זו הסיבה לקפיצה כעת במניית כיל במחזור הגבוה בשוק
מניית FHK נסחרת כעת בעליות של 2% בניגוד למגמה הכללית במדדים המובילים ומרכזת את מחזור המסחר הגבוה בשוק (21 מיליון שקלים תוך פחות משעתיים של מסחר לעומת מחזור יומי ממוצע של 17 מיליון שקלים בחודש האחרון). הסיבה לעליות במניה קשורה כנראה לדיווח של סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס לפיו הנהלת ענקית האשלג הרוסית אורלקלי צפויה להיפגש מחר עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו.
כיל
מדד ת"א 35
נזכיר כי לפני מספר חודשים אותת זה האחרון על אפשרות של חזרת קרטל האשלג של ברלוסקי (BPC) הבלארוסית עם אורלקלי הרוסית (ראו כתבה בעניין) וכעת מהדיווח העדכני עולה כי הדברים נכנסים למסלול הביצועי. אנליסטים אמרו באותו היום כי מדובר במהלך שעשוי להוביל לעליית מחירים בתחום האשלג אך הבהירו כי צריך לחכות ולראות האם הדברים אכם הולכים לכיוון של שיקום הקרטל.
באירופה מניית ענקית האשלג KS עולה כעת 3% ונסחרת בניגוד למגמה. מדד הדאקס יורד 0.45% והקאק הצרפתי יורד 0.65%.
באמצע 2013 חווה שוק האשלג העולמי רעידת אדמה של ממש כאשר פורק הקרטל של אורלקלי הרוסית עם בלרוסקלי הבלרוסי (ביוזמת זו הראשונה), קרטל ששלט ב-70% מתפוקת האשלג בעולם. בתגובה, צללו מניות הסקטור בשל ההערכה כי הדבר יוביל לירידת מחירי המכירה (דבר שאכן קרה). כיל צללה 18% באותו היום במחזור עצום של מעל 500 מיליון שקלים. מאז בוצעו מספר ניסיונות לחדש את שיתוף הפעולה וכעת נראה שהדברים אכן קורים.
דורין פלס, איי.בי.איי: "חשוב לציין שזו לא הפעם הראשונה שמתפרסמות ידיעות כאלו, ולכן יש לקחת אותן בערבון מוגבל. ברור שאם ה"קרטל" יחזור תהיה סבירות גבוהה יותר לחזרה לשוק מנוהל מחירים ובתוך כך לשיפור בתוצאות השחקניות בענף. חודש יוני כבר כאן, ובניגוד להערכות המוקדמות טרם נחתם חוזה אשלג בין היצרניות השונות לסין או הודו. סביר להניח שהשיחות מול הרוכשים הסיניים יחודשו בשבוע הקרוב, זאת לאחר ידיעות על מו"מ ראשוני במהלך חודש מאי האחרון. הבעיה העיקרית היא לא מתי יחודשו השיחות, אלא העובדה שלמרות הזמן שחלף עדיין נראה ששני הצדדים איתנים בעמדתם ושפערי המחיר גבוהים. נזכיר כי בשנה שעבר החוזה מול סין נקב במחיר מינימלי של 219 דולר לטון. לפי ההערכות, היצרניות מכוונות לסגור את חוזי 2017 עם עלייה של 30 דולר לטון ואילו הסינים מרוצים מאוד ממחירי 2016, ומוכנים להעלאה שולית של 5-10 דולר לטון לכל היותר. לאור רמות המלאים הגבוהות (עדיין) בסין, נראה שכוח המיקוח שלהם גבוה יותר והם יכולים להרשות לעצמם להאריך את המו"מ במקצת. יחד עם זאת, ישנו סיכוי לא מבוטל שנהיה עדים לחתימה על חוזי 2017 בימים הקרובים".
