תעסוקה ארה"ב
צילום: iStock

"הסימנים להאטה יצטברו ככל שהשנה תתקדם"

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, אורי גרינפלד, מנתח את האזהרות מפני ההאטה בכלכלה האמריקאית ומעריך כי קצב הצמיחה יאט לכ-1% בתחילת 2020
נועם בראל | (5)

"הסימנים להאטה יצטברו ככל שהשנה תתקדם", כך לדבריו של אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות.

לדבריו, האטה משמעותית בפעילות הכלכלית אינה מתרחשת באופן פתאומי (אלא אם קיים גורם חיצוני) אלא תהליך שלוקח מספר רבעונים. השילוב של ריבית גבוהה מדי שבאה לידי ביטוי בהאטה בשוק האשראי והמגבלות של שוק העבודה האמריקאי שמקשות על קצב יצירת המשרות להמשיך להיות מהיר כל כך, צפוי להביא לכך שככל שהשנה תתקדם כך גם הסימנים להאטה יצטברו.

עוד מציין גרינפלד כי הפחתות ריבית יתמכו מחדש בשוק האשראי אך גם סימנים להאטה לא יספיקו בשביל הפד, שלא יוריד ריבית כשהצמיחה עומדת על 3.2% ושיעור האבטלה מתחת ל-4%. כשהריבית לבסוף תרד זה יהיה כנראה כשהנתונים כבר הראו ש"החורף הגיע".

 

הצמיחה ברבעון הראשון בארה"ב  - טוב אבל לא מצוין

גרינפלד: "הפתעה כה חיובית כמו זו שנרשמה בנתוני הצמיחה ברבעון הראשון בארה"ב לא זכורה כבר הרבה זמן. לא רק שהצמיחה עמדה בסופו של דבר על 3.2%, הרבה מעל הצפי שעמד על 2.3% "בלבד", אלא שרק לפני חודש וחצי כשהנתונים של ינואר ופברואר החלו להגיע, מודל תחזית הצמיחה של סניף הפד באטלנטה חזה צמיחה של 0.5% בלבד. המסקנה: 1) קשה לחזות, בעיקר את העתיד. 2) המשפט הנ"ל נכון גם לגבי הפד".

"למרות השורה העליונה המצוינת, בחינה של הסעיפים השונים במרכיבי התוצר מלמדים שהשורה התחתונה קצת פחות נוצצת. נכון, המשק האמריקאי עדיין לא חווה האטה משמעותית, אבל חלק גדול מהצמיחה ברבעון הראשון נובע מגורמים שהם במקרה הטוב חד פעמיים ובמקרה הפחות טוב באים על חשבון צמיחה עתידית".

"למשל, הגידול במלאים תרם לבדו 0.7% לצמיחה, גידול שבאופן טבעי יגרע מהצמיחה ברבעונים הבאים שכן אם המלאים גדלו במהלך הרבעון הראשון הצורך להמשיך לייצר בקצב דומה ברבעונים הבאים יפחת. בנוסף לגידול במלאי, היצוא גדל ב-3.7% אך חלק משמעותי מכך נובע מגידול של 48% ביצוא רכבים ומגידול של 45% בסעיף יצוא מספוא, מזון ומשקאות".

"שני אלה עשויים לנבוע מהגדלה חד פעמית של היבוא הסיני במסגרת שיחות הסחר בין המעצמות, כך שאין סיבה להעריך שהייצוא ימשיך לגדול בקצב דומה, בטח על רקע ההאטה בסחר העולמי. ללא שני אלה, הייצוא בכלל ירד ברבעון הראשון ב-1.3%, מספר שנשמע סביר יותר לאור ההאטה בעולם".

גרינפלד סיכם את דבריו ואמר: "כל אלו היו כמובן פחות חשובים אם מנועי הצמיחה העיקריים של המשק האמריקאי, הצריכה הפרטית והשקעות הפירמות, היו ממשיכים במומנטום החיובי של השנים האחרונות, אבל זה לא ממש המצב. הצריכה הפרטית גדלה ברבעון הראשן ב-1.2% בלבד והשקעות הפירמות עלו ב-2.7%. כתוצאה מכך, המכירות סופיות ליעד מקומי שהן האינדיקאטור הטוב ביותר להבין את המגמה האמיתית במשק, רשמו האטה נוספת וגדלו במהלך הרבעון ב-1.4%, קצב הגידול הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אמיר 28/04/2019 17:20
    הגב לתגובה זו
    השוק האמריקאי ימשיך להתנפח, הוא דואג לפמפם כל הזמן עם דיווחים חיוביים שדוחפים את השוק קדימה, אך מה שיקרה אחרי הנשיא הזה יהיה אסון כי יתברר למשקיעים הבלוף.
  • 4.
    משקיע 28/04/2019 14:12
    הגב לתגובה זו
    די עם כותרות מפחידות! גם ב 2018 אמרתם אותו דבר על 2019! ותראו.... יש לנו שנה מצויינת!! גם בשוק ההון וגם במיקרו ובמאקרו כלכלה בארה"ב! כלכלת ארה"ב היום חזקה מאי פעם!!!!!!! עובדה!!!!!! אתם רק רוצים להתכחש לעובדות!!!!!!
  • 3.
    לרון 28/04/2019 14:11
    הגב לתגובה זו
    בלא עוד הרבה זמן!
  • 2.
    אף אחד לא יודע (ל"ת)
    ספקולציה בלבד 28/04/2019 13:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמיתי ? 28/04/2019 13:14
    הגב לתגובה זו
    קשה להאמין שהנתונים אינם מגמתיים...כלומר שמהלכים פוליטיים וכלכליים בוצעו על מנת לייצר את הרושם המוטעה שהמצב הכלכלי מצויין...
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%