תחנת פז
צילום: יחצ

הצפת ערך: פז מתכננת לפצל את תחום הנדל"ן לחברה נפרדת

מניית פז מזנקת על רקע פרישת פוגל; בשוק מעריכים - כעת ניתן יהיה להציף ערך דרך פיצול פעילות בתי הזיקוק, תחנות הדלק והנדל"ן לחברות נפרדות  
איתן גרסטנפלד | (2)

הסכסוך המתמשך בחברת פז נפט לקראת סיום. החברה מעדכנת כי מתנהל מו"מ עם המנכ"ל, יונה פוגל על פרישה במהלך 2020. המו"מ מתנהל לבקשת פוגל ככל הנראה על רקע מתיחות בין פוגל ליו"ר החברה אברהם ביגר. בתגובה לדיווח מניית החברה עולה ב-4.5%.

הבקשה לפרישה מגיעה על רקע דיווחים על מתיחות בין פוגל ליו"ר החברה החדש אברהם ביגר, ששימש בעבר גם כמנכ"ל החברה.

המתיחות נבעה גם מהשינוי המבני בחברה שפוגל רצה בו חלקית, בעוד ביגר היה בעדו - מדובר בשינוי מבני לפיצול פעילות החברה למספר חברות, תוך כדי התמקדות של כל חברה בתחום ייחודי. כיום בגלל שפז מורכבת ממספר תחומים - בתי זיקוק, תחנות דלק, רשת YELLOW, נדל"ן, תחנות כח ועוד; השוק, ככל הנראה, מתמחר אותה בחסר.   

 

פז נסחרת בבורסה אחרי העלייה היום בשווי של 5.1 מיליארד שקל, בעוד הונה העצמי מסתכם ב-4 מיליארד שקל. החברה הרוויחה בשנת 2018 מעל 400 מיליון שקל על הכנסות מצרפיות של 14.1 מיליארד שקל. במחצית הראשונה נרשמה ירידה בהכנסות ל-6.6 מיליארד שקל לעומת 6.7 מיליארד שקל, והרווח ירד בהתאמה. הרווח התפעולי ירד ל-252 מיליון שקל לעומת 340 מיליון בתקופה המקבילה.

הרווח הנקי ירד ל-134 מיליון שקל לעומת 167 מיליון בתקופה המקבילה. אמנם מדובר בירידה משמעותית, אבל בהנהלת פז אופטימיים - מעבר למרווח הזיקוק שמשתפר, החברה נקטה במהלכים אסטרטגיים בכל התחומים כדי לשפר את הרווח, כשבמקביל החלה בתוכנית השבחה לנדל"ן שברשותה, ומדובר בנדל"ן בהיקף של מיליארדים.

הפיצול צפוי להציף ערך

פיצול החברה למספר חברות, אמור להציף את ערך הנדל"ן שלא מתבטא בשווי השוק (וגם לא בדוחות הכספיים). פז מחזיקה בשטחים נרחבים (תחנות הדלק ושטחים נוספים) במקומות אטרקטיביים כשתוכנית הפיתוח שלה לנכסים היא קבלת תב"ע מורחבת ובנייה למשרדים ולמגורים או מכירה המקרקעין. ערך הנדל"ן על פי הערכות בשוק עשוי להיות גבוה מ-2 מיליארד שקל, מדובר על השבחה של 500 מיליון שקל ומעלה לעומת הרשום בדוחות. 

מעבר לכך, השוק מתקשה לתמחר חברת אחזקות כמו פז, ולרוב חברות אחזקה נסחרות בדיסקאונט (הנחה על השווי הנכסי). מכאן שפיצול החברה יטיב עם מחזיקי המניות. פז נזכיר, היא חברה ללא בעל שליטה. בפועל, הגופים המוסדיים הם השולטים בה, וכמובן שהם ירצו לראות השבחת ערך מהירה.    

הפיצול הצפוי מתבטא כאמור כבר בבורסה - מניית החברה מזנקת מהשפל של השבועות האחרונים (ראו גרף)

  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד 19/09/2019 09:05
    הגב לתגובה זו
    לא לומדים מטעויות של אחרים
  • 1.
    אנונימי 18/09/2019 16:31
    הגב לתגובה זו
    להפריד נדלן לחברה נפרדת יוצא ניגודי עניינים ברורים- ראו את מגה עם אלון בריבוע נדל"ן. יהיה ויכוח תמידי בין העלאת שכר דירה ושערוכים בהמשך לזה לבין התחנות דלק שירצו שלא יקחו לה את כל הרווח .בכל העולם הניסיונות של הפרדת עסקים תפעוליים לנדל"ן ותפעול נכשלו מאותן סיבות של ניגודי עניינים והחברה התפעולית שאין לה את הנדל"ן לבסוף מגיעה למקום לא כולל שחלק גדול הגיעו לפשיטת רגל -חומר למחשבה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.