אלדד בן משה, מנכ"ל אינרום
צילום: יח"צ

החששות מהיחלשות ענף הבניה הפילו את אינרום ב-19%, האם זה מוצדק?

אינרום הציגה ירידה של 9% בהכנסות ברבעון השלישי של 2018 מה שהוביל לצניחה של 20% ברווח, אבל בחברה טוענים שהירידה נבעה בכלל מעיתוי החגים - המכפיל 12.3
ערן סוקול | (1)

אינרום 0% תעשיות בנייה, העוסקת בייצור, שיווק והפצת מוצרים ופתרונות בעיקר לענפי הבנייה והשיפוצים, באמצעות החברות איטונג, כרמית מיסטר-פיקס ונירלט צבעים, פרסמה הבוקר (ה') את תוצאותיה לרבעון השלישי של שנת 2018, עם ירידה של 9.4% בהכנסות ונפילה של כ-20.6% ברווח הנקי. החברה תחלק דיבידנד של 26.6 מיליון שקל - 27.45 אגורות למניה.

מניית החברה נפלה כ-19% מתחילת השנה, מה שהביא אותה להיסחר במכפיל 12.3 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים. הירידה במניה, אשר נגרמה בשל חששות המשקיעים מהיחלשות ענף הבניה והשיפוצים, הביאה את מכפיל הרווח של החברה לחזור לרמות היסטוריות (ראו גרף).

 

היסטוריית מכפילי הרווח של אינרום

בהתאם לחששות המשקיעים, הכנסות החברה התכווצו ברבעון השלישי של שנת 2018 בשיעור של כ-9.4% והסתכמו בסך של כ-240.7 מיליון שקל לעומת הכנסות של כ-265.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2017, כאשר ברקע ההתמתנות המורגשת בשווקי הבנייה והשיפוצים. עם זאת, החברה מציינת כי הירידה במכירות הושפעה מהותית מעיתוי החגים, כאשר חלק משמעותי מהירידה קוזז במהלך חודש אוקטובר, באופן בו הכנסות החברה עד חודש אוקטובר דומות להכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. 

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח הנקי של כ-26.6 מיליון שקל, ירידה של כ-20.6% בהשוואה לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד בסך של כ-33.5 מיליון שקל.

המשך ירידה בשולי הרווחיות הגולמית

הרווח הגולמי ברבעון השלישי של שנת 2018 הסתכם בכ-89.8 מיליון שקל (כ-37.3% מההכנסות), בהשוואה לרווח גולמי ברבעון המקביל בשנת 2017 שהסתכם בכ-104.1 מיליון שקל (כ-39.2% מההכנסות). החברה מציינת כי הירידה ברווח הגולמי נבעה מקיטון שחל בתחום פעילות הצבעים, בעיקר בשל עליית מחירי חומרי גלם ואריזה בתחום פעילות זה וכנגזרת מהירידה שחלה בהכנסות. הקיטון ברווח הגולמי בתחום פעילות הצבעים, קוזז בחלקו על ידי גידול ברווח הגולמי שהציגה הקבוצה בתחומי פעילות פתרונות בנייה ומוצרי גמר לבנייה, אשר מיוחס לצמיחה בתחומי פעילות אלו.

כתוצאה מהירידה בהכנסות והרווח הגולמי כאמור, הרווח התפעולי ברבעון השלישי של שנת 2018 ירד בכ-17.4% והסתכם בכ-42.3 מיליון שקל (כ-17.6% מההכנסות) לעומת כ-51.3 מיליון שקל (כ-19.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות המימון נטו ברבעון השלישי של שנת 2018 הסתכמו בכ-1.5 מיליון שקל, הפרש של כ-2 מיליון שקל ביחס לתקופה המקבילה, בעיקר כתוצאה משערוך עסקאות הגנה במט"ח שמבצעת החברה מעת לעת כחלק ממדיניותה לצמצום סיכוני מטבע, על רקע השינויים שחלו בדולר ובאירו בין התקופות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ה-EBITDA שהציגה הקבוצה ברבעון השלישי הסתכם בכ-50.3 מיליון שקל, אשר היוו כ-20.9% מההכנסות, ירידה של כ-15.1% ביחס ל-EBITDA ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-59.2 מיליון שקל, אשר היוו כ-22.3% מההכנסות.

"ההאטה מורגשת בשווקי הבנייה והשיפוצים"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ישראל ישראלי 15/11/2018 11:42
    הגב לתגובה זו
    לא ממליץ.שווה להשקעה ושלא יעבדו עליכם.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. את הנאום האחרון של נתניהו הוא מגדיר כ"לא חכם ולא במקום", ומזהיר שהמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?

"הנאום בעיניי היה לא במקום. יש לו השלכות כלכליות ותדמיתיות, בגלל שכשמנהיג מדבר במונחים של "מדינת ספרטה" זה לא נתפס בעולם כגילוי עוצמה אלא יותר כקריצה למדיניות הסתגרותית ומנותקת. בהקשר הבינלאומי, הדברים האלה יכולים להתפרש כוויתור על כלכלה פתוחה וגלובלית, והדבר הזה מסוכן במיוחד כשכבר קיימים איומים ממשיים מצד האיחוד האירופי בהטלת סנקציות על ישראל. ישראל היא לא משק אוטרקי, לא ספרטה ולא איראן אין לנו יכולת להתקיים מחוץ למערכת הכלכלית העולמית, ולכן כל אמירה כזאת רק מחמירה את הלחץ החיצוני ואת התדמית שלנו בשווקים.