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד לא מזמן ההנחות היו שגם אם סין לא תחתום על חוזה לשנת 2017 בקרוב, לפחות הרוכשים בהודו ימהרו להיות הראשונים לסגור חוזים על רקע רמות המלאים שהולכות ומצטמצמות במדינה. אבל הנחות לחוד ומציאות לחוד. בפועל, עד לכתיבת שורות אלו נעשתה התקשרות מינימלית בין הצדדים. הסיבה היא חששות של הרוכשים לעשות צעד לפני הקולגות מסין שעלול להתברר בדיעבד כשגוי בהיבט התמחור. נזכיר כי בשנה שעברה IPL ההודית חתמה על חוזה אספקת אשלג לפני סין (וגם אז המתינה יצרנית האשלג BPC מולה נחתם ההסכם עד סוף חודש יוני) במחיר של 227 דולר לטון. בשורה התחתונה, מה שחסר לענף האשלג הוא וודאות. להערכתנו, ברגע שייחתם חוזה מול סין ו/או הודו שיגלם עליית מחירים אפילו קלה בהשוואה לשנת 2016 נראה את מניות האשלג מגיבות בחיוב. ראוי לציין כי השווקים מתמחרים נכון להיום יציבות או עליה שולית במחיר האשלג הממוצע לשנה הקרובה ולכן כל סימן לוודאות ולעליות מחירים יתקבל בברכה".
מיכל אלשיך, אקסלנס ברוקראז': "נזכיר כי בעבר היה שת"פ מלא בין שתי החברות מרוסיה ובלרוס (אורלקאלי ובלרוסקאלי) ומה שגרם לירידה חדה בין היתר בשוק האשלג היה התפרקות של שת"פ זה באמצע 2013. במידה והשתיים יחזרו לשתף פעולה עשויה להיות השפעה חיובית על מחירי האשלג בעולם. חדשות חיוביות לכיל צפויות לתמוך במניית חברה לישראל שהנכס העיקרי שלה הוא כיל, המהווה כ-83% מסך נכסיה. בשל מינוף ברמה של 30% LTV במידה ומניית כילתעלה, מניית החברה לישראל עשויה לעלות יותר. לאור כך, ובשל האפסייד במודל האחזקות של חברה לישראל, העומד על 30%, אנו ממליצים להמשיך לתעדף חשיפה לחברה לישראל על פני כיל. בהתאם להמלצה האחרונה שלנו על כיוון זה, חברה לישראל רשמה תשואה עודפת של 11% מתחילת השנה לעומת כיל ומומנטום זה צפוי להימשך גם בעתיד".
מניית כיל ב-12 החודשים האחרונים, והזינוק היום:
- 3.Sassi6 13/06/2017 03:36הגב לתגובה זוחברים, היזהרו ממלכודת הדיווחים המגמתיים מצד הנהלת האשלג אורלקלי הצפויה לכאורה להיפגש כביכול עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, זו ידיעה ממוחזרת שהפילה משקיעים לפני שלושה חודשים שהאמינו לאפשרות חזרת קרטל האשלג של בלרוסקלי עם אורלקלי, על זה נאמר, פראיירים לא מתים, פראיירים מתחלפים, תודה
- 2.לנו יש לפיד ושישנסקי שום דבר לא ישנה את זה (ל"ת)לא יעזור 12/06/2017 12:33הגב לתגובה זו
- 1.הידעוני 12/06/2017 12:11הגב לתגובה זוובכן כנראה ששבע השנים הרעות מאחרינו . מכאן רק איחולי הצלחה למחזיקים
- בע"ה... (ל"ת)סאקו 12/06/2017 13:37הגב לתגובה זו
עידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסףלמרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי
הורדת ההמלצה לאיתקה בסוף השבוע הובילה לירידה של 5% במניה בלונדון שמשפיעה על דלק בבורסה המקומית; ניתוח שווי הנכסים העדכני של דלק קבוצה מצביע על שווי נכסי נקי גבוה ביותר מ-20% מהמחיר בשוק
בעוד מניית איתקה סגרה את המסחר בלונדון בירידה של כ-5% בסוף השבוע האחרון בעקבות הורדת המלצה של גולדמן זאקס ל"מכירה" עם מחיר יעד של 180 פני (קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק), בהסתכלות על התמחור הכולל של דלק קבוצה דלק קבוצה 0.3% נראה שההשפעה קטנה יותר משחושבים. אם ניקח בחשבון תמחור NAV, המבוסס על שוויי שוק עדכניים של כלל החברות הבנות והנכסים, שממנה עולה כי המניה נסחרת כיום בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה, מעל 20%.
