יוסי כהן קפטן אמריקה
צילום: Bizportal

למה כדאי להסתכל על מניות בתי הקולנוע?

הכירו את המניה שזוכה להערכת חסר למרות הרווחיות הנאה. יוסי כהן בניתוח מיוחד
יוסי כהן | (4)

הטרפת בוול סטריט נמשכת עם השעטה הבלתי נגמרת של המדדים לקראת שיאים חדשים. העצבנות וסימני השאלה לגבי מתי יגיע המימוש הגדול שכולם מצפים לו מטרידים את מנוחתם של הסוחרים במניות ומחייבים אותם לעקוב מקרוב אחרי המדדים המובילים ותיקי ההשקעה שלהם.

 

בינתיים, בעולם הקריפטו, הכל משתולל מעלה ומעטה ובאפיקים הסולידיים הריביות הנמוכות ממשיכות להיות כל כך לא אטרקטיביות שהמשקיעים נוהרים לאפיקים המסוכנים יותר. המצב הקיים לא צפוי להשתנות בקרוב ולכן נמשיך לעקוב אחרי מניות מעניינות מהבורסה הגדולה בעולם שבדרך כלל לא זוכות לסיקור נרחב במדיה הישראלית - כל זה מתוך נקודת ראות גלובלית וזיהוי הזדמנות השקעה או מעקב.

כמה מילים על המאבק בין קרן ההשקעות סטארבורד ואליו והנהלת מלנוקס (סימול: MLNX), אחרי שהגיעה להחזקות של למעלה מ-10% בחברה. מדובר בדבר שכיח למדי שבו האנשים עם הכיסים העמוקים מזהים חברה עם פוטנציאל לא ממומש, מגיעים לעשות סדר וכל זאת בסופו של דבר כדי לעשות "סיבוב" שיניב להם תשואה יפה על השקעתם בטווח קצר יחסית.

מצד שני עומדים מנהלי החברה הבכירים שבטוחים שהם עושים את העבודה כמו שצריך ובטח לא רוצים שאף פיננסייר יתערב להם בעניינים. קרל אייקהן הוא המאסטרו של תחום המשקיעים האקטיביים ועשה לא מעט צרות בחברות רבות בעבר.

 

במקרה הנוכחי, אני חושב שיש לסטארבורד ואליו טיעון לא רע. אייל ולדמן, מייסד וראש מלנוקס, כבר אמר לא פעם בעבר שכסף לא חסר לו ולכן מה שמניע אותו הוא בדרך כלל טובת החברה, מה שלא בהכרח אומר שהוא מקדם את טובת המשקיעים שלה כי לא תמיד מדובר באינטרסים חופפים.

טובת החברה יכולה להיות השקעה גדולה במחקר ופיתוח, הרחבת סל המוצרים הקיימים וחשיבה לטווח ארוך, בעוד שבעלי המניות היו בעיקר רוצים לראות החזרים מהירים על השקעתם. במשחק הזה של מאבקי אגו בין מיליונרים, הכסף הוא רק חלק מהכלים במשחק ויהיה מעניין לראות מי ינצח במאבק בין הצדדים.

נעבור למניותיה של AMC אנטרטיינמנט (סימול: AMC), זרוע בתי הקולנוע של רשת הטלוויזיה ומפיקת התוכן AMC. בעוד שהאחרונה נעה על גל הזהב של השנים האחרונות, עם סדרות מפציצות רייטינג כמו 'שובר שורות' או 'המתים המהלכים' וגם שתי סדרות שנוצרו כספין אוף מהסדרות המדוברות, רשת בתי הקולנוע AMC סובלת מדשדוש מתמשך במחיר המניה, הנסחרת קרוב למחירי שפל של שנים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

התחרות הגדולה בענף התוכן, עם התעצמות של גופים כמו נטפליקס (סימול: NFLX), הולו, אמאזון (סימול: AMZN), ועכשיו גם יו-טיוב (סימול: GOOG), פייסבוק (סימול: FB) וורייזון (סימול: VZ), אשר משקיעים הון עתק בהפקת תכנים מקוריים ושיווקם לקהלים מפולגים, משפיעה לרעה גם על נתוני הצפייה ונהירת הצופים לבתי הקולנוע. השנה האחרונה היתה קשה במיוחד לתעשייה עם ירידה דו ספרתית בהכנסות ובמכירת כרטיסים.

