איתי בן זאב
צילום: יח"צ

דירקטוריון הבורסה אישר את קיצור שעות המסחר בימי ראשון

לפי המתווה החדש יוקדם סיום המסחר בימי ראשון ל-14:25, המסחר הרציף יתחיל בכל המניות במקביל למסחר באירופה ויקוצרו שעות המסחר באופציות
ערן סוקול | (12)

הבורסה דיווחה היום (ב') כי דירקטוריון הבורסה אישר את קיצור שעות המסחר בימי ראשון, בשל מחזור המסחר הדליל בין כה בימי ראשון. לפי המתווה החדש, אשר תלוי כעת באישור הרשות לני"ע, מוצע להקדים את סיום המסחר בימי ראשון לשעה 14:25. בנוסף, המסחר הרציף יתחיל בכל המניות במקביל למסחר באירופה ויקוצרו שעות המסחר באופציות.

קיצור שעות המסחר ביום ראשון בשעתיים

נכון להיום המסחר כבר מקוצר ביום ראשון, ומסתיים בשעה 16:25. כלומר כבר כיום המסחר ביום ראשון מסתיים כשעה לפני שאר ימי המסחר בשבוע. הקיצור המבוקש הוא במשך זמן של שעתיים ביחס לשעת סיום המסחר הנוכחית בימי א'.

לרוב בימי ראשון מחזורי המסחר נמוכים ביחס לשאר הימים, בין השאר בשל העובדה כי רוב הבורסות בעולם לא פועלות בימי ראשון, וברוב המרכזים הפיננסים המשמעותים בעולם יום ראשון אינו יום עבודה, ולכן הגופים הזרים לא עובדים ביום זה.

מנתוני הבורסה עולה כי מחזור המסחר הממוצע בשוק המניות, בימים ב' עד ה', גבוה פי כ-2.5 מהמחזור בימי ראשון (1.4 מיליארד שקל לעומת 0.55 מיליארד שקל). במסגרת המסמך להערות הציבור נכתב: "יודגש כי אף אם הקיצור המוצע יפגע בהיקף המסחר בימי א', הרי שמדובר בפגיעה מינורית שתהא נמוכה מהתועלת שתצמח לחברי הבורסה ולרוב פעילי השוק מההקדמה המוצעת של סיום המסחר. כך למשל, גופים אלו יוכלו לבצע פעולות תחזוקה שוטפת של מערכות המסחר בימי א' לאחר תום המסחר, זאת בשעות העבודה הרגילות וחלף ביצוע אותה עבודה בשעות הערב ובעלות של שעות נוספות". 

איחור שעות הפתיחה

עוד אושר לפתוח את הבורסה מידי יום בשעה מאוחרת יותר. כיום שלב טרום הפתיחה בבורסה בני"ע (למעט נגזרים) מתחיל בשעה 9:00, כאשר על פי המתווה החדש הדירקטוריון אישר לדחות את טרום הפתיחה לשעה 9:30.

אירופה זה כאן. המסחר הרציף יתחיל בשעה 10:00

תחילת המסחר הרציף (מסחר הפתיחה) בבורסה נפתח כיום ב-9:45 עבור מניות במאגר תמר, ובשעה 10:15 עבור מניות והמירים שלא במאגר תמר. כעת מבקש דירקטוריון הבורסה את אישור הרשות לני"ע, לאחד את מועד מסחר הפתיחה בכל ניירות הערך, למעט בנגזרים. לפי ההצעה שלב מסחר הפתיחה, בכל ניירות הערך, יתקיים מידי יום במועד אקראי, בין השעה 09:59 ל-10:00 במקביל לשעת מסחר הפתיחה בבורסות באירופה.

מאגר תמר הוא רשימה של כ-300 מניות הנסחרות בבורסה המתאימות להיכלל במדדי השקעה. המניות שנכללות במאגר עומדות בתנאי סף מסוימים (שווי ממוצע של החזקות הציבור לפחות 40 מיליון שקל, ושיעור אחזקות ציבור לפחות 15%).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קיצור שעות המסחר בנגזרים

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    סתם אחד 25/12/2018 09:09
    הגב לתגובה זו
    כל מיני אינטרסנטים מזרימים פקודות פיקטיביות בשעה 9 ומסירים אותן לפני פתיחת המסחר, מה הרעיון?
  • 9.
    אדם שרוצה להעביר כמה פקודות במקביל יהיה לו קשה מאוד (ל"ת)
    מוטי 25/12/2018 08:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    החלטה אמיצה והגיונית (ל"ת)
    יישר כח 24/12/2018 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יש תאריך יעד? (ל"ת)
    יוגב 24/12/2018 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קורא לכל שחקני האופציות להשבית את המסחר (ל"ת)
    אור 24/12/2018 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הנהלה של מפגרים ..... (ל"ת)
    אור 24/12/2018 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבל יש מסחר בימי שישי בעולם ואצלנו לא...הסתדרות הבורסה (ל"ת)
    יעקב 24/12/2018 16:31
    הגב לתגובה זו
  • וואלה 24/12/2018 17:14
    הגב לתגובה זו
    התזמון נראה תמוהה משהו.
  • 3.
    דווקא עכשיו ? מנסים למנוע את בריחת הכספים ? (ל"ת)
    משעשע 24/12/2018 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חבל שלא ביטלו אתיום המסחר בראשון לגמרי-יום מיותר בבורסה (ל"ת)
    יותר הגיוני 24/12/2018 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש שינוי בזמני מסחר באגרות חוב? (ל"ת)
    יוסי 24/12/2018 15:17
    הגב לתגובה זו
  • האג"ח יסחרו יחד עם המניות, באותן שעות (ל"ת)
    ערן סוקול 24/12/2018 16:42
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?