גיל דטנר
צילום: יח"צ

מה אפשר ללמוד מהדוחות הרבעוניים של פתאל?

למרות הרבה רעשי רקע במספרים, רשת פתאל מציגה מספרים חיוביים עם תכנון איכותי לטווח הארוך. כך קובע גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון
ארז ליבנה |

הדוחות החיובים של פתאל החזקות -0.11% לרבעון ולמחצית מציגים פעילות עם יציבות בישראל וצמיחה חזקה בחו"ל, למרות תיסוף השקל. המגזר של אנגליה ואירלנד עדיין צעיר ולא כולל נתוני השוואה של ממש, כך שמוקדם להביע דעה נחרצת על הפעילות. גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון מנתח.

לדוחות פתאל ברבעון השני

 

"המבט על הדוחות לא פשוט בשל המון רעשים במספרים - לא רק היישום לראשונה של IFRS 16 החל מתחילת השנה, אלא גם גידול משמעותי במספר החדרים באירופה תוך שינוי משמעותי בתמהיל בין מלונות בבעלות למלונות בחכירה - לטובת מלונות בחכירה", מסביר דטנר.

בבריטניה ואירלנד ההשוואה אינה רלוונטית כלל בשל האיחוד של פעילות Jurys Inn, שברבעון המקביל נרשם כדמי ניהול, ותוספת של מלונות Grange בלונדון, שלא רק משנות לחלוטין את הפרופיל של הפעילות, אלא גם כוללים מנגנון פיצוי שעוד יותר מעוות את המספרים.

"ה-FFO של החברה, בנטרול הוצאות מס (שלדעתנו מעוותות את ההשוואה) והשפעת תקן IFRS 16, גדל ב-23%. לדעתנו מדובר בנתון שהכי מתקרב להצגת תמונה של הצמיחה בפעילות החברה".

 

בישראל

החברה מציגה גידול של 15% בהכנסות בשל גידול במספר המלונות. שיעור ה-EBITDAR ירד במעט, מ-31% ל-30%, כאשר במהלך השנה האחרונה שני מלונות עברו ממודל של ניהול לבעלות/חכירה, מה שמעיב על הרווחיות.

ה-EBITDA למגזר גדל ב-14%. במחצית שיעור התפוסה עלה מ-72% ל-74%, כאשר ההכנסה היומית לחדר נותרה ללא שינוי של ממש. ה-EBITDA מנכסים זהים לא השתנתה.

 

אירופה

החברה הציגה גידול חד בהכנסות וברווחים בשל הוספה של חדרים בשנה האחרונה. שיעור ה-EBITDAR נותר יציב, וסך ה-EBITDA גדלה ב-36%. במחצית המגזר הציג יציבות בשיעור התפוסה, אך עלייה בהכנסה היומית לחדר של 5%, וצמיחה חדה ב-EBITDA בנכסים זהים של 13%. התוצאה הזו מרשימה במיוחד בהתחשב בפיחות של 4% באירו באותה תקופה.

אנגליה ואירלנד

החברה הציגה מכירות של 475 מיליון שקל, ו-EBITDA של 40 מיליון שקל. כפי שכתבנו לעיל, אין לנו כלים מספקים לבחון את הפעילות במגזר החדש. כן ניתן לציין לחיוב את הגידול בשיעור התפוסה במחצית, מ-67% ל-80%, תוך עלייה של 5.4% בהכנסה לחדר, למרות פיחות של 3.3% בשטרלינג הבריטי מול השקל באותה תקופה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במבט קדימה המגזר יתמודד עם אי הודאות המשמעותית שהברקזיט מעלה, אולם מנגד פיחות השטרלינג צפוי להגדיל את הביקוש לבתי המלונות במדינה.  

לסיכום, תנופת הצמיחה של החברה ממשיכה, בעיקר באירופה, עם תכניות לשנים הקרובות להוסיף 2,483 חדרים בבעלות, ו-4,099 בחכירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.