זו הסיבה לקפיצה כעת במניית כיל במחזור הגבוה בשוק
כיל מניית FHK נסחרת כעת בעליות של 2% בניגוד למגמה הכללית במדדים המובילים ומרכזת את מחזור המסחר הגבוה בשוק (21 מיליון שקלים תוך פחות משעתיים של מסחר לעומת מחזור יומי ממוצע של 17 מיליון שקלים בחודש האחרון). הסיבה לעליות במניה קשורה כנראה לדיווח של סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס לפיו הנהלת ענקית האשלג הרוסית אורלקלי צפויה להיפגש מחר עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו.
כיל
מדד ת"א 35
נזכיר כי לפני מספר חודשים אותת זה האחרון על אפשרות של חזרת קרטל האשלג של ברלוסקי (BPC) הבלארוסית עם אורלקלי הרוסית (ראו כתבה בעניין) וכעת מהדיווח העדכני עולה כי הדברים נכנסים למסלול הביצועי. אנליסטים אמרו באותו היום כי מדובר במהלך שעשוי להוביל לעליית מחירים בתחום האשלג אך הבהירו כי צריך לחכות ולראות האם הדברים אכם הולכים לכיוון של שיקום הקרטל.
באירופה מניית ענקית האשלג KS עולה כעת 3% ונסחרת בניגוד למגמה. מדד הדאקס יורד 0.45% והקאק הצרפתי יורד 0.65%.
באמצע 2013 חווה שוק האשלג העולמי רעידת אדמה של ממש כאשר פורק הקרטל של אורלקלי הרוסית עם בלרוסקלי הבלרוסי (ביוזמת זו הראשונה), קרטל ששלט ב-70% מתפוקת האשלג בעולם. בתגובה, צללו מניות הסקטור בשל ההערכה כי הדבר יוביל לירידת מחירי המכירה (דבר שאכן קרה). כיל צללה 18% באותו היום במחזור עצום של מעל 500 מיליון שקלים. מאז בוצעו מספר ניסיונות לחדש את שיתוף הפעולה וכעת נראה שהדברים אכן קורים.
דורין פלס, איי.בי.איי: "חשוב לציין שזו לא הפעם הראשונה שמתפרסמות ידיעות כאלו, ולכן יש לקחת אותן בערבון מוגבל. ברור שאם ה"קרטל" יחזור תהיה סבירות גבוהה יותר לחזרה לשוק מנוהל מחירים ובתוך כך לשיפור בתוצאות השחקניות בענף. חודש יוני כבר כאן, ובניגוד להערכות המוקדמות טרם נחתם חוזה אשלג בין היצרניות השונות לסין או הודו. סביר להניח שהשיחות מול הרוכשים הסיניים יחודשו בשבוע הקרוב, זאת לאחר ידיעות על מו"מ ראשוני במהלך חודש מאי האחרון. הבעיה העיקרית היא לא מתי יחודשו השיחות, אלא העובדה שלמרות הזמן שחלף עדיין נראה ששני הצדדים איתנים בעמדתם ושפערי המחיר גבוהים. נזכיר כי בשנה שעבר החוזה מול סין נקב במחיר מינימלי של 219 דולר לטון. לפי ההערכות, היצרניות מכוונות לסגור את חוזי 2017 עם עלייה של 30 דולר לטון ואילו הסינים מרוצים מאוד ממחירי 2016, ומוכנים להעלאה שולית של 5-10 דולר לטון לכל היותר. לאור רמות המלאים הגבוהות (עדיין) בסין, נראה שכוח המיקוח שלהם גבוה יותר והם יכולים להרשות לעצמם להאריך את המו"מ במקצת. יחד עם זאת, ישנו סיכוי לא מבוטל שנהיה עדים לחתימה על חוזי 2017 בימים הקרובים".
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד לא מזמן ההנחות היו שגם אם סין לא תחתום על חוזה לשנת 2017 בקרוב, לפחות הרוכשים בהודו ימהרו להיות הראשונים לסגור חוזים על רקע רמות המלאים שהולכות ומצטמצמות במדינה. אבל הנחות לחוד ומציאות לחוד. בפועל, עד לכתיבת שורות אלו נעשתה התקשרות מינימלית בין הצדדים. הסיבה היא חששות של הרוכשים לעשות צעד לפני הקולגות מסין שעלול להתברר בדיעבד כשגוי בהיבט התמחור. נזכיר כי בשנה שעברה IPL ההודית חתמה על חוזה אספקת אשלג לפני סין (וגם אז המתינה יצרנית האשלג BPC מולה נחתם ההסכם עד סוף חודש יוני) במחיר של 227 דולר לטון. בשורה התחתונה, מה שחסר לענף האשלג הוא וודאות. להערכתנו, ברגע שייחתם חוזה מול סין ו/או הודו שיגלם עליית מחירים אפילו קלה בהשוואה לשנת 2016 נראה את מניות האשלג מגיבות בחיוב. ראוי לציין כי השווקים מתמחרים נכון להיום יציבות או עליה שולית במחיר האשלג הממוצע לשנה הקרובה ולכן כל סימן לוודאות ולעליות מחירים יתקבל בברכה".
מיכל אלשיך, אקסלנס ברוקראז': "נזכיר כי בעבר היה שת"פ מלא בין שתי החברות מרוסיה ובלרוס (אורלקאלי ובלרוסקאלי) ומה שגרם לירידה חדה בין היתר בשוק האשלג היה התפרקות של שת"פ זה באמצע 2013. במידה והשתיים יחזרו לשתף פעולה עשויה להיות השפעה חיובית על מחירי האשלג בעולם. חדשות חיוביות לכיל צפויות לתמוך במניית חברה לישראל שהנכס העיקרי שלה הוא כיל, המהווה כ-83% מסך נכסיה. בשל מינוף ברמה של 30% LTV במידה ומניית כילתעלה, מניית החברה לישראל עשויה לעלות יותר. לאור כך, ובשל האפסייד במודל האחזקות של חברה לישראל, העומד על 30%, אנו ממליצים להמשיך לתעדף חשיפה לחברה לישראל על פני כיל. בהתאם להמלצה האחרונה שלנו על כיוון זה, חברה לישראל רשמה תשואה עודפת של 11% מתחילת השנה לעומת כיל ומומנטום זה צפוי להימשך גם בעתיד".
מניית כיל ב-12 החודשים האחרונים, והזינוק היום:
- 3.Sassi6 13/06/2017 03:36הגב לתגובה זוחברים, היזהרו ממלכודת הדיווחים המגמתיים מצד הנהלת האשלג אורלקלי הצפויה לכאורה להיפגש כביכול עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, זו ידיעה ממוחזרת שהפילה משקיעים לפני שלושה חודשים שהאמינו לאפשרות חזרת קרטל האשלג של בלרוסקלי עם אורלקלי, על זה נאמר, פראיירים לא מתים, פראיירים מתחלפים, תודה
- 2.לנו יש לפיד ושישנסקי שום דבר לא ישנה את זה (ל"ת)לא יעזור 12/06/2017 12:33הגב לתגובה זו
- 1.הידעוני 12/06/2017 12:11הגב לתגובה זוובכן כנראה ששבע השנים הרעות מאחרינו . מכאן רק איחולי הצלחה למחזיקים
- בע"ה... (ל"ת)סאקו 12/06/2017 13:37הגב לתגובה זו
"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
