מה אפשר ללמוד מהדוחות הרבעוניים של פתאל?
הדוחות החיובים של פתאל החזקות 3.44% לרבעון ולמחצית מציגים פעילות עם יציבות בישראל וצמיחה חזקה בחו"ל, למרות תיסוף השקל. המגזר של אנגליה ואירלנד עדיין צעיר ולא כולל נתוני השוואה של ממש, כך שמוקדם להביע דעה נחרצת על הפעילות. גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון מנתח.
"המבט על הדוחות לא פשוט בשל המון רעשים במספרים - לא רק היישום לראשונה של IFRS 16 החל מתחילת השנה, אלא גם גידול משמעותי במספר החדרים באירופה תוך שינוי משמעותי בתמהיל בין מלונות בבעלות למלונות בחכירה - לטובת מלונות בחכירה", מסביר דטנר.
בבריטניה ואירלנד ההשוואה אינה רלוונטית כלל בשל האיחוד של פעילות Jurys Inn, שברבעון המקביל נרשם כדמי ניהול, ותוספת של מלונות Grange בלונדון, שלא רק משנות לחלוטין את הפרופיל של הפעילות, אלא גם כוללים מנגנון פיצוי שעוד יותר מעוות את המספרים.
"ה-FFO של החברה, בנטרול הוצאות מס (שלדעתנו מעוותות את ההשוואה) והשפעת תקן IFRS 16, גדל ב-23%. לדעתנו מדובר בנתון שהכי מתקרב להצגת תמונה של הצמיחה בפעילות החברה".
- אלה המנכ"לים החדשים של פעילות פתאל בישראל
- פתאל מעדכנת מטה את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל
החברה מציגה גידול של 15% בהכנסות בשל גידול במספר המלונות. שיעור ה-EBITDAR ירד במעט, מ-31% ל-30%, כאשר במהלך השנה האחרונה שני מלונות עברו ממודל של ניהול לבעלות/חכירה, מה שמעיב על הרווחיות.
ה-EBITDA למגזר גדל ב-14%. במחצית שיעור התפוסה עלה מ-72% ל-74%, כאשר ההכנסה היומית לחדר נותרה ללא שינוי של ממש. ה-EBITDA מנכסים זהים לא השתנתה.
אירופה
החברה הציגה גידול חד בהכנסות וברווחים בשל הוספה של חדרים בשנה האחרונה. שיעור ה-EBITDAR נותר יציב, וסך ה-EBITDA גדלה ב-36%. במחצית המגזר הציג יציבות בשיעור התפוסה, אך עלייה בהכנסה היומית לחדר של 5%, וצמיחה חדה ב-EBITDA בנכסים זהים של 13%. התוצאה הזו מרשימה במיוחד בהתחשב בפיחות של 4% באירו באותה תקופה.
אנגליה ואירלנד
החברה הציגה מכירות של 475 מיליון שקל, ו-EBITDA של 40 מיליון שקל. כפי שכתבנו לעיל, אין לנו כלים מספקים לבחון את הפעילות במגזר החדש. כן ניתן לציין לחיוב את הגידול בשיעור התפוסה במחצית, מ-67% ל-80%, תוך עלייה של 5.4% בהכנסה לחדר, למרות פיחות של 3.3% בשטרלינג הבריטי מול השקל באותה תקופה.
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
במבט קדימה המגזר יתמודד עם אי הודאות המשמעותית שהברקזיט מעלה, אולם מנגד פיחות השטרלינג צפוי להגדיל את הביקוש לבתי המלונות במדינה.
לסיכום, תנופת הצמיחה של החברה ממשיכה, בעיקר באירופה, עם תכניות לשנים הקרובות להוסיף 2,483 חדרים בבעלות, ו-4,099 בחכירה.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
