תחנת פז
צילום: יחצ

הצפת ערך: פז מתכננת לפצל את תחום הנדל"ן לחברה נפרדת

מניית פז מזנקת על רקע פרישת פוגל; בשוק מעריכים - כעת ניתן יהיה להציף ערך דרך פיצול פעילות בתי הזיקוק, תחנות הדלק והנדל"ן לחברות נפרדות  
איתן גרסטנפלד | (2)

הסכסוך המתמשך בחברת פז נפט לקראת סיום. החברה מעדכנת כי מתנהל מו"מ עם המנכ"ל, יונה פוגל על פרישה במהלך 2020. המו"מ מתנהל לבקשת פוגל ככל הנראה על רקע מתיחות בין פוגל ליו"ר החברה אברהם ביגר. בתגובה לדיווח מניית החברה עולה ב-4.5%.

הבקשה לפרישה מגיעה על רקע דיווחים על מתיחות בין פוגל ליו"ר החברה החדש אברהם ביגר, ששימש בעבר גם כמנכ"ל החברה.

המתיחות נבעה גם מהשינוי המבני בחברה שפוגל רצה בו חלקית, בעוד ביגר היה בעדו - מדובר בשינוי מבני לפיצול פעילות החברה למספר חברות, תוך כדי התמקדות של כל חברה בתחום ייחודי. כיום בגלל שפז מורכבת ממספר תחומים - בתי זיקוק, תחנות דלק, רשת YELLOW, נדל"ן, תחנות כח ועוד; השוק, ככל הנראה, מתמחר אותה בחסר.   

 

פז נסחרת בבורסה אחרי העלייה היום בשווי של 5.1 מיליארד שקל, בעוד הונה העצמי מסתכם ב-4 מיליארד שקל. החברה הרוויחה בשנת 2018 מעל 400 מיליון שקל על הכנסות מצרפיות של 14.1 מיליארד שקל. במחצית הראשונה נרשמה ירידה בהכנסות ל-6.6 מיליארד שקל לעומת 6.7 מיליארד שקל, והרווח ירד בהתאמה. הרווח התפעולי ירד ל-252 מיליון שקל לעומת 340 מיליון בתקופה המקבילה.

הרווח הנקי ירד ל-134 מיליון שקל לעומת 167 מיליון בתקופה המקבילה. אמנם מדובר בירידה משמעותית, אבל בהנהלת פז אופטימיים - מעבר למרווח הזיקוק שמשתפר, החברה נקטה במהלכים אסטרטגיים בכל התחומים כדי לשפר את הרווח, כשבמקביל החלה בתוכנית השבחה לנדל"ן שברשותה, ומדובר בנדל"ן בהיקף של מיליארדים.

הפיצול צפוי להציף ערך

פיצול החברה למספר חברות, אמור להציף את ערך הנדל"ן שלא מתבטא בשווי השוק (וגם לא בדוחות הכספיים). פז מחזיקה בשטחים נרחבים (תחנות הדלק ושטחים נוספים) במקומות אטרקטיביים כשתוכנית הפיתוח שלה לנכסים היא קבלת תב"ע מורחבת ובנייה למשרדים ולמגורים או מכירה המקרקעין. ערך הנדל"ן על פי הערכות בשוק עשוי להיות גבוה מ-2 מיליארד שקל, מדובר על השבחה של 500 מיליון שקל ומעלה לעומת הרשום בדוחות. 

מעבר לכך, השוק מתקשה לתמחר חברת אחזקות כמו פז, ולרוב חברות אחזקה נסחרות בדיסקאונט (הנחה על השווי הנכסי). מכאן שפיצול החברה יטיב עם מחזיקי המניות. פז נזכיר, היא חברה ללא בעל שליטה. בפועל, הגופים המוסדיים הם השולטים בה, וכמובן שהם ירצו לראות השבחת ערך מהירה.    

הפיצול הצפוי מתבטא כאמור כבר בבורסה - מניית החברה מזנקת מהשפל של השבועות האחרונים (ראו גרף)

  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד 19/09/2019 09:05
    הגב לתגובה זו
    לא לומדים מטעויות של אחרים
  • 1.
    אנונימי 18/09/2019 16:31
    הגב לתגובה זו
    להפריד נדלן לחברה נפרדת יוצא ניגודי עניינים ברורים- ראו את מגה עם אלון בריבוע נדל"ן. יהיה ויכוח תמידי בין העלאת שכר דירה ושערוכים בהמשך לזה לבין התחנות דלק שירצו שלא יקחו לה את כל הרווח .בכל העולם הניסיונות של הפרדת עסקים תפעוליים לנדל"ן ותפעול נכשלו מאותן סיבות של ניגודי עניינים והחברה התפעולית שאין לה את הנדל"ן לבסוף מגיעה למקום לא כולל שחלק גדול הגיעו לפשיטת רגל -חומר למחשבה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת

טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך