מספקת את הסחורה: המלט מזנקת ביותר מ-6% אחרי הדו"חות
המלט, בשליטת פימי, דיווחה על תוצאות טובות ברבעון השלישי. החברה, שנחשבת מהמובילות בעולם בפיתוח פתרונות בקרה לתחום הולכת הגזים ולתעשיות התהליכיות, הרוויחה ברבעון 4 מיליון דולר - 50% מעל הרווח ברבעון המקביל בשנה שעברה.
מנייתה מזנקת כעת ב-6.3% במחזור מסחר של 2.9 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 926 מיליון שקל בחודש האחרון.
הרווח התפעולי הסתכם ב-5.1 מיליון דולר, לעומת 3.3 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי בנטרול הכנסה אחרת הסתכם ב-4.4 מיליון דולר לעומת 3.4 מיליון דולר ברבעון המקביל.
המכירות ברבעון עלו לשיא של 38.9 מיליון דולר - גידול של 18% ביחס לתקופה המקבילה. העלייה מיוחסת לשני תחומי הפעילות של החברה - פעילות המוצרים האולטרה-נקיים והתעשייה התהליכית.
המכירות ברבעון השלישי של 2017 הסתכמו בכ-38.9 מיליון דולר, שיא רבעוני בתולדות החברה ומהוות גידול של כ-17.9% לעומת מכירות של כ-33 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה במכירות נובעת מגידול במכירות בשני תחומי פעילות המוצרים האולטרה נקיים והתעשייה התהליכית. עיקר העלייה במכירות הינה באירופה, צפון אמריקה והמזרח הרחוק. בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמחו המכירות בכ-16.5% והסתכמו בכ-107.4 מיליון דולר לעומת כ-92.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במכירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד נובע בעיקר מגידול במכירות בשני תחומי הפעילות.
- קרן פימי החלה בגיוס ל"קרן פימי 8", בהיקף של עד 1.5 מיליארד דולר
- המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכירת המוצרים לתעשיית המוצרים האולטרה נקיים הסתכמו ברבעון השלישי של 2017 בכ-15.9 מיליון דולר, עלייה של כ-36.9% לעומת מכירות של כ-11.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה במכירות המוצרים האולטרה נקיים ביחס לרבעון השלישי בשנת 2017 נובעת בעיקרה מעלייה בביקושים באירופה וצפון אמריקה.
ה-EBITDA (רווח תפעולי בתוספת פחת והפחתות) שהציגה הקבוצה ברבעון השלישי של שנת 2017 הסתכם בכ-6.9 מיליון דולר, שיא רבעוני בתולדות החברה ומשקף גידול של כ-39.2% לעומת כ-4.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA בנטרול הכנסות אחרות הנובעות מרווח הון בחברת הבת בסין, הסתכם ברבעון השלישי של שנת 2017 בכ-5.9 מיליון דולר, גידול של כ-19.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
אמיר וידמן, מנכ"ל המ-לט: "המלט מסכמת רבעון חזק נוסף, שאופיין בשיא בהכנסות ומבטא את חיזוק מעמדה של החברה בשווקים תוך ביצוע פרוייקטי דגל ללקוחות בינלאומיים מובילים. ברבעון השלישי נמשכה מגמת הצמיחה והחברה הציגה גידול במכירות הן בתחום המוצרים האולטרה נקיים והן בתחום המוצרים לתעשייה התהליכית. אנו ממשיכים לבסס את מעמדנו ולחזק את הקשרים עם הלקוחות תוך מתן פתרונות מיוחדים ומתן מענה לצרכי ההנדסה והתכנון באתרי הלקוחות. אנו מתקדמים בהקמת המפעל החדש בסין ורואים בו פוטנציאל גדול בחדירה לשוק המוליכים למחצה ובתמיכה בביקושים בשוק האנרגיה הגרעינית באסיה בכלל ובסין בפרט".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
