שבי שמר בנק אגוד
צילום: שלומי יוסף, גלובס

בנק אגוד: הקרקע היקרה במדינה על המדף

הבנק בוחן מימוש החזקותיו במניות חברת חוף התכלת והלוואות שהעמיד לחברה, בשווי אשר מוערך בשוק בטווח של 150-100 מיליון שקל
ערן סוקול | (5)

בנק אגוד בניהולה של שבי שמר, דיווח היום (ה') כי יתחיל בהליך בחינת מימוש החזקותיו במניות החברה לפיתוח חוף התכלת והלוואות שהעמיד הבנק לחוף התכלת בשווי אשר מוערך בשוק בכ-150-100 מיליון שקל.

חברת חוף התכלת הינה חברת נדל"ן, המוחזקת 15% על ידי בנק אגוד ו-85% על ידי קבוצת אלייד ומשקיעים נוספים. בבעלות חוף התכלת שני פרויקטים בהקמה, הכוללים 50% מהזכויות במתחם הלייף סטייל שמקימה ביג בסמוך לסינמה סיטי ו-19% מהזכויות בקמפוס של מיקרוסופט באיזור התעשיה הרצליה, אשר במסגרת הסכם שנחתם עם מיקרוסופט ל-20 שנה, צפוי להניב כ-57 מיליון שקל בשנה. בנוסף, מחזיקה חוף התכלת עתודות קרקע מהיקרות במדינה המשתרעות בין חוף מנדרין עד חוף הרצליה.

על פי הדיווח, לצורך מימוש החזקות הבנק בחוף התכלת, יעשה אגוד שימוש בשירותי חברת אפסילון חיתום בראשות אייל גרינבאום ואודי טויבין, אשר תלווה את הבנק בבחינת מימוש אחזקותיו בחוף התכלת וכן במהלך העסקה, ככל שתתגבש.

הודעת הבנק מהיום מגיעה בהמשך לתכנית ההתייעלות עליה הודיע הבנק בחודש נובמבר, במסגרתה דווח על תכנית פרישה מרצון, של כ-70 עובדים בשנים 2019-2020, בעלות מוערכת של כ-80 מיליון שקל, אשר צפויה להביא לחיסכון שנתי של כ-25 מיליון שקל.

מטרת תכנית ההתייעלות הינה להגדיל את יחסי ההון של הבנק, כך שבמהלך שנת 2019 יעמוד יחס הלימות ההון הראשוני של הבנק על 10.3%, תוך שמירת יציבות הרווחיות והתשואה. התכנית כוללת, בין היתר, שינויים תפעוליים ומבניים מסויימים בסניפים ויחידות של הבנק וכן הפסקת פעילות הבנק בתחום הייעוץ הפנסיוני אשר אינה מהווה חלק מליבת פעילותו.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בני 28/02/2019 21:52
    הגב לתגובה זו
    למכור מיד ,אין כלום בבנק הזה,שרות ומקצועיות ברמה נמוכה ואין מי שישנה זאת.
  • 3.
    זאב 28/02/2019 17:32
    הגב לתגובה זו
    וכן נדל"ן למגורים?
  • 2.
    למי שנשאר בשכירות 28/02/2019 16:20
    הגב לתגובה זו
    למי שנשאר בשכירות , תמשיך להפסיד כסף ... כסף לתשלום שכירות, לא חוזר אליך. הכסף שאתה משלם לשכירות ... לא מתקזז לך משום תשלום עתידי ובעיקר לא מתשלום ברכישת דירה עתידית .
  • 1.
    אנליסטה 28/02/2019 16:05
    הגב לתגובה זו
    מתי כבר יסגרו את הבנק הזה?
  • מאחל לך חיים בלי פרנסה. (ל"ת)
    מתתיהו 01/03/2019 13:38
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.