ערן סער מנכ"ל ישראמקו גז נפט תמר
צילום: יח"צ

ערן סער מונה כמנכ"ל קבוצת אי.די.בי-דסק"ש

סער, אשר מכהן כמנכ״ל אקויטל, נפטא וישראמקו, הודיע היום לדירקטוריון החברות על רצונו לסיים את תפקידו כמנכ"ל הקבוצה - יסיים את תפקידו הנוכחי לקראת סוף השנה
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה אי.די.בי דיסקונט

דירקטוריון אי.די.בי ודירקטוריון דסק"ש, בשליטתו של איש העסקים אדוארדו אלשטיין, מודיעים על מינויו של ערן סער לתפקיד מנכ"ל קבוצת אידיבי-דסק"ש. סער אשר מכהן כעת כמנכ"ל אקויטל, נפטא וישראמקו, יסיים את תפקידו הנוכחי לקראת סוף השנה.

מהקבוצה נמסר כי הבחירה בסער מהווה צעד מהותי ביישום האסטרטגיה של הקבוצה למינוי דמות בכירה בעלת ניסיון עשיר בפעילות דומה של ניהול קבוצת אחזקות, זאת במטרה למצב את פעילותה העסקית ואיתנותה הפיננסית של הקבוצה במגוון ענפי הפעילות.

סער (47), כיהן במהלך השנים בשורת תפקידים בכירים בסקטור הפרטי והציבורי כאשר בתפקידו האחרון שימש כמנכ"ל קבוצת האחזקות הציבורית אקויטל, הפועלת בענפי הנדל"ן והאנרגיה, והוביל את שינוי מבנה האחזקות של הקבוצה באמצעות צעדי מיזוג ורכישות בישראל ובעולם, זאת לצד הובלת הפיתוח העסקי של מאגר הגז הטבעי 'תמר' כמנכ"ל ישראמקו נגב 2.

 

לפני תפקידו כמנכ"ל אקויטל, כיהן סער במשך כשנתיים כסמנכ"ל הכספים והיה אמון על פעילותן הפיננסית של כלל החברות בקבוצה. בסקטור הציבורי, סער כיהן בתפקיד סגן מנהל אגף התאגידים ברשות לניירות ערך והוביל גם במסגרת תפקיד זה מהלכים חשובים רבים. 

 

סער, עורך דין ורואה חשבון מוסמך, הינו בוגר הפקולטה למשפטים (LLB), בעל תואר שני במימון ובעל תואר ראשון בחשבונאות ומשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

יו"ר דירקטוריון אי.די.בי ודסק"ש, אדוארדו אלשטיין: "סער מביא עימו עשרות שנים של ניסיון במגזר הפרטי והציבורי. אנו מאמינים כי יכולת הניהול שהוכיח במהלך תפקידיו הרבים והניסיון שצבר יסייעו לקבוצה לעמוד בפני האתגרים ולמנף את פעילותה העסקית בכלל החברות בקבוצה". 

חיים צוף, יו״ר קבוצת אקויטל מסר: ״אני מכבד את החלטתו של ערן לפרוש מתפקידו ומודה לו על שנים של פעילות משותפת ופורייה ועל הישגיו בהובלת תהליכים משמעותיים בפיתוח נכסי הקבוצה. ברצוני להביע את ההערכה הרבה בשם כל חברי הדירקטוריון על תרומתו לאורך יותר מ-9 שנים כמנהל בכיר וחבר הנהלה ולאחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו".

 

ערן סער: ״לפני כ-9 שנים הצטרפתי כסמנכ"ל הכספים של קבוצת אקויטל וב-7 השנים האחרונות כיהנתי כמנכ"ל בחברות הקבוצה. היו אלה שנות עשייה מרתקות ואינטנסיביות, וכעת החלטתי לצאת לדרך חדשה ופניי מועדות לאתגרים מקצועיים חדשים. אני מבקש להודות ליו"ר דירקטוריון החברה, חיים צוף על האמון והתמיכה, לדירקטוריון, להנהלה ולעובדי הקבוצה המסורים אשר להם תרומה חשובה בהצלחה של הקבוצה. נפלה בחלקי הזכות להיות חלק באחת מקבוצות העסקים הגדולות והמוערכות במשק הישראלי ואני מאחל לקבוצה המשך שגשוג והצלחה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אוהב אלשטיין 12/09/2019 23:15
    הגב לתגובה זו
    יש לו פנים טובות יושר והגינות ברמת על,נאמנות חביב אדיב שהטוב שלו ידבק בטוב של אלשטיין ,יראו פירות מעמלם ב ש פ ע ועין טובה תמיד עליהם אמן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.