זו הסיבה לקפיצה כעת במניית כיל במחזור הגבוה בשוק
כיל מניית FHK נסחרת כעת בעליות של 2% בניגוד למגמה הכללית במדדים המובילים ומרכזת את מחזור המסחר הגבוה בשוק (21 מיליון שקלים תוך פחות משעתיים של מסחר לעומת מחזור יומי ממוצע של 17 מיליון שקלים בחודש האחרון). הסיבה לעליות במניה קשורה כנראה לדיווח של סוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס לפיו הנהלת ענקית האשלג הרוסית אורלקלי צפויה להיפגש מחר עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו.
כיל
מדד ת"א 35
נזכיר כי לפני מספר חודשים אותת זה האחרון על אפשרות של חזרת קרטל האשלג של ברלוסקי (BPC) הבלארוסית עם אורלקלי הרוסית (ראו כתבה בעניין) וכעת מהדיווח העדכני עולה כי הדברים נכנסים למסלול הביצועי. אנליסטים אמרו באותו היום כי מדובר במהלך שעשוי להוביל לעליית מחירים בתחום האשלג אך הבהירו כי צריך לחכות ולראות האם הדברים אכם הולכים לכיוון של שיקום הקרטל.
באירופה מניית ענקית האשלג KS עולה כעת 3% ונסחרת בניגוד למגמה. מדד הדאקס יורד 0.45% והקאק הצרפתי יורד 0.65%.
באמצע 2013 חווה שוק האשלג העולמי רעידת אדמה של ממש כאשר פורק הקרטל של אורלקלי הרוסית עם בלרוסקלי הבלרוסי (ביוזמת זו הראשונה), קרטל ששלט ב-70% מתפוקת האשלג בעולם. בתגובה, צללו מניות הסקטור בשל ההערכה כי הדבר יוביל לירידת מחירי המכירה (דבר שאכן קרה). כיל צללה 18% באותו היום במחזור עצום של מעל 500 מיליון שקלים. מאז בוצעו מספר ניסיונות לחדש את שיתוף הפעולה וכעת נראה שהדברים אכן קורים.
דורין פלס, איי.בי.איי: "חשוב לציין שזו לא הפעם הראשונה שמתפרסמות ידיעות כאלו, ולכן יש לקחת אותן בערבון מוגבל. ברור שאם ה"קרטל" יחזור תהיה סבירות גבוהה יותר לחזרה לשוק מנוהל מחירים ובתוך כך לשיפור בתוצאות השחקניות בענף. חודש יוני כבר כאן, ובניגוד להערכות המוקדמות טרם נחתם חוזה אשלג בין היצרניות השונות לסין או הודו. סביר להניח שהשיחות מול הרוכשים הסיניים יחודשו בשבוע הקרוב, זאת לאחר ידיעות על מו"מ ראשוני במהלך חודש מאי האחרון. הבעיה העיקרית היא לא מתי יחודשו השיחות, אלא העובדה שלמרות הזמן שחלף עדיין נראה ששני הצדדים איתנים בעמדתם ושפערי המחיר גבוהים. נזכיר כי בשנה שעבר החוזה מול סין נקב במחיר מינימלי של 219 דולר לטון. לפי ההערכות, היצרניות מכוונות לסגור את חוזי 2017 עם עלייה של 30 דולר לטון ואילו הסינים מרוצים מאוד ממחירי 2016, ומוכנים להעלאה שולית של 5-10 דולר לטון לכל היותר. לאור רמות המלאים הגבוהות (עדיין) בסין, נראה שכוח המיקוח שלהם גבוה יותר והם יכולים להרשות לעצמם להאריך את המו"מ במקצת. יחד עם זאת, ישנו סיכוי לא מבוטל שנהיה עדים לחתימה על חוזי 2017 בימים הקרובים".
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד לא מזמן ההנחות היו שגם אם סין לא תחתום על חוזה לשנת 2017 בקרוב, לפחות הרוכשים בהודו ימהרו להיות הראשונים לסגור חוזים על רקע רמות המלאים שהולכות ומצטמצמות במדינה. אבל הנחות לחוד ומציאות לחוד. בפועל, עד לכתיבת שורות אלו נעשתה התקשרות מינימלית בין הצדדים. הסיבה היא חששות של הרוכשים לעשות צעד לפני הקולגות מסין שעלול להתברר בדיעבד כשגוי בהיבט התמחור. נזכיר כי בשנה שעברה IPL ההודית חתמה על חוזה אספקת אשלג לפני סין (וגם אז המתינה יצרנית האשלג BPC מולה נחתם ההסכם עד סוף חודש יוני) במחיר של 227 דולר לטון. בשורה התחתונה, מה שחסר לענף האשלג הוא וודאות. להערכתנו, ברגע שייחתם חוזה מול סין ו/או הודו שיגלם עליית מחירים אפילו קלה בהשוואה לשנת 2016 נראה את מניות האשלג מגיבות בחיוב. ראוי לציין כי השווקים מתמחרים נכון להיום יציבות או עליה שולית במחיר האשלג הממוצע לשנה הקרובה ולכן כל סימן לוודאות ולעליות מחירים יתקבל בברכה".
מיכל אלשיך, אקסלנס ברוקראז': "נזכיר כי בעבר היה שת"פ מלא בין שתי החברות מרוסיה ובלרוס (אורלקאלי ובלרוסקאלי) ומה שגרם לירידה חדה בין היתר בשוק האשלג היה התפרקות של שת"פ זה באמצע 2013. במידה והשתיים יחזרו לשתף פעולה עשויה להיות השפעה חיובית על מחירי האשלג בעולם. חדשות חיוביות לכיל צפויות לתמוך במניית חברה לישראל שהנכס העיקרי שלה הוא כיל, המהווה כ-83% מסך נכסיה. בשל מינוף ברמה של 30% LTV במידה ומניית כילתעלה, מניית החברה לישראל עשויה לעלות יותר. לאור כך, ובשל האפסייד במודל האחזקות של חברה לישראל, העומד על 30%, אנו ממליצים להמשיך לתעדף חשיפה לחברה לישראל על פני כיל. בהתאם להמלצה האחרונה שלנו על כיוון זה, חברה לישראל רשמה תשואה עודפת של 11% מתחילת השנה לעומת כיל ומומנטום זה צפוי להימשך גם בעתיד".
מניית כיל ב-12 החודשים האחרונים, והזינוק היום:
- 3.Sassi6 13/06/2017 03:36הגב לתגובה זוחברים, היזהרו ממלכודת הדיווחים המגמתיים מצד הנהלת האשלג אורלקלי הצפויה לכאורה להיפגש כביכול עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, זו ידיעה ממוחזרת שהפילה משקיעים לפני שלושה חודשים שהאמינו לאפשרות חזרת קרטל האשלג של בלרוסקלי עם אורלקלי, על זה נאמר, פראיירים לא מתים, פראיירים מתחלפים, תודה
- 2.לנו יש לפיד ושישנסקי שום דבר לא ישנה את זה (ל"ת)לא יעזור 12/06/2017 12:33הגב לתגובה זו
- 1.הידעוני 12/06/2017 12:11הגב לתגובה זוובכן כנראה ששבע השנים הרעות מאחרינו . מכאן רק איחולי הצלחה למחזיקים
- בע"ה... (ל"ת)סאקו 12/06/2017 13:37הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלאומי עולה 1.2, פועלים 1% - מדד הבנקים מטפס 0.9%
פתיחה חיובית במדדים שמגיעה אחרי נעילה שלילית מתונה אמש, ת"א 35 עולה 0.4%, ת"א 90 מטפס 0.7%.
במבט על הסקטורים - ת"א בנקים עולה 0.8%, ומדד הביטוח עולה בשיעור דומה. מדד הנדל"ן עולה 0.7% מדד הפנט והגז עולה 0.9%.
אחרי ש"נאום ספרטה" טלטל את השווקים, והוביל לירידה בבורסה, קיים אמש ראש הממשלה מסיבת עיתונאים במטרה להרגיע את השווקים נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע". ראש הממשלה מדגיש כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים. "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות, וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית". את השפעת הנאום על השווקים נוכל לראות היום, אך דרך המטבע נראה שיש רגיעה מסוימת, כאשר השקל התחזק מול המטבעות ונסחר הבוקר מול הדולר סביב 3.34 (לעמוד שער הדולר).
השאלה שרוב הציבור שואל - מה באמת חושב נתניהו ולמה הוא התכוון? אבל האמת שלמרות החשיבות הגדולה של התשובה, מה שנראה חשוב עוד יותר זה שנתניהו מפחד מאוד מתגובת השוק. אין הרבה דברים ונושאים שמקפיצים אותו להגיד - טעיתי. אין הרבה מקרים שהוא מכנס מסיבת עיתונאים במהירות, כשהוא במרווח של שעות מבקש לסייג את דבריו. זה נתניהו שמפחד. איפה אתם רואים אותו מפחד בזמן האחרון? הוא מפחד כי הוא יודע שהדבר הכי חשוב לרוב האנשים הוא הכסף. כן, ביטחון זה עניין קריטי, אבל תסתכלו טוב טוב פנימה, על עצמכם, שכנים, סביבה. המלחמה בכיס היא יותר אישית מהמלחמה בעזה לרוב האנשים. כשהבורסה יורדת היא יורדת לכולם. הכלכלה משפיעה מאוד על הבוחרים. אנחנו בשנת בחירות. נתניהו לא רוצה לאבד קהל.
- ניו מד עולה ב-3% בעקבות הראיון בביזפורטל; השוק מחק את הירידות
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה חשובה לו, הכלכלה חשובה לו. אנשים די סגורים על האמונה-הערכה שלהם לגבי המצב הביטחוני, אבל מה שיכול להזיז אותם בקלפי זאת הכלכלה. נתניהו מפחד מהפסדים ומכישלון כלכלי. לכן הוא מיהר לתקן, מיהר לתת המלצת קנייה למשק הישראלי ולבורסה הישראלית - "שאלו אותי במה להשקיע ואמרתי - בכל דבר, כי כל מה שאתם רואים היום יהיה יקר יותר מחר. הכלכלה הישראלית מאוד חזקה. יש לי ביטחון גדול בה. היא חדשנית. היינו ראשונים בעולם בזמן הקורונה, וגם כעת יש לנו השקעות רבות והן ימשיכו להגיע - בסייבר, בבינה מלאכותית ובתחומים נוספים. הקריאה שלי למשקיעים היא: תשקיעו עכשיו כי אנחנו נמריא".
שווי תיק ההשקעות של הזרים שבר שיא, ומה עשו המשקיעים הישראליים?
ברבעון השני זינקו נכסי הישראלים בחו"ל ב-61.5 מיליארד דולר לשיא של 852 מיליארד, בעוד יתרת ההשקעות של זרים בישראל קפצה לשיא של 608 מיליארד דולר, בעיקר דרך הבורסה והבנקים; שווי תיק ני"ע של תושבי החוץ חצה את רף 100 מיליארד הדולרים
הירידה בשוקי ההון העולמיים ברבעון השני הניעה את ההון הישראלי להגדיל השקעות בחו"ל. על פי נתוני בנק ישראל, סך הנכסים של תושבי ישראל בהשקעות בחו"ל זינק ברבעון השני של 2025 בכ-61.5 מיליארד דולר (כ-7.8%) והגיע לשיא של כ-852 מיליארד דולר. מדובר בעלייה החדה
ביותר בשווי הנכסים מזה קרוב לשנתיים, שהתרחשה בעיקר על רקע עליות חדות בשוקי המניות בעולם אך הגיעה במקביל להיחלשות הדולר אל מול מטבעות עיקריים, שהגדילה את השווי הדולרי של נכסים נקובי מטבע זר.
הגידול הבולט ביותר נרשם בתיקי ניירות הערך של ישראלים בחו"ל, שטיפסו ב-11% ברבעון השני, תוספת של 30.5 מיליארד דולר. העלייה הזו נשענה על שני גורמים עיקריים: עליית מחירים בשווקים (כ-16 מיליארד דולר) והשקעות נטו חדשות (כ-13 מיליארד דולר), מרביתן מצד המגזר הבנקאי. כלומר, לא רק שהנכסים הקיימים עלו בערכם, אלא גם זרם ההשקעות היוצאות מישראל גבר משמעותית.
מקור: בנק ישראל
כמו שניתן לראות בגרף, הזינוק המהותי הגיע הודות להשקעות המגזר הבנקאי בחול שהתקרבו לכ-8 מיליארד דולר. משקי הבית המשיכו להגדיל חשיפה זה הרבעון ה-10 ברציפות ובקצב הגדול מזה כשנה. המגזר העסקי רשם גם הוא הגדלה משמעותית לנכסי חו"ל, בעוד המוסדיים צמצמו חשיפה והעדיפו להעביר השקעות לשוק המקומי ברבעון השני.
גם יתרות הפיקדונות של ישראלים בבנקים זרים עלו, עם הפקדות נטו של כ-4.2 מיליארד דולר, בעוד אשראי ללקוחות זרים דווקא
ירד. בנוסף, יתרות נכסי הרזרבה של בנק ישראל עלו ב-9.4 מיליארד דולר והגיעו לשיא של כ-228 מיליארד דולר, עלייה שהוסברה בעיקר בעליית מחירי ניירות ערך זרים ובהשפעת פיחות הדולר בעולם, שתרם לבדו כ-4.2 מיליארד דולר לעלייה בשווי הרזרבות הדולריות של ישראל.
- העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
- צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחי הרכב התיק, משקל ניירות הערך (מכשירי הון) נותר יציב ברמה של כ-46%, בעוד משקל מכשירי החוב עומד על 54%, כך שהחשיפה לשווקים הגלובליים היא בעיקר באמצעות מניות וסיכון שוק, ופחות באמצעות הלוואות וחוב סולידי. זהו שינוי משמעותי לעומת המגמה בשנים קודמות, שבהן
גופים מוסדיים נטו להחזיק חלק גדול יותר מנכסי חו"ל באג"ח.
