סלקום עברה לרווח תפעולי של 6 מיליון שקל ברבעון השני
חברת התקשורת סלקום -0.71% מציגה ירידה קלה בהכנסות הרבעון השני לצד הפסד של כ-35 מיליון שקל. עם זאת, מדובר בשיפור קל לעומת הפסד של 37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסותיה של סלקום הסתכמו בכ-920 מיליון שקל, ירידה של כ-0.8% לעומת הכנסות של כ-927 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר ההכנסות משירותים הסתכמו ב-695 מיליון שקל בהשוואה ל-694 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 0.1%.
בשורה התחתונה, סלקום מסכמת את הרבעון השני עם הפסד של כ-35 מיליון שקל, כאשר למרות שמדובר בשורת הפסד, מהווה כאמור שיפור קל לעומת רבעון מקביל.
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-6 מיליון שקל לעומת הפסד של 5 מיליון שקל ברבעון השני של 2018.
מצבת מנויי הסלולר של החברה גדלה בכ-45 אלף מנויים במהלך הרבעון השני ועמדה על כ-2.7 מיליון מנויים בסוף הרבעון השני של 2019. יש לציין כי בתום הרבעון הראשון של שנת 2019 מחקה החברה כ-153 אלף מנויים ממצבת המנויים שלה, עקב שינוי שיטת ספירת מצבת מנויי הסלולר של החברה.
שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון השני של שנת 2019 הסתכם ב-11.3% בהשוואה ל-12.6% ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) הסתכמה ברבעון השני של 2019 ב-51.9 שקל, בהשוואה ל-51.8 שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום, אמר עם פרסום התוצאות: "הדוח הכספי לרבעון השני משקף מספר נתונים מעודדים, בהם: יציבות בהכנסות זה מספר רבעונים ברציפות; גידול ב-Adjusted EBITDA לעומת רבעון קודם ומקביל; תזרים מזומנים פנוי חזק שעמד בחציון הראשון על 101 מיליון שקל. עם זאת, עלויות המימון שגדלו כתוצאה מהמדד הגבוה ברבעון הכבידו על החברה גם ברבעון זה והביאו אותנו לסכם את הרבעון בהפסד".
ה-Adjusted EBITDA הסתכם ברבעון ב-233 מיליון שקל בהשוואה ל-140 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול של 66.4%. תזרים המזומנים נטו שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ב-219 מיליון שקל בהשוואה ל-179 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 22.3%.
תזרים המזומנים הפנוי הסתכם ב-55 מיליון שקל בהשוואה ל-56 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד,
שלומי פרילינג, מנהל הכספים הראשי של החברה, אמר עם פרסום התוצאות - "הכנסות החברה משירותים ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב-695 מיליון שקל.ההכנסות משקפות גידול של 2.5% לעומת רבעון קודם ויציבות לעומת רבעון מקביל. ההכנסות משירותים במגזר הנייד ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב-420 מיליון שקל, עלייה של 4% לעומת רבעון קודם. העלייה נובעת מעונתיות חיובית בהכנסות משרותי נדידה ומגידול בהכנסות הסכמי שיתוף הרשתות. ההכנסות משירותים במגזר הנייח ברבעון השני של 2019 הסתכמו בסך של 312 מיליון שקל, ירידה של 1.6% בהשוואה לרבעון קודם. הירידה כולה נבעה מקיטון בפעילות קשרי מפעילים שקוזזה בהמשך הצמיחה בשרותי האינטרנט והטלוויזיה"
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- 1.דן 15/08/2019 10:54הגב לתגובה זוהאם ניתן לראות בדוחות האם וכמה שילמה החברה לבעלי מניות שליטה בצורה ישירה או עקיפה ?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
