ערן סער מנכ"ל ישראמקו גז נפט תמר
צילום: יח"צ

ערן סער מונה כמנכ"ל קבוצת אי.די.בי-דסק"ש

סער, אשר מכהן כמנכ״ל אקויטל, נפטא וישראמקו, הודיע היום לדירקטוריון החברות על רצונו לסיים את תפקידו כמנכ"ל הקבוצה - יסיים את תפקידו הנוכחי לקראת סוף השנה
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה אי.די.בי דיסקונט

דירקטוריון אי.די.בי ודירקטוריון דסק"ש, בשליטתו של איש העסקים אדוארדו אלשטיין, מודיעים על מינויו של ערן סער לתפקיד מנכ"ל קבוצת אידיבי-דסק"ש. סער אשר מכהן כעת כמנכ"ל אקויטל, נפטא וישראמקו, יסיים את תפקידו הנוכחי לקראת סוף השנה.

מהקבוצה נמסר כי הבחירה בסער מהווה צעד מהותי ביישום האסטרטגיה של הקבוצה למינוי דמות בכירה בעלת ניסיון עשיר בפעילות דומה של ניהול קבוצת אחזקות, זאת במטרה למצב את פעילותה העסקית ואיתנותה הפיננסית של הקבוצה במגוון ענפי הפעילות.

סער (47), כיהן במהלך השנים בשורת תפקידים בכירים בסקטור הפרטי והציבורי כאשר בתפקידו האחרון שימש כמנכ"ל קבוצת האחזקות הציבורית אקויטל, הפועלת בענפי הנדל"ן והאנרגיה, והוביל את שינוי מבנה האחזקות של הקבוצה באמצעות צעדי מיזוג ורכישות בישראל ובעולם, זאת לצד הובלת הפיתוח העסקי של מאגר הגז הטבעי 'תמר' כמנכ"ל ישראמקו נגב 2.

 

לפני תפקידו כמנכ"ל אקויטל, כיהן סער במשך כשנתיים כסמנכ"ל הכספים והיה אמון על פעילותן הפיננסית של כלל החברות בקבוצה. בסקטור הציבורי, סער כיהן בתפקיד סגן מנהל אגף התאגידים ברשות לניירות ערך והוביל גם במסגרת תפקיד זה מהלכים חשובים רבים. 

 

סער, עורך דין ורואה חשבון מוסמך, הינו בוגר הפקולטה למשפטים (LLB), בעל תואר שני במימון ובעל תואר ראשון בחשבונאות ומשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

יו"ר דירקטוריון אי.די.בי ודסק"ש, אדוארדו אלשטיין: "סער מביא עימו עשרות שנים של ניסיון במגזר הפרטי והציבורי. אנו מאמינים כי יכולת הניהול שהוכיח במהלך תפקידיו הרבים והניסיון שצבר יסייעו לקבוצה לעמוד בפני האתגרים ולמנף את פעילותה העסקית בכלל החברות בקבוצה". 

חיים צוף, יו״ר קבוצת אקויטל מסר: ״אני מכבד את החלטתו של ערן לפרוש מתפקידו ומודה לו על שנים של פעילות משותפת ופורייה ועל הישגיו בהובלת תהליכים משמעותיים בפיתוח נכסי הקבוצה. ברצוני להביע את ההערכה הרבה בשם כל חברי הדירקטוריון על תרומתו לאורך יותר מ-9 שנים כמנהל בכיר וחבר הנהלה ולאחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו".

 

ערן סער: ״לפני כ-9 שנים הצטרפתי כסמנכ"ל הכספים של קבוצת אקויטל וב-7 השנים האחרונות כיהנתי כמנכ"ל בחברות הקבוצה. היו אלה שנות עשייה מרתקות ואינטנסיביות, וכעת החלטתי לצאת לדרך חדשה ופניי מועדות לאתגרים מקצועיים חדשים. אני מבקש להודות ליו"ר דירקטוריון החברה, חיים צוף על האמון והתמיכה, לדירקטוריון, להנהלה ולעובדי הקבוצה המסורים אשר להם תרומה חשובה בהצלחה של הקבוצה. נפלה בחלקי הזכות להיות חלק באחת מקבוצות העסקים הגדולות והמוערכות במשק הישראלי ואני מאחל לקבוצה המשך שגשוג והצלחה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אוהב אלשטיין 12/09/2019 23:15
    הגב לתגובה זו
    יש לו פנים טובות יושר והגינות ברמת על,נאמנות חביב אדיב שהטוב שלו ידבק בטוב של אלשטיין ,יראו פירות מעמלם ב ש פ ע ועין טובה תמיד עליהם אמן
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

בנק דיסקונט: תשואה להון מחזורית של 13%

מחיר נוכחי: 33.8 שקל | מחיר יעד: 38 שקל | פוטנציאל עלייה: 12% | תשואת דיבידנד 2026: 5.7% | תשואה כוללת פוטנציאלית: 18%

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו רואים את דיסקונט כערוך לצמיחה צמיחה,  ומסוגל לייצר תשואה להון מחזורית של 13% באופן בר-קיימא", כותבים רוזנר וריימר. דיסקונט מציג את תשואת הדיבידנד הצפויה הגבוהה ביותר ב-2026 ברמה של 5.7%. צמיחת האשראי עמדה על 9% שנתית. ההכנסות שאינן מריבית עלו ב-2% וההוצאות עלו ב-1% בלבד.

יחס ההוצאות להכנסות הוא הגבוה ביותר בסקטור ברמה של 46.1%, אך הוא בירידה משמעותית וצפוי להגיע ל-44.8% ב-2026. התשואה להון ברבעון השלישי עמד על 13.7%, וברקליס צופים 13.4% ל-2025 ו-13.6% ב-2026.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

מערכת ביזפורטל |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -26.47%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.79%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.