IBI על סאגת יינון ביתן: "אנחנו הולכים לקרב - רמי 'עוף בשקל' לוי מול שופרסל"
עצירת אספקת הסחורות ליינות ביתן שזעזעה בשבוע שעבר את ענף קמעונאיות המזון דחפה מעלה את מניות המתחרות רמי לוי -0.03% ושופרסל -1.73% , ומנגד העיבה על רבוע נדלן 1.37% , שהחשיפה היחידה שלה היא דרך השכרת סניפים למגה. אחרי הדרמה מניות החברות נסחרות הבוקר ביציבות כשברקע עולה החשש משידור חוזר של קריסת מגה בצל עצירת אשראי המזון ליינות ביתן.
ליאור יוחפז, מנהל השקעות ראשי IBI גמל והשתלמות: "ענף קמעונאיות המזון בארץ סוער בשנים האחרונות. הטלטלות שעבר הענף לא רחוקות ממה שעבר שוק התקשורת. שיא הטלטלה של הענף היה בקריסת מגה. מי שנכנס בנעלי מגה היה יינות-ביתן. הדינמיקה של השבועות האחרונים סביב יינות ביתן מזכירה את זו של מגה ז"ל. העצירה באשראי במכירה ליינות ביתן עליה שמענו השבוע יכולה להיות התחלה של הסוף עבור יינות-ביתן. אחרי שככל הנראה חברת ביכורי-שדה עצרה את המכירה ליינות-ביתן עוד באפריל האחרון, השוק דיבר השבוע על הפסקת מכירה ליינות-ביתן גם לנטו, חברת האם של ביכורי-שדה".
מה הלאה?
"מצד אחד, אפשר שקריסה נוספת של קמעונאי תביא לעליית מחירים, כל יציאה של מתחרה מהשוק דוחפת לעלייה במחירים. מצד שני, ההנחה הרווחת בשוק היא שרמי לוי הוא זה שיכנס בנעלי יינות-ביתן, לפחות בסניפים הממוקמים בתוך העיר. חלק מאסטרטגיה של רמי לוי להגדיל את היקף הסניפים שלו בתוך הערים. מהלך כזה יביא למתחרה גדול מול שופרסל, שניהול נכון הביא אותה למעמד 'ענק' בשוק. נראה שאנחנו הולכים לכיוון קרב ראש בראש, רמי 'עוף בשקל' לוי מול שופרסל. כרגע ידיה של שופרסל כנראה כבולות. לא נראה שהיא תקבל אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים לרכוש עוד סניפים".
"מהלך נוסף שיכול ללחוץ את המחירים למטה הוא הלחץ שיווצר על יצרניות המזון, קריסה של קמעונאי מזון היא תירוץ טוב ללחץ של שאר הקמעונאיות להורדת מחירי יצרניות המזון. מה גם שיש ליצרניות המזון פחות לקוח, כלומר יותר תלות בשאר הקמעונאיות. לכן גם סביר שנראה את יצרניות המזון (כמו אסם למשל) מנסות לעזור ליינות ביתן ולהחזיק אותה בחיים".
- 5.כתבה מטעם 30/07/2017 18:38הגב לתגובה זומי אמר לך שביכורי שדה עצרו אספקות? מי אמר לך שספקים אחרים בלחץ? אתה מכיר את דוד עזרא ונטו? יודע מה יחס השוק, הספקים והקמעונאים אליו? הוא מעלה סלידה! אתה יודע להגיד מה המצב הכספי של יינות ביתן? של מגה?? הלוואי ונחום ביתן יתבע אותך על פרסום כוזב!! אני ספק שלו ומעולם לא עיכב לי שקל! קשה במשא ומתן אבל!- מילה שלו זה ברזל!! כסף שמגיע לך תקבל בלי למצמץ! די להפצת השקרים מטעם! מה הקשרים של כותב הכתבה עם שופרסל / רמי לוי?? היכן החשיפות אליהם?? זה פשוט התערבות בוטה בשוק המניות!! בינתיים, היחיד שהפסיד בטוח זה דוד עזרא ונטו, הפסיד 500,000,000 חצי מיליארד שקל!!!
- 4.שמואל 30/07/2017 15:54הגב לתגובה זו1. יינות ביתן היא הדוגמא לניסיון לבלוע ביסים גדולים ולהיחנק. במהלך חמש השנים האחרונות, יינות ביתן קנו את כמעט חינם וחלק מסניפי מגה. המהלך כנראה היה גדול על מנהלי יינות ביתן. 2. לא ברור איך אנליסט מכובד משווה בין שופרסל לבין רמי לוי. שופרסל גדול פי 10 מרמי לוי. הן מבחינת המאזן והן מבחינת מספר הסניפים. חלקם הגול בתוך הערים. 3. האנליסט המכובד מניח, שמכיוון שלא יאפשרו לשופרסל לרכוש סניפים, אז רמי לוי ירכוש אותם. הדבר עשוי לגרום לחיסולו של רמי לוי, כי הוא קטן יותר מיינות ביתן, על כן לא יוכל לבלוע את הגידול. 4. שופרסל הגיע למספר הסניפים הנוכחי, כ- 350 לעומת 35 של רמי לוי, במהלך עשרות שנים. שופרסל קיים 70 שנה ויותר. כל עוד הגידול מתון ניתן להתרחב במחשבה רבה ובניהול נכון. לפני מספר שנים שופרסל הייתה במצב קשה(כולל הפסקת דיווידנדים) , אך ידע להתנהל נכון ולחזור להוביל את השוק. 5. מדוע לא להניח שמתחרים אחרים יגדלו, ויקטורי לדוגמא, על חשבון יינות ביתן ? 5. מדוע רק התמונה של רמי לוי בכותרת ולא, של מנהל ויקטורי או מנהל שופרסל ?
- לשמואל 22/08/2017 11:28הגב לתגובה זואתה טועה ומטעה לרמי לוי יש יותר סניפים ממה שציינת ולשופר סל פחות ממה שציינת שנית יש עוד מתחרים ליינות ביתן חוץ מרמי לוי ושופרסל יש גם במגזר הפרטי שיכולים לרכוש פה ושם סניפי יינות ביתן שכשלו ויש גם את רשת ויקטורי שגם היא תנסה לרכוש סניפים מיינות ביתן אז אם יינות ביתן יכנסו למשבר פיננסי יש את הספקים שאכלו אותה במגה ובגדול ולא ירצו לחזור על הסנריו הזה עם מגה שוב הם עד היום]הספקים] אוכלים מרור מקריסת מגה עד היום אז המצב לא הכי גרוע ביינות ביתן וגם אם המצב יורע יש מתחרים חוץ מרמי לוי לקפוץ על השלל אז לא הכל כמו שכתבת
- 3.רמי 30/07/2017 11:19הגב לתגובה זוכשקרסה קלאבמרקט הפסדתי 1500 ש"ח (אחרי שהסכימו לקבל את התווים לפי 50%). שימו לב לא להיתקע עם תווים ולא לקבל אותם לחג!
- מה אתה מתחזה בנושא קלאב מרקט כיבדה את התלושים אז (ל"ת)לשמואל 22/08/2017 11:30הגב לתגובה זו
- 2.יינות ביתן 30/07/2017 10:39הגב לתגובה זורמי לוי. שקוף מאוד שזאת המטרה
- 1.גיא 30/07/2017 09:48הגב לתגובה זוורק חמור נופל לאותו בור פעמיים
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
