חשש מפני לחץ על הדירוג של אינטרנט זהב וביקום
בעקבות חקירת רשות לניירות ערך את בעל השליטה שאול אלוביץ' ומנהלים בחברת הנכדה בזק 1.14% , בסוכנות הדירוג מידרוג מזהירים מפני לחץ על הדירוג של אינטרנט זהב וביקומיוניקיישנס, וזאת בצל אי הוודאות של ההשלכות העתידיות סביב החקירה, והחשש מהיקפי הדיבידנדים הצפויים.
לגבי אינטרנט זהב כתבו במידרוג כי במידה ויחולו שינויים בהנחת הבסיס בקשר עם קבלת הדיבידנד השוטף מביקום בטווח הזמן הקצר והבינוני, אשר יוביל לשחיקה ביחסי שירות החוב ופגיעה בגמישותה הפיננסית של החברה, לצד עליה ברמת המינוף, עלול להיווצר לחץ שלילי על הדירוג. "הימשכות החקירה לאורך זמן והתפתחות החשדות כנגד בעל השליטה בקבוצה ובעלי משרה בבזק ככל שיהיו, יש עמה להעלות את סיכון האשראי בביקום וכנגזר גם בחברה. עליית הסיכון האמור נובעת מחשש להרעה בגמישותה הפיננסית של החברה ועלייה בסיכון המחזור, הן בהיבט של נגישותה למחזור החוב והן בהיבט של רמת המינוף, תוך חשש מהמשך פגיעה בשווי מניות ביקום כתוצאה מהסנטימנט השלילי והלחץ על מניית בזק".
"בנוסף, בהתאם לאופי הדיווח וחומרת החשדות, אם וכאשר יוגשו כתבי אישום, ישנו קושי רב להעריך את ההשלכות האפשריות על היתר השליטה בחברת בזק, וכן, אם וכיצד ישליכו תוצאות החקירה על מדיניות הדיבידנד של בזק וכנגזר על פוטנציאל קבלת הדיבידנדים מביקום בטווח הזמן הקצר והבינוני ביחס לתרחיש הבסיס של מידרוג. שינוי לרעה בחלוקת הדיבידנדים עלולה להשפיע לשלילה על יכולת שירות החוב של החברה וכנגזר על יחסי שירות החוב וגמישותה הפיננסית ולהוביל ללחץ שלילי על הדירוג. נזכיר כי, בתרחיש הבסיס של מידרוג הונח כי בזק תמשיך לחלק דיבידנדים בשיעור של 100% מהרווח הנקי בהתאם למדיניותה בטווח הזמן הקצר והבינוני, אשר תאפשר לביקום לחלק דיבידנדים בהיקף שנתי של 100 עד 150 מיליון שקל בשנים הקרובות. כאמור, סטייה לאורך זמן ממדיניות חלוקה זו בבזק, אשר כרגע אין לנו אפשרות להעריך את סבירות התממשותה, עלולה להוביל ללחץ על פוטנציאל חלוקת הדיבידנדים מביקום ולפגום ביחסי שירות החוב בחברה. בנוסף, אי הודאות שאופפת את החקירה, המתבטאת גם בלחץ על מחירי המניה של בזק וביקום תוך פגיעה בשיעור ה-LTV של החברה עלולים להוות גם כן משקולת על דירוגה. מידרוג תוסיף לעקוב אחר התפתחות החקירה והשפעתה על הפרמטרים הפיננסיים של החברה וגמישותה הפיננסית".
בנוגע לביקום כתבו במידרוג, "יש לציין כי עד כה הירידה במחיר השוק של מניית בזק מאז תחילת 2017, בשיעור של כ- 19%, הובילה לעלייה ברמת המינוף של החברה, אשר התקזזה בחלקה מצד קבלת דיבידנדים מבזק ופירעון חוב בהתאם ללוח הסילוקין".
- בי-קום מממשת: סרצ'לייט ופורר מפיצים מניות בזק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל
- סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%
נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה
העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.
ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה
אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך
שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת
הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח
ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה
עד להכרעה.
