נייר חדרה
צילום: יחצ

נייר חדרה קונה נייר חדרה - זינוק של 15% במניה מתחילת החודש

נייר חדרה רכשה מניות של עצמה ב-5.5 מיליון שקל, ונראה שעזרה להתרוממות במניית החברה; הכל חוקי ושקוף, אבל...
ירדן סמדר | (8)

מניית  נייר חדרה  סבלה עד תחילת החודש מירידה של 20% במנייתה (מתחילת השנה),  אבל חודש יוני האיר לה פנים - המניה זינקה מעל 15%, ומתברר שהסיבה, כלל הנראה היא תוכנית הרכישה העצמית של החברה. כלומר - נייר חדרה עולה בזכות רכישות של נייר חדרה.

נייר חדרה  שבשליטת קרן פימי, מייצרת ומשווקת מוצרי נייר, והיא אחת הבונזזות הגדולות של פימי בשנים האחרונות (תשואה של מעל 100% בהינתן גם הדיבידנדים שחולקו בדרך)

נייר חדרה הודיעה ב-4 ביוני על שתי תוכניות לרכישה עצמית של 10 מיליון שקל (כל אחת; סה"כ -  20 מיליון שקל).  

התוכנית הראשונה אמורה להסתיים ביולי, כשמאז תחילת התוכנית (יום ראשון - 5 ביוני), החברה רוכשת מדי יום וכבר רכשה מניות של עצמה במעל 5.5 מיליון שקל.

הרכישות האלו עזרו מאוד למניית החברה - מאז הדיווח עלתה המניה במעל 15% (ראו טבלה), כאשר העסקאות של הרכישה העצמית מהוות משקל משמעותי מהמסחר הכולל (בימים האחרונים כ-25% מהמסחר), בממוצע - 13% מהמסחר. 

רכישה עצמית - טוב או רע?

רכישה עצמית היא עניין אמביוולנטי. למשקיעים זה נהדר - הנהלת החברה מביעה אמון במניות החברה ורוכשת מניות. השוק אוהב הודעות כאלו (אגב, ביום ההודעה זינקה מניית נייר חדרה ב-4.8%). מעבר לכך - הרכישות משפיעות על התמחור היומי - עוד גורם משמעותי נכנס למסחר. השאלה - האם הגורם הזה קונה בבת אחת? האם הוא קונה "חכם"? או שלא אכפת לו כל כך מהמחיר? - כלומר האם נייר חדרה קונה נייר חדרה, בכל מחיר, או שהיא סוחר "קשוח". 

מבחינה חוקית זה לגיטימי לחלוטין, מבחינת השקיפות - החברה מתנהלת שקוף לגמרי. אבל, אי אפשר להתעלם שיש בעייתיות בעובדה שחברה משפיעה על שער המניה של עצמה.    

רכישות מדי יום 

הסכום הכספי הכולל של הרכישות - 5.5 מיליון שקל מהווה כ-13% מהמחזור היומי בנייר חדרה.

לפי תנאי התוכניות, רכישת המניות תתבצע במסגרת המסחר בבורסה על ידי חבר בורסה. בהחלטה של הדירקטוריון נכתב כך "בהתאם לבחינות שבוצעו על ידי הדירקטוריון, לרבות בהתייחס לבחינת תזרים המזומנים החזוי של הקבוצה הנובע מהפעילות החזויה של החברה, הדירקטוריון הגיע לכלל מסקנה, כי החברה עומדת במבחני החלוקה הקבועים בסעיף 302 לחוק החברות וכי אין מגבלה על ביצוע הרכישה כאמור.

"להערכת הדירקטוריון, בהתחשב במחיר מניית החברה בשוק, הרכישה מהווה השקעה ראויה של יתרות מזומנים בסכום האמור. להערכת דירקטוריון החברה, רכישת מניות החברה תאפשר הגדלת התשואה לבעלי המניות וכן מהווה תכנית הרכישה הבעת אמון בחברה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהי רכישה עצמית?

רכישה עצמית היא רכישה של החברה את ניירות הערך שלה. ברכישה עצמית, בעצם מבטלים את הניירות הנרכשים - כשנייר חדרה רוכשת את מניות נייר חדרה, אותן מניות הופכות למניות רדומות ולמעשה יוצאות מהון המניות המונפק של החברה (כלומר הונה של החברה יורד ובהתאמה שווי השוק שלה יורד).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אמנו 25/06/2019 20:16
    הגב לתגובה זו
    הרכישה העצמית נובעת מכך שבעלי השליטה סבורים שמחיר המניה מהווה הזדמנות. אמזון תיכנס לישראל , נייר חדרה תרוויח מכך וגם המניה שלה . בעלי השליטה קונים היום וימכרו אחרי שהכניסה של אמזון תשפיע על רווחי החברה ופועל יוצא מכך מחיר המניה. חומר למחשבה ,נתראה בעוד שנה
  • 6.
    סולי 25/06/2019 20:01
    הגב לתגובה זו
    הכל מלאכותי אין להם רווחים בכלל
  • 5.
    תעשו שורט על מדינת הגנבים קופה שמנה אחוזת חרבה (ל"ת)
    קניתם שורט 25/06/2019 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    nav 25/06/2019 17:30
    הגב לתגובה זו
    הסופית מחיקה של המניה מהמסחר .
  • 3.
    תמשיכו לקנות , ותודיעו לי בגמר כדי שגם אני אמכור לכם ! (ל"ת)
    רוני 25/06/2019 15:31
    הגב לתגובה זו
  • אני מסכים איתך אתה צודק 100% (ל"ת)
    סולי 25/06/2019 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל חברה גדולה ומכבדת עצמה פועלת בדרך זו רכישת מניות טוב (ל"ת)
    גם טוב רע לי 25/06/2019 13:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מומחה פיננסי 25/06/2019 11:40
    הגב לתגובה זו
    בגלל ההתמחות שלה בייצור אריזות.
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.