יוסי כהן קפטן אמריקה
צילום: Bizportal

למה כדאי להסתכל על מניות בתי הקולנוע?

הכירו את המניה שזוכה להערכת חסר למרות הרווחיות הנאה. יוסי כהן בניתוח מיוחד
יוסי כהן | (4)

הטרפת בוול סטריט נמשכת עם השעטה הבלתי נגמרת של המדדים לקראת שיאים חדשים. העצבנות וסימני השאלה לגבי מתי יגיע המימוש הגדול שכולם מצפים לו מטרידים את מנוחתם של הסוחרים במניות ומחייבים אותם לעקוב מקרוב אחרי המדדים המובילים ותיקי ההשקעה שלהם.

 

בינתיים, בעולם הקריפטו, הכל משתולל מעלה ומעטה ובאפיקים הסולידיים הריביות הנמוכות ממשיכות להיות כל כך לא אטרקטיביות שהמשקיעים נוהרים לאפיקים המסוכנים יותר. המצב הקיים לא צפוי להשתנות בקרוב ולכן נמשיך לעקוב אחרי מניות מעניינות מהבורסה הגדולה בעולם שבדרך כלל לא זוכות לסיקור נרחב במדיה הישראלית - כל זה מתוך נקודת ראות גלובלית וזיהוי הזדמנות השקעה או מעקב.

כמה מילים על המאבק בין קרן ההשקעות סטארבורד ואליו והנהלת מלנוקס (סימול: MLNX), אחרי שהגיעה להחזקות של למעלה מ-10% בחברה. מדובר בדבר שכיח למדי שבו האנשים עם הכיסים העמוקים מזהים חברה עם פוטנציאל לא ממומש, מגיעים לעשות סדר וכל זאת בסופו של דבר כדי לעשות "סיבוב" שיניב להם תשואה יפה על השקעתם בטווח קצר יחסית.

מצד שני עומדים מנהלי החברה הבכירים שבטוחים שהם עושים את העבודה כמו שצריך ובטח לא רוצים שאף פיננסייר יתערב להם בעניינים. קרל אייקהן הוא המאסטרו של תחום המשקיעים האקטיביים ועשה לא מעט צרות בחברות רבות בעבר.

 

במקרה הנוכחי, אני חושב שיש לסטארבורד ואליו טיעון לא רע. אייל ולדמן, מייסד וראש מלנוקס, כבר אמר לא פעם בעבר שכסף לא חסר לו ולכן מה שמניע אותו הוא בדרך כלל טובת החברה, מה שלא בהכרח אומר שהוא מקדם את טובת המשקיעים שלה כי לא תמיד מדובר באינטרסים חופפים.

טובת החברה יכולה להיות השקעה גדולה במחקר ופיתוח, הרחבת סל המוצרים הקיימים וחשיבה לטווח ארוך, בעוד שבעלי המניות היו בעיקר רוצים לראות החזרים מהירים על השקעתם. במשחק הזה של מאבקי אגו בין מיליונרים, הכסף הוא רק חלק מהכלים במשחק ויהיה מעניין לראות מי ינצח במאבק בין הצדדים.

נעבור למניותיה של AMC אנטרטיינמנט (סימול: AMC), זרוע בתי הקולנוע של רשת הטלוויזיה ומפיקת התוכן AMC. בעוד שהאחרונה נעה על גל הזהב של השנים האחרונות, עם סדרות מפציצות רייטינג כמו 'שובר שורות' או 'המתים המהלכים' וגם שתי סדרות שנוצרו כספין אוף מהסדרות המדוברות, רשת בתי הקולנוע AMC סובלת מדשדוש מתמשך במחיר המניה, הנסחרת קרוב למחירי שפל של שנים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

התחרות הגדולה בענף התוכן, עם התעצמות של גופים כמו נטפליקס (סימול: NFLX), הולו, אמאזון (סימול: AMZN), ועכשיו גם יו-טיוב (סימול: GOOG), פייסבוק (סימול: FB) וורייזון (סימול: VZ), אשר משקיעים הון עתק בהפקת תכנים מקוריים ושיווקם לקהלים מפולגים, משפיעה לרעה גם על נתוני הצפייה ונהירת הצופים לבתי הקולנוע. השנה האחרונה היתה קשה במיוחד לתעשייה עם ירידה דו ספרתית בהכנסות ובמכירת כרטיסים.