AMC Entertainment, אשר מפעילה אלפי מסכי קולנוע בארה"ב, נפגעה קשה מאוד מהמצב ומניותיה מדשדשות כאמור במחירי שפל של שנים. זאת למרות שהחברה ממשיכה לדווח על הכנסות יפות ורווחים בכל הרבעונים האחרונים.

 

בהקשר הזה ניתן לציין את שירות MoviePass של חברת הליוס אנד מתיסון (סימול: HMNY) אשר מאפשר לצפות בכמות בלתי מוגבלת של סרטים בבתי הקולנוע באמריקה במחיר חודשי של 9.99 דולר בלבד. בחודשים האחרונים גייס השירות מעל מיליון וחצי מנויים אשר נהנים מהמחיר המגוחך. במקביל, הליוס אנד מתיסון משלמת מחיר כרטיס מלא לרשתות השונות וזאת מתוך מטרה להשתמש במאגר הנתונים של לקוחותיה על מנת לבצע מוניטיזציה בעתיד.

 

לטעמי וגם לטעמם של משקיעים מוסדיים שנכנסו להשקעה של עשרות מיליונים של דולרים ב-AMC, המניה מוערכת בחוסר רב. מיזוגים ורכישות בתעשייה הזאת הופכים לשכיחים יותר ויותר וכמות הגופים מצטמצמת. צעדי ייעול ברמה של סגירת מסכים לא רווחיים או הגדלת ההכנסות פר צופה באולם, בדמות אוכל, שתייה ומבצעים אחרים שמוצעים לו, הם חלק מהמהלכים שמבצעת החברה על מנת להתמודד עם המצב הקיים.

 

למרות התחרות הגדולה במסכי הטלוויזיה, המחשב או הסלולר, אני לא חושב שיש תחליף לצפייה בסרטים בבית הקולנוע. הטקס הזה של יציאה מהבית, נסיעה לאולמות המפוארים של AMC, ריח הפופוקורן ואיכות הצפייה הפנומנלית ב-HD או תלת מימד, הינו שונה לחלוטין ולטעמי ברמה אחת לפחות מעל כל הדרכים האחרות לצרוך תוכן קולנועי. נכון שבשנים האחרונות המוצרים שנראים על המסך, בעיקר מצד האולפנים הגדולים, אינם מרתקים כבעבר אבל טרם נראה לי שהגענו לגסיסת הענף כפי שמבקרים רבים ומצקצקים בלשונם יגידו לכם.

מה שכן, התעשייה בהחלט צריכה להתאים את עצמה למציאות הקיימת ולמצוא דרכים להעניק שירות טוב יותר וחוויה לצופים שפוקדים את האולמות. ההתנפלות על שירות MoviePass רק מחזקת את הטענה שאנשים רוצים לצאת לקולנוע, בוודאי אם זה יהיה להם כלכלי יותר.

 

בהקשר של השקעה במניה, אני תמיד סבור כי צריך לקנות כשכולם אומרים למכור ולמכור כשכולם אומרים לקנות. אני חושב שמניות תעשיית בתי הקולנוע נמצאות בתחתית וכשבוחרים אחת מהמניות בחבורה אין ספק ש-AMC בולטת בראש. כל מי שביקר בקומפלקס קולנוע של AMC בארה"ב (בעיקר בניו יורק) יודע שמדובר בחוויה נהדרת עבור חובבי הקולנוע. עכשיו רק נותר לראות אם המשקיעים חושבים אותו הדבר ויתחילו להזיז את המניה למעלה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דור 14/02/2018 14:41
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר בין חברת AMC Entertainment לבין חברת AMC Networks? האם זו חברת בת שלה?
  • 2.
    אברהם 22/01/2018 12:37
    הגב לתגובה זו
    Peri ...מכפיל נמוך מחירי תחתית...ועוסקת בתחום חם ...פרסום במובייל...לא רע נכון ?
  • 1.
    שט 21/01/2018 16:53
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה בידור ציבורי יש לוט הצעות טובות יותר במועדונים, בתי קפה, פאבים. סרטים הכי כף לראות זה בבית.
  • מט 22/01/2018 14:33
    הגב לתגובה זו
    כשיכולים להפריע לך בטלפון. כשהבן זוג או בת זוג לא מעוניינים ופורשים הצידה ו'מפריעים' להתרכז. כשהמדיח או השכנים או הכלב מרעישים ברקע. והכי כיף להרדם בכורסה מול הסרט
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: