דירקטוריון הבורסה אישר את קיצור שעות המסחר בימי ראשון
הבורסה דיווחה היום (ב') כי דירקטוריון הבורסה אישר את קיצור שעות המסחר בימי ראשון, בשל מחזור המסחר הדליל בין כה בימי ראשון. לפי המתווה החדש, אשר תלוי כעת באישור הרשות לני"ע, מוצע להקדים את סיום המסחר בימי ראשון לשעה 14:25. בנוסף, המסחר הרציף יתחיל בכל המניות במקביל למסחר באירופה ויקוצרו שעות המסחר באופציות.
קיצור שעות המסחר ביום ראשון בשעתיים
נכון להיום המסחר כבר מקוצר ביום ראשון, ומסתיים בשעה 16:25. כלומר כבר כיום המסחר ביום ראשון מסתיים כשעה לפני שאר ימי המסחר בשבוע. הקיצור המבוקש הוא במשך זמן של שעתיים ביחס לשעת סיום המסחר הנוכחית בימי א'.
לרוב בימי ראשון מחזורי המסחר נמוכים ביחס לשאר הימים, בין השאר בשל העובדה כי רוב הבורסות בעולם לא פועלות בימי ראשון, וברוב המרכזים הפיננסים המשמעותים בעולם יום ראשון אינו יום עבודה, ולכן הגופים הזרים לא עובדים ביום זה.
מנתוני הבורסה עולה כי מחזור המסחר הממוצע בשוק המניות, בימים ב' עד ה', גבוה פי כ-2.5 מהמחזור בימי ראשון (1.4 מיליארד שקל לעומת 0.55 מיליארד שקל). במסגרת המסמך להערות הציבור נכתב: "יודגש כי אף אם הקיצור המוצע יפגע בהיקף המסחר בימי א', הרי שמדובר בפגיעה מינורית שתהא נמוכה מהתועלת שתצמח לחברי הבורסה ולרוב פעילי השוק מההקדמה המוצעת של סיום המסחר. כך למשל, גופים אלו יוכלו לבצע פעולות תחזוקה שוטפת של מערכות המסחר בימי א' לאחר תום המסחר, זאת בשעות העבודה הרגילות וחלף ביצוע אותה עבודה בשעות הערב ובעלות של שעות נוספות".
- החזקות קרנות גידור במניות בבורסה יוכרו כהחזקות ציבור
- קרנות נאמנות ת"א 125 - מכות את המדד בטווח הארוך והבינוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איחור שעות הפתיחה
עוד אושר לפתוח את הבורסה מידי יום בשעה מאוחרת יותר. כיום שלב טרום הפתיחה בבורסה בני"ע (למעט נגזרים) מתחיל בשעה 9:00, כאשר על פי המתווה החדש הדירקטוריון אישר לדחות את טרום הפתיחה לשעה 9:30.
אירופה זה כאן. המסחר הרציף יתחיל בשעה 10:00
תחילת המסחר הרציף (מסחר הפתיחה) בבורסה נפתח כיום ב-9:45 עבור מניות במאגר תמר, ובשעה 10:15 עבור מניות והמירים שלא במאגר תמר. כעת מבקש דירקטוריון הבורסה את אישור הרשות לני"ע, לאחד את מועד מסחר הפתיחה בכל ניירות הערך, למעט בנגזרים. לפי ההצעה שלב מסחר הפתיחה, בכל ניירות הערך, יתקיים מידי יום במועד אקראי, בין השעה 09:59 ל-10:00 במקביל לשעת מסחר הפתיחה בבורסות באירופה.
מאגר תמר הוא רשימה של כ-300 מניות הנסחרות בבורסה המתאימות להיכלל במדדי השקעה. המניות שנכללות במאגר עומדות בתנאי סף מסוימים (שווי ממוצע של החזקות הציבור לפחות 40 מיליון שקל, ושיעור אחזקות ציבור לפחות 15%).
- חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
קיצור שעות המסחר בנגזרים
- 10.סתם אחד 25/12/2018 09:09הגב לתגובה זוכל מיני אינטרסנטים מזרימים פקודות פיקטיביות בשעה 9 ומסירים אותן לפני פתיחת המסחר, מה הרעיון?
- 9.אדם שרוצה להעביר כמה פקודות במקביל יהיה לו קשה מאוד (ל"ת)מוטי 25/12/2018 08:23הגב לתגובה זו
- 8.החלטה אמיצה והגיונית (ל"ת)יישר כח 24/12/2018 19:54הגב לתגובה זו
- 7.יש תאריך יעד? (ל"ת)יוגב 24/12/2018 19:17הגב לתגובה זו
- 6.קורא לכל שחקני האופציות להשבית את המסחר (ל"ת)אור 24/12/2018 17:46הגב לתגובה זו
- 5.הנהלה של מפגרים ..... (ל"ת)אור 24/12/2018 17:45הגב לתגובה זו
- 4.אבל יש מסחר בימי שישי בעולם ואצלנו לא...הסתדרות הבורסה (ל"ת)יעקב 24/12/2018 16:31הגב לתגובה זו
- וואלה 24/12/2018 17:14הגב לתגובה זוהתזמון נראה תמוהה משהו.
- 3.דווקא עכשיו ? מנסים למנוע את בריחת הכספים ? (ל"ת)משעשע 24/12/2018 16:30הגב לתגובה זו
- 2.חבל שלא ביטלו אתיום המסחר בראשון לגמרי-יום מיותר בבורסה (ל"ת)יותר הגיוני 24/12/2018 16:22הגב לתגובה זו
- 1.יש שינוי בזמני מסחר באגרות חוב? (ל"ת)יוסי 24/12/2018 15:17הגב לתגובה זו
- האג"ח יסחרו יחד עם המניות, באותן שעות (ל"ת)ערן סוקול 24/12/2018 16:42הגב לתגובה זו

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.82% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
זהב וכסףזהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה
הזהב זהב 1.93% והכסף כסף 1.62% מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.
במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.
הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור
הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.
הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״
במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.
