס של דלויט אמרה המפקחת על הבנקים כי ישנה חשיבות עליונה להתאמתם של הבנקים לסביבה העסקית המשתנה. "מי שלא יסתגל, לא יהיה רלוונטי בעתיד", אמרה
ארז ליבנה | (3)

 איך ייראה עתיד הבנקאות בישראל? בטוח לא כפי שהבנקים היו רוצים לראות אותו. כשתוצאות ועדת שטרום עדיין מהדהדות בעוצמה בשוק, נכפה על הבנקים לוותר על נכסים רבים שכלכלו אותם בעשורים האחרונים. אך עם התחרות מצד חברות האשראי והפינטק, כנראה בקרוב נראה גם ענקיות טכנולוגיה נכנסות לתחום הפיננסים – מהלך שגם כן ישפיע על כלל השוק.

 

בכנס של חברת Deloitte שנערך היום, המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, שטחה את חזונה לעתיד הבנקים ולהשפעות שיהיה לכך על הציבור. "כבר כעת יש סימני שינוי בבנקאות מהם נהנה הציבור, והפירות ימשיכו להבשיל", אמרה בר.

 

"ישנה חשיבות רבה להמשך התאמה של המערכת הבנקאית והפיננסית לסביבה המשתנה. זאת מתוך הבנה שארגון שלא יתאים את עצמו לשינויים המתהווים - לא יהיה רלוונטי בעתיד", הוסיפה.

 

"אני מעריכה שחברות טכנולוגיות גדולות, הביג-טקים, ייכנסו לתחומים הפיננסיים, תוך שהם ירקמו שיתופי פעולה עם הבנקים המסורתיים; כך שנהיה עדים לנתח שוק מצטמצם של הבנקים, שכן גופים פיננסיים חוץ – בנקאיים ייכנסו אליו.

 

"עם זאת, להערכתי, הבנקים ימשיכו להתקיים ולא ייעלמו, אולם ימשיכו בהתאמת המבנה שלהם ויהיו רזים יותר מבחינה תפעולית, ויציעו מגוון שירותים רחב יותר. במקביל, שוק התשלומים בישראל יעבור disruption משמעותי, תוך שייכנסו שחקנים גלובאליים למשק הישראלי.

 

"שינויים אלו ילוו בסיכונים שאותם יהיו חייבים לנהל: בעולם הפיננסי-טכנולוגי העתידי ניתן להערכתי לצפות כי יהיו יותר אירועי זליגת מידע של לקוחות ואירועי סייבר". בסיכום דבריה אמרה בר כי "בראיה כוללת, השינויים בעולם הפיננסי צפויים להטיב עם הלקוחות, שייהנו מתחרות גדולה יותר ומשירותים פיננסיים מותאמים ונוחים", סיכמה.

 

דבריה מבשרים בשורת איוב לוועדי העובדים של הבנקים, כשפרט ללאומי שעשה עסקת חבילה עד 2022, מרבית הבנקים צפויים להמשיך ולהצטמצם במצבת כוח האדם, כפי שדיווחנו על כך בשבועות האחרונים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבנקים והשוק נגמלים מגרעיני השליטה

לטענת רו"ח יגאל דור, שותף מנהל ב-Deloitte, אנחנו עדים לשינויים מבניים מהותיים בבנקים, שבאים לידי ביטוי בשינוי מבנה השליטה. "בתקופה האחרונה המערכת הבנקאית הופכת באופן עקבי למערכת ללא גרעיני שליטה - מצב בו הציבור ישלוט למעשה בבנקים באופן ישיר ובאמצעות הגופים המוסדיים", אמר דור.

"אחת הדרכים להאצת תהליך זה, מעבר לפתרון הרגולטורי הנדרש, היא לתת תמריצים, כגון פטור ממס, על אותו חלק בשווי המיוחס לפרמיית השליטה. מצד שני, העלייה במספר החברות הציבוריות בשוק ההון הישראלי ללא גרעין שליטה, מציפה סוגיות שעלולות לסכן את בעלי המניות שלהן.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מתי בנק ישראל יצטמצם ?? כל הזמן הוא רק מתרחב (ל"ת)
    דוד 11/12/2019 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ע 11/12/2019 19:57
    הגב לתגובה זו
    לא צריך מפקחת על 100 איש
  • 1.
    אנונימי 11/12/2019 12:53
    הגב לתגובה זו
    מעניין שהכתבה ודבריה נאמרים בעיתוי שבו מתנהל מומ קשה בין הנהלת בנק הפועלים לבין העובדים.אז ככה סתם צירוף מקרים?
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%