הצפת ערך: פז מתכננת לפצל את תחום הנדל"ן לחברה נפרדת
הסכסוך המתמשך בחברת פז נפט לקראת סיום. החברה מעדכנת כי מתנהל מו"מ עם המנכ"ל, יונה פוגל על פרישה במהלך 2020. המו"מ מתנהל לבקשת פוגל ככל הנראה על רקע מתיחות בין פוגל ליו"ר החברה אברהם ביגר. בתגובה לדיווח מניית החברה עולה ב-4.5%.
הבקשה לפרישה מגיעה על רקע דיווחים על מתיחות בין פוגל ליו"ר החברה החדש אברהם ביגר, ששימש בעבר גם כמנכ"ל החברה.
המתיחות נבעה גם מהשינוי המבני בחברה שפוגל רצה בו חלקית, בעוד ביגר היה בעדו - מדובר בשינוי מבני לפיצול פעילות החברה למספר חברות, תוך כדי התמקדות של כל חברה בתחום ייחודי. כיום בגלל שפז מורכבת ממספר תחומים - בתי זיקוק, תחנות דלק, רשת YELLOW, נדל"ן, תחנות כח ועוד; השוק, ככל הנראה, מתמחר אותה בחסר.
פז נסחרת בבורסה אחרי העלייה היום בשווי של 5.1 מיליארד שקל, בעוד הונה העצמי מסתכם ב-4 מיליארד שקל. החברה הרוויחה בשנת 2018 מעל 400 מיליון שקל על הכנסות מצרפיות של 14.1 מיליארד שקל. במחצית הראשונה נרשמה ירידה בהכנסות ל-6.6 מיליארד שקל לעומת 6.7 מיליארד שקל, והרווח ירד בהתאמה. הרווח התפעולי ירד ל-252 מיליון שקל לעומת 340 מיליון בתקופה המקבילה.
הרווח הנקי ירד ל-134 מיליון שקל לעומת 167 מיליון בתקופה המקבילה. אמנם מדובר בירידה משמעותית, אבל בהנהלת פז אופטימיים - מעבר למרווח הזיקוק שמשתפר, החברה נקטה במהלכים אסטרטגיים בכל התחומים כדי לשפר את הרווח, כשבמקביל החלה בתוכנית השבחה לנדל"ן שברשותה, ומדובר בנדל"ן בהיקף של מיליארדים.
- פז צפויה להפחית כ-210-190 מיליון שקל משווי בית הזיקוק באשדוד
- נעילה מעורבת: ת"א 35 ירד ב-0.7%; מדיגוס זינקה ב-30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפיצול צפוי להציף ערך
פיצול החברה למספר חברות, אמור להציף את ערך הנדל"ן שלא מתבטא בשווי השוק (וגם לא בדוחות הכספיים). פז מחזיקה בשטחים נרחבים (תחנות הדלק ושטחים נוספים) במקומות אטרקטיביים כשתוכנית הפיתוח שלה לנכסים היא קבלת תב"ע מורחבת ובנייה למשרדים ולמגורים או מכירה המקרקעין. ערך הנדל"ן על פי הערכות בשוק עשוי להיות גבוה מ-2 מיליארד שקל, מדובר על השבחה של 500 מיליון שקל ומעלה לעומת הרשום בדוחות.
מעבר לכך, השוק מתקשה לתמחר חברת אחזקות כמו פז, ולרוב חברות אחזקה נסחרות בדיסקאונט (הנחה על השווי הנכסי). מכאן שפיצול החברה יטיב עם מחזיקי המניות. פז נזכיר, היא חברה ללא בעל שליטה. בפועל, הגופים המוסדיים הם השולטים בה, וכמובן שהם ירצו לראות השבחת ערך מהירה.
הפיצול הצפוי מתבטא כאמור כבר בבורסה - מניית החברה מזנקת מהשפל של השבועות האחרונים (ראו גרף)
- 2.אחד 19/09/2019 09:05הגב לתגובה זולא לומדים מטעויות של אחרים
- 1.אנונימי 18/09/2019 16:31הגב לתגובה זולהפריד נדלן לחברה נפרדת יוצא ניגודי עניינים ברורים- ראו את מגה עם אלון בריבוע נדל"ן. יהיה ויכוח תמידי בין העלאת שכר דירה ושערוכים בהמשך לזה לבין התחנות דלק שירצו שלא יקחו לה את כל הרווח .בכל העולם הניסיונות של הפרדת עסקים תפעוליים לנדל"ן ותפעול נכשלו מאותן סיבות של ניגודי עניינים והחברה התפעולית שאין לה את הנדל"ן לבסוף מגיעה למקום לא כולל שחלק גדול הגיעו לפשיטת רגל -חומר למחשבה
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
