ניר שטרן, סלקום סלולר
צילום: סיון פרג'

סלקום עברה לרווח תפעולי של 6 מיליון שקל ברבעון השני

הכנסותיה של החברה ירדו קלות לכ-920 מיליון שקל; ההפסד הנקי הסתכם בכ-35 מיליון שקל לעומת כ-37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; ה-Ebitda המתואם עלה ב-66% ל-233 מיליון שקל
נועם בראל | (1)

חברת התקשורת סלקום 2.7%  מציגה ירידה קלה בהכנסות הרבעון השני לצד הפסד של כ-35 מיליון שקל. עם זאת, מדובר בשיפור קל לעומת הפסד של 37 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

הכנסותיה של סלקום הסתכמו בכ-920 מיליון שקל, ירידה של כ-0.8% לעומת הכנסות של כ-927 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר ההכנסות משירותים הסתכמו ב-695 מיליון שקל בהשוואה ל-694 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 0.1%.

בשורה התחתונה, סלקום מסכמת את הרבעון השני עם הפסד של כ-35 מיליון שקל, כאשר למרות שמדובר בשורת הפסד, מהווה כאמור שיפור קל לעומת רבעון מקביל.

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-6 מיליון שקל לעומת הפסד של 5 מיליון שקל ברבעון השני של 2018.

מצבת מנויי הסלולר של החברה גדלה בכ-45 אלף מנויים במהלך הרבעון השני ועמדה על כ-2.7 מיליון מנויים בסוף הרבעון השני של 2019. יש לציין כי בתום הרבעון הראשון של שנת 2019 מחקה החברה כ-153 אלף מנויים ממצבת המנויים שלה, עקב שינוי שיטת ספירת מצבת מנויי הסלולר של החברה. 

שיעור הנטישה בקרב מנויי הסלולר ברבעון השני של שנת 2019 הסתכם ב-11.3% בהשוואה ל-12.6% ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) הסתכמה ברבעון השני של 2019 ב-51.9 שקל, בהשוואה ל-51.8 שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת סלקום, אמר עם פרסום התוצאות: "הדוח הכספי לרבעון השני משקף מספר נתונים מעודדים, בהם: יציבות בהכנסות זה מספר רבעונים ברציפות; גידול ב-Adjusted EBITDA לעומת רבעון קודם ומקביל; תזרים מזומנים פנוי חזק שעמד בחציון הראשון על 101 מיליון שקל. עם זאת, עלויות המימון שגדלו כתוצאה מהמדד הגבוה ברבעון הכבידו על החברה גם ברבעון זה והביאו אותנו לסכם את הרבעון בהפסד".

ה-Adjusted EBITDA הסתכם ברבעון ב-233 מיליון שקל בהשוואה ל-140 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד -  גידול של 66.4%. תזרים המזומנים נטו שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ב-219 מיליון שקל בהשוואה ל-179 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 22.3%.

תזרים המזומנים הפנוי הסתכם ב-55 מיליון שקל בהשוואה ל-56 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד,

 

שלומי פרילינג, מנהל הכספים הראשי של החברה, אמר עם פרסום התוצאות - "הכנסות החברה משירותים ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב-695 מיליון שקל.ההכנסות משקפות גידול של 2.5% לעומת רבעון קודם ויציבות לעומת רבעון מקביל. ההכנסות משירותים במגזר הנייד ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב-420 מיליון שקל, עלייה של 4% לעומת רבעון קודם. העלייה נובעת מעונתיות חיובית בהכנסות משרותי נדידה ומגידול בהכנסות הסכמי שיתוף הרשתות. ההכנסות משירותים במגזר הנייח ברבעון השני של 2019 הסתכמו בסך של 312 מיליון שקל, ירידה של 1.6% בהשוואה לרבעון קודם. הירידה כולה נבעה מקיטון בפעילות קשרי מפעילים שקוזזה בהמשך הצמיחה בשרותי האינטרנט והטלוויזיה"

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דן 15/08/2019 10:54
    הגב לתגובה זו
    האם ניתן לראות בדוחות האם וכמה שילמה החברה לבעלי מניות שליטה בצורה ישירה או עקיפה ?
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.