AMC Entertainment, אשר מפעילה אלפי מסכי קולנוע בארה"ב, נפגעה קשה מאוד מהמצב ומניותיה מדשדשות כאמור במחירי שפל של שנים. זאת למרות שהחברה ממשיכה לדווח על הכנסות יפות ורווחים בכל הרבעונים האחרונים.

 

בהקשר הזה ניתן לציין את שירות MoviePass של חברת הליוס אנד מתיסון (סימול: HMNY) אשר מאפשר לצפות בכמות בלתי מוגבלת של סרטים בבתי הקולנוע באמריקה במחיר חודשי של 9.99 דולר בלבד. בחודשים האחרונים גייס השירות מעל מיליון וחצי מנויים אשר נהנים מהמחיר המגוחך. במקביל, הליוס אנד מתיסון משלמת מחיר כרטיס מלא לרשתות השונות וזאת מתוך מטרה להשתמש במאגר הנתונים של לקוחותיה על מנת לבצע מוניטיזציה בעתיד.

 

לטעמי וגם לטעמם של משקיעים מוסדיים שנכנסו להשקעה של עשרות מיליונים של דולרים ב-AMC, המניה מוערכת בחוסר רב. מיזוגים ורכישות בתעשייה הזאת הופכים לשכיחים יותר ויותר וכמות הגופים מצטמצמת. צעדי ייעול ברמה של סגירת מסכים לא רווחיים או הגדלת ההכנסות פר צופה באולם, בדמות אוכל, שתייה ומבצעים אחרים שמוצעים לו, הם חלק מהמהלכים שמבצעת החברה על מנת להתמודד עם המצב הקיים.

 

למרות התחרות הגדולה במסכי הטלוויזיה, המחשב או הסלולר, אני לא חושב שיש תחליף לצפייה בסרטים בבית הקולנוע. הטקס הזה של יציאה מהבית, נסיעה לאולמות המפוארים של AMC, ריח הפופוקורן ואיכות הצפייה הפנומנלית ב-HD או תלת מימד, הינו שונה לחלוטין ולטעמי ברמה אחת לפחות מעל כל הדרכים האחרות לצרוך תוכן קולנועי. נכון שבשנים האחרונות המוצרים שנראים על המסך, בעיקר מצד האולפנים הגדולים, אינם מרתקים כבעבר אבל טרם נראה לי שהגענו לגסיסת הענף כפי שמבקרים רבים ומצקצקים בלשונם יגידו לכם.

מה שכן, התעשייה בהחלט צריכה להתאים את עצמה למציאות הקיימת ולמצוא דרכים להעניק שירות טוב יותר וחוויה לצופים שפוקדים את האולמות. ההתנפלות על שירות MoviePass רק מחזקת את הטענה שאנשים רוצים לצאת לקולנוע, בוודאי אם זה יהיה להם כלכלי יותר.

 

בהקשר של השקעה במניה, אני תמיד סבור כי צריך לקנות כשכולם אומרים למכור ולמכור כשכולם אומרים לקנות. אני חושב שמניות תעשיית בתי הקולנוע נמצאות בתחתית וכשבוחרים אחת מהמניות בחבורה אין ספק ש-AMC בולטת בראש. כל מי שביקר בקומפלקס קולנוע של AMC בארה"ב (בעיקר בניו יורק) יודע שמדובר בחוויה נהדרת עבור חובבי הקולנוע. עכשיו רק נותר לראות אם המשקיעים חושבים אותו הדבר ויתחילו להזיז את המניה למעלה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דור 14/02/2018 14:41
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר בין חברת AMC Entertainment לבין חברת AMC Networks? האם זו חברת בת שלה?
  • 2.
    אברהם 22/01/2018 12:37
    הגב לתגובה זו
    Peri ...מכפיל נמוך מחירי תחתית...ועוסקת בתחום חם ...פרסום במובייל...לא רע נכון ?
  • 1.
    שט 21/01/2018 16:53
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה בידור ציבורי יש לוט הצעות טובות יותר במועדונים, בתי קפה, פאבים. סרטים הכי כף לראות זה בבית.
  • מט 22/01/2018 14:33
    הגב לתגובה זו
    כשיכולים להפריע לך בטלפון. כשהבן זוג או בת זוג לא מעוניינים ופורשים הצידה ו'מפריעים' להתרכז. כשהמדיח או השכנים או הכלב מרעישים ברקע. והכי כיף להרדם בכורסה מול הסרט
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.