אלדד בן משה, מנכ"ל אינרום
צילום: יח"צ

החששות מהיחלשות ענף הבניה הפילו את אינרום ב-19%, האם זה מוצדק?

אינרום הציגה ירידה של 9% בהכנסות ברבעון השלישי של 2018 מה שהוביל לצניחה של 20% ברווח, אבל בחברה טוענים שהירידה נבעה בכלל מעיתוי החגים - המכפיל 12.3
ערן סוקול | (1)

אינרום 2.09% תעשיות בנייה, העוסקת בייצור, שיווק והפצת מוצרים ופתרונות בעיקר לענפי הבנייה והשיפוצים, באמצעות החברות איטונג, כרמית מיסטר-פיקס ונירלט צבעים, פרסמה הבוקר (ה') את תוצאותיה לרבעון השלישי של שנת 2018, עם ירידה של 9.4% בהכנסות ונפילה של כ-20.6% ברווח הנקי. החברה תחלק דיבידנד של 26.6 מיליון שקל - 27.45 אגורות למניה.

מניית החברה נפלה כ-19% מתחילת השנה, מה שהביא אותה להיסחר במכפיל 12.3 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים. הירידה במניה, אשר נגרמה בשל חששות המשקיעים מהיחלשות ענף הבניה והשיפוצים, הביאה את מכפיל הרווח של החברה לחזור לרמות היסטוריות (ראו גרף).

 

היסטוריית מכפילי הרווח של אינרום

בהתאם לחששות המשקיעים, הכנסות החברה התכווצו ברבעון השלישי של שנת 2018 בשיעור של כ-9.4% והסתכמו בסך של כ-240.7 מיליון שקל לעומת הכנסות של כ-265.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2017, כאשר ברקע ההתמתנות המורגשת בשווקי הבנייה והשיפוצים. עם זאת, החברה מציינת כי הירידה במכירות הושפעה מהותית מעיתוי החגים, כאשר חלק משמעותי מהירידה קוזז במהלך חודש אוקטובר, באופן בו הכנסות החברה עד חודש אוקטובר דומות להכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. 

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח הנקי של כ-26.6 מיליון שקל, ירידה של כ-20.6% בהשוואה לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד בסך של כ-33.5 מיליון שקל.

המשך ירידה בשולי הרווחיות הגולמית

הרווח הגולמי ברבעון השלישי של שנת 2018 הסתכם בכ-89.8 מיליון שקל (כ-37.3% מההכנסות), בהשוואה לרווח גולמי ברבעון המקביל בשנת 2017 שהסתכם בכ-104.1 מיליון שקל (כ-39.2% מההכנסות). החברה מציינת כי הירידה ברווח הגולמי נבעה מקיטון שחל בתחום פעילות הצבעים, בעיקר בשל עליית מחירי חומרי גלם ואריזה בתחום פעילות זה וכנגזרת מהירידה שחלה בהכנסות. הקיטון ברווח הגולמי בתחום פעילות הצבעים, קוזז בחלקו על ידי גידול ברווח הגולמי שהציגה הקבוצה בתחומי פעילות פתרונות בנייה ומוצרי גמר לבנייה, אשר מיוחס לצמיחה בתחומי פעילות אלו.

כתוצאה מהירידה בהכנסות והרווח הגולמי כאמור, הרווח התפעולי ברבעון השלישי של שנת 2018 ירד בכ-17.4% והסתכם בכ-42.3 מיליון שקל (כ-17.6% מההכנסות) לעומת כ-51.3 מיליון שקל (כ-19.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות המימון נטו ברבעון השלישי של שנת 2018 הסתכמו בכ-1.5 מיליון שקל, הפרש של כ-2 מיליון שקל ביחס לתקופה המקבילה, בעיקר כתוצאה משערוך עסקאות הגנה במט"ח שמבצעת החברה מעת לעת כחלק ממדיניותה לצמצום סיכוני מטבע, על רקע השינויים שחלו בדולר ובאירו בין התקופות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ה-EBITDA שהציגה הקבוצה ברבעון השלישי הסתכם בכ-50.3 מיליון שקל, אשר היוו כ-20.9% מההכנסות, ירידה של כ-15.1% ביחס ל-EBITDA ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-59.2 מיליון שקל, אשר היוו כ-22.3% מההכנסות.

"ההאטה מורגשת בשווקי הבנייה והשיפוצים"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ישראל ישראלי 15/11/2018 11:42
    הגב לתגובה זו
    לא ממליץ.שווה להשקעה ושלא יעבדו עליכם.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.09%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז מוסיף 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.3% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יציב על שערי הפתיחה בנטיה לעליות קלות. ת"א נדל"ן עולה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך