איתי בן זאב
צילום: יח"צ

דירקטוריון הבורסה אישר את קיצור שעות המסחר בימי ראשון

לפי המתווה החדש יוקדם סיום המסחר בימי ראשון ל-14:25, המסחר הרציף יתחיל בכל המניות במקביל למסחר באירופה ויקוצרו שעות המסחר באופציות
ערן סוקול | (12)

הבורסה דיווחה היום (ב') כי דירקטוריון הבורסה אישר את קיצור שעות המסחר בימי ראשון, בשל מחזור המסחר הדליל בין כה בימי ראשון. לפי המתווה החדש, אשר תלוי כעת באישור הרשות לני"ע, מוצע להקדים את סיום המסחר בימי ראשון לשעה 14:25. בנוסף, המסחר הרציף יתחיל בכל המניות במקביל למסחר באירופה ויקוצרו שעות המסחר באופציות.

קיצור שעות המסחר ביום ראשון בשעתיים

נכון להיום המסחר כבר מקוצר ביום ראשון, ומסתיים בשעה 16:25. כלומר כבר כיום המסחר ביום ראשון מסתיים כשעה לפני שאר ימי המסחר בשבוע. הקיצור המבוקש הוא במשך זמן של שעתיים ביחס לשעת סיום המסחר הנוכחית בימי א'.

לרוב בימי ראשון מחזורי המסחר נמוכים ביחס לשאר הימים, בין השאר בשל העובדה כי רוב הבורסות בעולם לא פועלות בימי ראשון, וברוב המרכזים הפיננסים המשמעותים בעולם יום ראשון אינו יום עבודה, ולכן הגופים הזרים לא עובדים ביום זה.

מנתוני הבורסה עולה כי מחזור המסחר הממוצע בשוק המניות, בימים ב' עד ה', גבוה פי כ-2.5 מהמחזור בימי ראשון (1.4 מיליארד שקל לעומת 0.55 מיליארד שקל). במסגרת המסמך להערות הציבור נכתב: "יודגש כי אף אם הקיצור המוצע יפגע בהיקף המסחר בימי א', הרי שמדובר בפגיעה מינורית שתהא נמוכה מהתועלת שתצמח לחברי הבורסה ולרוב פעילי השוק מההקדמה המוצעת של סיום המסחר. כך למשל, גופים אלו יוכלו לבצע פעולות תחזוקה שוטפת של מערכות המסחר בימי א' לאחר תום המסחר, זאת בשעות העבודה הרגילות וחלף ביצוע אותה עבודה בשעות הערב ובעלות של שעות נוספות". 

איחור שעות הפתיחה

עוד אושר לפתוח את הבורסה מידי יום בשעה מאוחרת יותר. כיום שלב טרום הפתיחה בבורסה בני"ע (למעט נגזרים) מתחיל בשעה 9:00, כאשר על פי המתווה החדש הדירקטוריון אישר לדחות את טרום הפתיחה לשעה 9:30.

אירופה זה כאן. המסחר הרציף יתחיל בשעה 10:00

תחילת המסחר הרציף (מסחר הפתיחה) בבורסה נפתח כיום ב-9:45 עבור מניות במאגר תמר, ובשעה 10:15 עבור מניות והמירים שלא במאגר תמר. כעת מבקש דירקטוריון הבורסה את אישור הרשות לני"ע, לאחד את מועד מסחר הפתיחה בכל ניירות הערך, למעט בנגזרים. לפי ההצעה שלב מסחר הפתיחה, בכל ניירות הערך, יתקיים מידי יום במועד אקראי, בין השעה 09:59 ל-10:00 במקביל לשעת מסחר הפתיחה בבורסות באירופה.

מאגר תמר הוא רשימה של כ-300 מניות הנסחרות בבורסה המתאימות להיכלל במדדי השקעה. המניות שנכללות במאגר עומדות בתנאי סף מסוימים (שווי ממוצע של החזקות הציבור לפחות 40 מיליון שקל, ושיעור אחזקות ציבור לפחות 15%).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קיצור שעות המסחר בנגזרים

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    סתם אחד 25/12/2018 09:09
    הגב לתגובה זו
    כל מיני אינטרסנטים מזרימים פקודות פיקטיביות בשעה 9 ומסירים אותן לפני פתיחת המסחר, מה הרעיון?
  • 9.
    אדם שרוצה להעביר כמה פקודות במקביל יהיה לו קשה מאוד (ל"ת)
    מוטי 25/12/2018 08:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    החלטה אמיצה והגיונית (ל"ת)
    יישר כח 24/12/2018 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יש תאריך יעד? (ל"ת)
    יוגב 24/12/2018 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קורא לכל שחקני האופציות להשבית את המסחר (ל"ת)
    אור 24/12/2018 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הנהלה של מפגרים ..... (ל"ת)
    אור 24/12/2018 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבל יש מסחר בימי שישי בעולם ואצלנו לא...הסתדרות הבורסה (ל"ת)
    יעקב 24/12/2018 16:31
    הגב לתגובה זו
  • וואלה 24/12/2018 17:14
    הגב לתגובה זו
    התזמון נראה תמוהה משהו.
  • 3.
    דווקא עכשיו ? מנסים למנוע את בריחת הכספים ? (ל"ת)
    משעשע 24/12/2018 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חבל שלא ביטלו אתיום המסחר בראשון לגמרי-יום מיותר בבורסה (ל"ת)
    יותר הגיוני 24/12/2018 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש שינוי בזמני מסחר באגרות חוב? (ל"ת)
    יוסי 24/12/2018 15:17
    הגב לתגובה זו
  • האג"ח יסחרו יחד עם המניות, באותן שעות (ל"ת)
    ערן סוקול 24/12/2018 16:42
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שזורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן, בהינתן המחיר כעת, מעניינות; הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לוי מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


יהיה קשה היום לעשות ״שיפוץ תשואות״, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: