זו הסיבה לקפיצה כעת במניית כיל במחזור הגבוה בשוק
מניית FHK נסחרת כעת בעליות של 2% בניגוד למגמה הכללית במדדים המובילים ומרכזת את מחזור המסחר הגבוה בשוק (21 מיליון שקלים תוך פחות משעתיים של מסחר לעומת מחזור יומי ממוצע של 17 מיליון שקלים בחודש האחרון). הסיבה לעליות במניה קשורה כנראה לדיווח של סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס לפיו הנהלת ענקית האשלג הרוסית אורלקלי צפויה להיפגש מחר עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו.
כיל
מדד ת"א 35
נזכיר כי לפני מספר חודשים אותת זה האחרון על אפשרות של חזרת קרטל האשלג של ברלוסקי (BPC) הבלארוסית עם אורלקלי הרוסית (ראו כתבה בעניין) וכעת מהדיווח העדכני עולה כי הדברים נכנסים למסלול הביצועי. אנליסטים אמרו באותו היום כי מדובר במהלך שעשוי להוביל לעליית מחירים בתחום האשלג אך הבהירו כי צריך לחכות ולראות האם הדברים אכם הולכים לכיוון של שיקום הקרטל.
באירופה מניית ענקית האשלג KS עולה כעת 3% ונסחרת בניגוד למגמה. מדד הדאקס יורד 0.45% והקאק הצרפתי יורד 0.65%.
באמצע 2013 חווה שוק האשלג העולמי רעידת אדמה של ממש כאשר פורק הקרטל של אורלקלי הרוסית עם בלרוסקלי הבלרוסי (ביוזמת זו הראשונה), קרטל ששלט ב-70% מתפוקת האשלג בעולם. בתגובה, צללו מניות הסקטור בשל ההערכה כי הדבר יוביל לירידת מחירי המכירה (דבר שאכן קרה). כיל צללה 18% באותו היום במחזור עצום של מעל 500 מיליון שקלים. מאז בוצעו מספר ניסיונות לחדש את שיתוף הפעולה וכעת נראה שהדברים אכן קורים.
דורין פלס, איי.בי.איי: "חשוב לציין שזו לא הפעם הראשונה שמתפרסמות ידיעות כאלו, ולכן יש לקחת אותן בערבון מוגבל. ברור שאם ה"קרטל" יחזור תהיה סבירות גבוהה יותר לחזרה לשוק מנוהל מחירים ובתוך כך לשיפור בתוצאות השחקניות בענף. חודש יוני כבר כאן, ובניגוד להערכות המוקדמות טרם נחתם חוזה אשלג בין היצרניות השונות לסין או הודו. סביר להניח שהשיחות מול הרוכשים הסיניים יחודשו בשבוע הקרוב, זאת לאחר ידיעות על מו"מ ראשוני במהלך חודש מאי האחרון. הבעיה העיקרית היא לא מתי יחודשו השיחות, אלא העובדה שלמרות הזמן שחלף עדיין נראה ששני הצדדים איתנים בעמדתם ושפערי המחיר גבוהים. נזכיר כי בשנה שעבר החוזה מול סין נקב במחיר מינימלי של 219 דולר לטון. לפי ההערכות, היצרניות מכוונות לסגור את חוזי 2017 עם עלייה של 30 דולר לטון ואילו הסינים מרוצים מאוד ממחירי 2016, ומוכנים להעלאה שולית של 5-10 דולר לטון לכל היותר. לאור רמות המלאים הגבוהות (עדיין) בסין, נראה שכוח המיקוח שלהם גבוה יותר והם יכולים להרשות לעצמם להאריך את המו"מ במקצת. יחד עם זאת, ישנו סיכוי לא מבוטל שנהיה עדים לחתימה על חוזי 2017 בימים הקרובים".
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד לא מזמן ההנחות היו שגם אם סין לא תחתום על חוזה לשנת 2017 בקרוב, לפחות הרוכשים בהודו ימהרו להיות הראשונים לסגור חוזים על רקע רמות המלאים שהולכות ומצטמצמות במדינה. אבל הנחות לחוד ומציאות לחוד. בפועל, עד לכתיבת שורות אלו נעשתה התקשרות מינימלית בין הצדדים. הסיבה היא חששות של הרוכשים לעשות צעד לפני הקולגות מסין שעלול להתברר בדיעבד כשגוי בהיבט התמחור. נזכיר כי בשנה שעברה IPL ההודית חתמה על חוזה אספקת אשלג לפני סין (וגם אז המתינה יצרנית האשלג BPC מולה נחתם ההסכם עד סוף חודש יוני) במחיר של 227 דולר לטון. בשורה התחתונה, מה שחסר לענף האשלג הוא וודאות. להערכתנו, ברגע שייחתם חוזה מול סין ו/או הודו שיגלם עליית מחירים אפילו קלה בהשוואה לשנת 2016 נראה את מניות האשלג מגיבות בחיוב. ראוי לציין כי השווקים מתמחרים נכון להיום יציבות או עליה שולית במחיר האשלג הממוצע לשנה הקרובה ולכן כל סימן לוודאות ולעליות מחירים יתקבל בברכה".
מיכל אלשיך, אקסלנס ברוקראז': "נזכיר כי בעבר היה שת"פ מלא בין שתי החברות מרוסיה ובלרוס (אורלקאלי ובלרוסקאלי) ומה שגרם לירידה חדה בין היתר בשוק האשלג היה התפרקות של שת"פ זה באמצע 2013. במידה והשתיים יחזרו לשתף פעולה עשויה להיות השפעה חיובית על מחירי האשלג בעולם. חדשות חיוביות לכיל צפויות לתמוך במניית חברה לישראל שהנכס העיקרי שלה הוא כיל, המהווה כ-83% מסך נכסיה. בשל מינוף ברמה של 30% LTV במידה ומניית כילתעלה, מניית החברה לישראל עשויה לעלות יותר. לאור כך, ובשל האפסייד במודל האחזקות של חברה לישראל, העומד על 30%, אנו ממליצים להמשיך לתעדף חשיפה לחברה לישראל על פני כיל. בהתאם להמלצה האחרונה שלנו על כיוון זה, חברה לישראל רשמה תשואה עודפת של 11% מתחילת השנה לעומת כיל ומומנטום זה צפוי להימשך גם בעתיד".
מניית כיל ב-12 החודשים האחרונים, והזינוק היום:
- 3.Sassi6 13/06/2017 03:36הגב לתגובה זוחברים, היזהרו ממלכודת הדיווחים המגמתיים מצד הנהלת האשלג אורלקלי הצפויה לכאורה להיפגש כביכול עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, זו ידיעה ממוחזרת שהפילה משקיעים לפני שלושה חודשים שהאמינו לאפשרות חזרת קרטל האשלג של בלרוסקלי עם אורלקלי, על זה נאמר, פראיירים לא מתים, פראיירים מתחלפים, תודה
- 2.לנו יש לפיד ושישנסקי שום דבר לא ישנה את זה (ל"ת)לא יעזור 12/06/2017 12:33הגב לתגובה זו
- 1.הידעוני 12/06/2017 12:11הגב לתגובה זוובכן כנראה ששבע השנים הרעות מאחרינו . מכאן רק איחולי הצלחה למחזיקים
- בע"ה... (ל"ת)סאקו 12/06/2017 13:37הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