שווי הנכסים
החישוב כולל את כל האחזקות המרכזיות של הקבוצה מעודכן לכתיבת שורות אלה. ההחזקה המשמעותית ביותר היא החזקה של 54.66% בניו-מד אנרג'י, עם שווי החזקה כ-10.5 מיליארד שקל. ההחזקה השנייה בגודלה היא החזקה של 50.5% באיתקה אנרג'י השווה כ-7.28 מיליארד שקל לפי מחיר הסגירה של יום שישי. בנוסף החברה מחזיקה בכ-40.07% בישראכרט בשווי 1.78 מיליארד שקל, 61.36% במהדרין בשווי של 623 מיליון שקל, 24.7% בדלק ישראל בשווי של 198 מיליון שקל, 19.1% בדלק נכסים בשווי של 174 מיליון שקל, ו-32.7% ב-InPlay Oil, בשווי של 268 מיליון שקל שם השקיעה לאחרונה. סך הכל השקעות נכסים סחירים של כ-20.45 מיליארד שקל.
לכך מתווספים גם נכסים שאינם סחירים, בהם בניין מלון בהרצליה בשווי שמאות של 299 מיליון שקל, ו-25% מקרקע בעכו בשווי של 98 מיליון שקל, לסכום כולל של כ-20.85 מיליארד שקל.
הנכס שלא במאזן
אחד הנכסים החשובים ביותר, שאינו רשום במאזן מסיבות חשבונאיות אך נמצא בכל מודל של השוק, הוא התמלוגים מלווייתן, שמקנים לדלק עד 6% מהתמורות הגולמיות מפי הבאר. הערכת השווי המקובלת עומדת סביב נעות בין 650-800 מיליון דולר. בחישוב שמרני יחסית של 720 מיליון דולר, השווי שנכנס למודל עומד על כ-2.36 מיליארד שקל.
- קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק
- דלק משלימה את עסקת סיגנוס; צופה רווח חשבונאי של 600-750 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצטבר, שווי כלל הנכסים מסתכם בקצת יותר מכ-23.2 מיליארד שקל, ומהם מנוכה החוב הפיננסי נטו לפי דוחות הרבעון, 3.84 מיליארד שקל. כך מתקבל NAV של כ-19.37 מיליארד שקל. בנוסף נציין כי מאז סוף הרבעון החוב אף ירד מתחת ל-3.8 מיליארד שקל, אך במודל שנותח כאן נעשה שימוש בנתון השמרני מדוחות החברה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%
כצפוי ולאחר קרוב לשנתיים בנק ישראל הפחית את הריבית ל-4.25%, העליות במדדים התחזקו לאחר הודעת הריבית ומה קורה בשוק אגרות החוב?
הריבית המוניטרית בישראל ירדה היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה - בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית.
הורדת הריבית תומכת בשוק, העליות התחזקו מכ-0.5%-0.7% למעל 1.5%. בלטו במיוחד מניות הביטוח. מדד הביטוח זינק ב-4%. אין סיבה לעליות במניות הביטוח חוץ מסיבה טכנית - יש הרבה כסף בקרנות הפיננסיות ועל רקע החשש ממניות הבנקים בשל המיסוי יש הסתה של כספים מהבנקים לביטוח.
גם הנדל"ן זינק. כאן יש קשר להפחתת הריבית. התקווה היא שהיקף הרוכשים יחזור לעלות, שהביקוש לדירות יגבר. הפחתת ריבית משפיעה על החזר המשכנתא ומאפשרת לרוכשים יותר גמישות. במילים אחרות, הם צריכים פחות הון כדי לרכוש את אותה הדירה. זה יכול לייצר ביקושים, אבל צריך לזכור שמדובר בסה"כ ברבע אחוז והשפעה מינורית על החזרי המשכנתא - סדר גודל של 70 שקל בחודש למשכנתא ממוצעת.
אבל, מבחינת אווירה, יש אווירה טובה, והשוק מסתכל באופטימיות על הדירות למגורים. זה הוביל היום לעליות של 2.3% במדדי הנדל"ן.
מעניין לראות מה קורה בשוק האג"ח. אגרות חוב שקליות ממשלתיות אמורות להיות מושפעות מהפחתת הריבית ב"המרה" מלאה. כלומר, רבע אחוז של הורדת ריבית אמור להוביל להפחתה של רבע אחוז באגרות החוב. אבל זה לא קורה. אגרות החוב השקליות לא זזות. הסיבה ברורה: הכל כבר גלום במחירים. הורדת הריבית היתה צפויה לגמרי.
- טופ גאם זינקה 14%, ברן וגילת טלקום 10%; תפרון נפלה 35%, סינאל 14% - נעילה שלילית בתל אביב
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
