סלקום עברה לרווח תפעולי של 6 מיליון שקל ברבעון השני
חברת התקשורת סלקום -1.65% מציגה ירידה קלה בהכנסות הרבעון השני לצד הפסד של כ-35 מיליון שקל. עם זאת, מדובר בשיפור קל לעומת הפסד של 37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסותיה של סלקום הסתכמו בכ-920 מיליון שקל, ירידה של כ-0.8% לעומת הכנסות של כ-927 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר ההכנסות משירותים הסתכמו ב-695 מיליון שקל בהשוואה ל-694 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 0.1%.
בשורה התחתונה, סלקום מסכמת את הרבעון השני עם הפסד של כ-35 מיליון שקל, כאשר למרות שמדובר בשורת הפסד, מהווה כאמור שיפור קל לעומת רבעון מקביל.
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-6 מיליון שקל לעומת הפסד של 5 מיליון שקל ברבעון השני של 2018.
מצבת מנויי הסלולר של החברה גדלה בכ-45 אלף מנויים במהלך הרבעון השני ועמדה על כ-2.7 מיליון מנויים בסוף הרבעון השני של 2019. יש לציין כי בתום הרבעון הראשון של שנת 2019 מחקה החברה כ-153 אלף מנויים ממצבת המנויים שלה, עקב שינוי שיטת ספירת מצבת מנויי הסלולר של החברה.
שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון השני של שנת 2019 הסתכם ב-11.3% בהשוואה ל-12.6% ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) הסתכמה ברבעון השני של 2019 ב-51.9 שקל, בהשוואה ל-51.8 שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום, אמר עם פרסום התוצאות: "הדוח הכספי לרבעון השני משקף מספר נתונים מעודדים, בהם: יציבות בהכנסות זה מספר רבעונים ברציפות; גידול ב-Adjusted EBITDA לעומת רבעון קודם ומקביל; תזרים מזומנים פנוי חזק שעמד בחציון הראשון על 101 מיליון שקל. עם זאת, עלויות המימון שגדלו כתוצאה מהמדד הגבוה ברבעון הכבידו על החברה גם ברבעון זה והביאו אותנו לסכם את הרבעון בהפסד".
ה-Adjusted EBITDA הסתכם ברבעון ב-233 מיליון שקל בהשוואה ל-140 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול של 66.4%. תזרים המזומנים נטו שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ב-219 מיליון שקל בהשוואה ל-179 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 22.3%.
תזרים המזומנים הפנוי הסתכם ב-55 מיליון שקל בהשוואה ל-56 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד,
שלומי פרילינג, מנהל הכספים הראשי של החברה, אמר עם פרסום התוצאות - "הכנסות החברה משירותים ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב-695 מיליון שקל.ההכנסות משקפות גידול של 2.5% לעומת רבעון קודם ויציבות לעומת רבעון מקביל. ההכנסות משירותים במגזר הנייד ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב-420 מיליון שקל, עלייה של 4% לעומת רבעון קודם. העלייה נובעת מעונתיות חיובית בהכנסות משרותי נדידה ומגידול בהכנסות הסכמי שיתוף הרשתות. ההכנסות משירותים במגזר הנייח ברבעון השני של 2019 הסתכמו בסך של 312 מיליון שקל, ירידה של 1.6% בהשוואה לרבעון קודם. הירידה כולה נבעה מקיטון בפעילות קשרי מפעילים שקוזזה בהמשך הצמיחה בשרותי האינטרנט והטלוויזיה"
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- "חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
- 1.דן 15/08/2019 10:54הגב לתגובה זוהאם ניתן לראות בדוחות האם וכמה שילמה החברה לבעלי מניות שליטה בצורה ישירה או עקיפה ?
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. קרדיט: שלומי יוסף"אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב מתאר מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות מציאות שבה כ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות, מזהיר מפני גל אבטלה אם המדינה לא תתערב, ומדבר על קיצור
שבוע העבודה, מס על רווחים עודפים ושכר אוניברסלי בעידן הבינה המלאכותית
במושב שעסק בבינה מלאכותית ושוק העבודה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, עלה אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית, לדבר על איך העבודה עצמה משתנה. הוא פתח בהלצה על הבריסטה שכולם מחכים לו בהפסקת הקפה, וקבע שאותו כנראה לא יחליפו בקרוב. משם הוא עבר לשאלה רחבה יותר: איך עובדים, מעסיקים והמדינה מסתגלים לעולם שבו AI כבר לא רעיון על לוח, אלא כלי עבודה שמקצר תהליכים, משנה מקצועות ודורש כישורים חדשים.
מהמהפכה התעשייתית לצ׳אט - איך ההסתדרות מסתכלת על טכנולוגיה
בלומנברג מזכיר שההסתדרות מלווה את שוק העבודה כבר יותר ממאה שנה. לדבריו, ההתארגנויות הראשונות של עובדים התחילו כבר במהפכה התעשייתית במאה ה-19, ומאז כמעט בכל גל טכנולוגי עלו שוב ושוב אותן תחזיות על אבטלה רחבה וכאוס בשוק העבודה. זה קרה עם קווי היצור, עם כניסת המחשב, ועם עליית האינטרנט.
הוא טוען שהניסיון ההיסטורי נראה אחרת: בכל פעם שטכנולוגיה נכנסת, הפריון עולה, וכשהמערכת יודעת לחלק את הפירות נכון - השכר עולה ושיעורי האבטלה לאורך זמן דווקא נוטים לרדת ולהתקצר. הוא מזכיר את ההחלטה ההיסטורית על 8 שעות עבודה ביום לפני יותר ממאה שנה, ומקשר אותה לעליית שכר ולשינוי מבני בשוק העבודה.
למרות שהוא מגדיר את עצמו סוציאליסט, בלומנברג מתייחס גם לרעיון של ״היד הנעלמה״ של אדם סמית׳. לדבריו, שוק העבודה יודע לייצר עיסוקים חדשים כשהישנים נעלמים: פעם לא היו מהנדסי תעשייה וניהול או כלכלנים בהיקפים של היום, והיום אלו מקצועות מרכזיים. ״איפה שנסגרים סנדלרים צומחים עיסוקים חדשים״, הוא מתאר.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הוא מדגיש שההתאמה הזו לא מתרחשת לבד. לדבריו, שינוי תמהיל העיסוקים בעולם של בינה מלאכותית מצריך מעורבות של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. את המסר המרכזי שלו הוא מסכם במשפט חד: ״בסופו של דבר האדם לא יחליף את המכונה, האדם יוחלף על ידי מי שיודע לעבוד עם המכונה״. מבחינתו, זו תמצית המהפכה הנוכחית בשוק העבודה.
