שלמה רודב בזק
צילום: דוברות בזק

קרור אחזקות: ההכנסות עלו ב-3% ברבעון השלישי ל-282 מיליון שקל

הרווח הנקי עלה ב-0.2% למרות השפעת עיתוי החגים. החברה הציגה עליה ברווחיות הגולמית, כנגד ירידה ברווחיות התפעולית; מניית החברה עלתה בכ-6% מתחילת השנה והחברה נסחרת במכפיל 16 על הרווח
איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה קרור רבעון ראשון

חברת קרור 2.62%  אחזקות דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2019 עם עליה של כ-3% בהכנסות ועליה של כ-0.2% ברווח הנקי. למרות שלכאורה מדובר בתוצאות פושרות, יש לקחת בחשבון שעיתוי החגים השפיע לרעה על תוצאות הרבעון ביחס לרבעון המקביל. מניית החברה עלתה בכ-5.8% מתחילת השנה והחברה נסחרת במכפיל 16 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו בכ-282 מיליון שקל, עליה של כ-2.9% ביחס להכנסות של כ-274 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בעניין זה צריך לציין כי קרור עוסקת בעיקר ביצור ושיווק משקאות קלים ומים מינרלים באמצעות "יפאורה" וייצור ושיווק צ'יפס קפוא ע"י "תפוגן" - עיתוי חגי תשרי חל השנה ברבעון הרביעי (ההשפעה לא באה לידי ביטוי בתוצאות הרבעון השלישי) ואילו בשנה שעברה חל ברבעון השלישי. 

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-28.4 מיליון שקל ברבעון השלישי, עליה של כ-0.2% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-28.4 מיליון שקל.

הרווח הגולמי הסתכם בכ-133.7 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019 על שולי רווחיות גולמית של כ-47.4%, מדובר בעליה של כ-6.4% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-125.7 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-45.9%.

החברה דיווחה על רווח תפעולי של כ-50.7 מיליון שקל ברבעון השלישי, על שולי רווחיות תפעולית של כ-18%. מדובר בירידה של כ-1.4% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשתקד, אשר הסתכם בכ-50 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-18.2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?