מה אפשר ללמוד מהדוחות הרבעוניים של פתאל?
הדוחות החיובים של פתאל החזקות -0.02% לרבעון ולמחצית מציגים פעילות עם יציבות בישראל וצמיחה חזקה בחו"ל, למרות תיסוף השקל. המגזר של אנגליה ואירלנד עדיין צעיר ולא כולל נתוני השוואה של ממש, כך שמוקדם להביע דעה נחרצת על הפעילות. גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון מנתח.
"המבט על הדוחות לא פשוט בשל המון רעשים במספרים - לא רק היישום לראשונה של IFRS 16 החל מתחילת השנה, אלא גם גידול משמעותי במספר החדרים באירופה תוך שינוי משמעותי בתמהיל בין מלונות בבעלות למלונות בחכירה - לטובת מלונות בחכירה", מסביר דטנר.
בבריטניה ואירלנד ההשוואה אינה רלוונטית כלל בשל האיחוד של פעילות Jurys Inn, שברבעון המקביל נרשם כדמי ניהול, ותוספת של מלונות Grange בלונדון, שלא רק משנות לחלוטין את הפרופיל של הפעילות, אלא גם כוללים מנגנון פיצוי שעוד יותר מעוות את המספרים.
"ה-FFO של החברה, בנטרול הוצאות מס (שלדעתנו מעוותות את ההשוואה) והשפעת תקן IFRS 16, גדל ב-23%. לדעתנו מדובר בנתון שהכי מתקרב להצגת תמונה של הצמיחה בפעילות החברה".
- אלה המנכ"לים החדשים של פעילות פתאל בישראל
- פתאל מעדכנת מטה את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל
החברה מציגה גידול של 15% בהכנסות בשל גידול במספר המלונות. שיעור ה-EBITDAR ירד במעט, מ-31% ל-30%, כאשר במהלך השנה האחרונה שני מלונות עברו ממודל של ניהול לבעלות/חכירה, מה שמעיב על הרווחיות.
ה-EBITDA למגזר גדל ב-14%. במחצית שיעור התפוסה עלה מ-72% ל-74%, כאשר ההכנסה היומית לחדר נותרה ללא שינוי של ממש. ה-EBITDA מנכסים זהים לא השתנתה.
אירופה
החברה הציגה גידול חד בהכנסות וברווחים בשל הוספה של חדרים בשנה האחרונה. שיעור ה-EBITDAR נותר יציב, וסך ה-EBITDA גדלה ב-36%. במחצית המגזר הציג יציבות בשיעור התפוסה, אך עלייה בהכנסה היומית לחדר של 5%, וצמיחה חדה ב-EBITDA בנכסים זהים של 13%. התוצאה הזו מרשימה במיוחד בהתחשב בפיחות של 4% באירו באותה תקופה.
אנגליה ואירלנד
החברה הציגה מכירות של 475 מיליון שקל, ו-EBITDA של 40 מיליון שקל. כפי שכתבנו לעיל, אין לנו כלים מספקים לבחון את הפעילות במגזר החדש. כן ניתן לציין לחיוב את הגידול בשיעור התפוסה במחצית, מ-67% ל-80%, תוך עלייה של 5.4% בהכנסה לחדר, למרות פיחות של 3.3% בשטרלינג הבריטי מול השקל באותה תקופה.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
במבט קדימה המגזר יתמודד עם אי הודאות המשמעותית שהברקזיט מעלה, אולם מנגד פיחות השטרלינג צפוי להגדיל את הביקוש לבתי המלונות במדינה.
לסיכום, תנופת הצמיחה של החברה ממשיכה, בעיקר באירופה, עם תכניות לשנים הקרובות להוסיף 2,483 חדרים בבעלות, ו-4,099 בחכירה.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
