ניר שטרן, סלקום סלולר
צילום: סיון פרג'

סלקום עברה לרווח תפעולי של 6 מיליון שקל ברבעון השני

הכנסותיה של החברה ירדו קלות לכ-920 מיליון שקל; ההפסד הנקי הסתכם בכ-35 מיליון שקל לעומת כ-37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; ה-Ebitda המתואם עלה ב-66% ל-233 מיליון שקל
נועם בראל | (1)

חברת התקשורת סלקום 2.04%  מציגה ירידה קלה בהכנסות הרבעון השני לצד הפסד של כ-35 מיליון שקל. עם זאת, מדובר בשיפור קל לעומת הפסד של 37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

הכנסותיה של סלקום הסתכמו בכ-920 מיליון שקל, ירידה של כ-0.8% לעומת הכנסות של כ-927 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר ההכנסות משירותים הסתכמו ב-695 מיליון שקל בהשוואה ל-694 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 0.1%.

בשורה התחתונה, סלקום מסכמת את הרבעון השני עם הפסד של כ-35 מיליון שקל, כאשר למרות שמדובר בשורת הפסד, מהווה כאמור שיפור קל לעומת רבעון מקביל.

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-6 מיליון שקל לעומת הפסד של 5 מיליון שקל ברבעון השני של 2018.

מצבת מנויי הסלולר של החברה גדלה בכ-45 אלף מנויים במהלך הרבעון השני ועמדה על כ-2.7 מיליון מנויים בסוף הרבעון השני של 2019. יש לציין כי בתום הרבעון הראשון של שנת 2019 מחקה החברה כ-153 אלף מנויים ממצבת המנויים שלה, עקב שינוי שיטת ספירת מצבת מנויי הסלולר של החברה. 

שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון השני של שנת 2019 הסתכם ב-11.3% בהשוואה ל-12.6% ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) הסתכמה ברבעון השני של 2019 ב-51.9 שקל, בהשוואה ל-51.8 שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום, אמר עם פרסום התוצאות: "הדוח הכספי לרבעון השני משקף מספר נתונים מעודדים, בהם: יציבות בהכנסות זה מספר רבעונים ברציפות; גידול ב-Adjusted EBITDA לעומת רבעון קודם ומקביל; תזרים מזומנים פנוי חזק שעמד בחציון הראשון על 101 מיליון שקל. עם זאת, עלויות המימון שגדלו כתוצאה מהמדד הגבוה ברבעון הכבידו על החברה גם ברבעון זה והביאו אותנו לסכם את הרבעון בהפסד".

ה-Adjusted EBITDA הסתכם ברבעון ב-233 מיליון שקל בהשוואה ל-140 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד -  גידול של 66.4%. תזרים המזומנים נטו שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ב-219 מיליון שקל בהשוואה ל-179 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 22.3%.

תזרים המזומנים הפנוי הסתכם ב-55 מיליון שקל בהשוואה ל-56 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד,

 

שלומי פרילינג, מנהל הכספים הראשי של החברה, אמר עם פרסום התוצאות - "הכנסות החברה משירותים ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב-695 מיליון שקל.ההכנסות משקפות גידול של 2.5% לעומת רבעון קודם ויציבות לעומת רבעון מקביל. ההכנסות משירותים במגזר הנייד ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב-420 מיליון שקל, עלייה של 4% לעומת רבעון קודם. העלייה נובעת מעונתיות חיובית בהכנסות משרותי נדידה ומגידול בהכנסות הסכמי שיתוף הרשתות. ההכנסות משירותים במגזר הנייח ברבעון השני של 2019 הסתכמו בסך של 312 מיליון שקל, ירידה של 1.6% בהשוואה לרבעון קודם. הירידה כולה נבעה מקיטון בפעילות קשרי מפעילים שקוזזה בהמשך הצמיחה בשרותי האינטרנט והטלוויזיה"

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דן 15/08/2019 10:54
    הגב לתגובה זו
    האם ניתן לראות בדוחות האם וכמה שילמה החברה לבעלי מניות שליטה בצורה ישירה או עקיפה ?
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים