דו"חות קסטרו: יציבות ברווח הרבעוני; גידול של 19% ברווח השנתי
חברת קסטרו -0.34% פרסמה הבוקר (ב') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2016 כולה כאשר רשמה צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים וחצתה לראשונה את רף מיליארד השקל בשורת ההכנסות. ברקע לדו"חות עולה המניה בכ-0.3% ומשלימה יום 6 רצוף של עליות.
בנוגע לרבעון הרביעי רשמה חברת האופנה סך ההכנסות של 272 מיליון שקל לעומת כ-249 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המשקף גידול של כ-9%. שורת הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של שנת 2016 הסתכמה בכ-164 מיליון שקל, לעומת כ-153 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המהווה גידול של כ-8%. הרווח התפעולי הסתכם בכ-29 מיליון שקל, לעומת כ-24 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גידול של כ-18%.
בשורה התחתונה שמרה חברת קסטרו על יציבות עם רווח נקי של כ-22 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.
לגבי שנת 2016 כולה רשמה החברה גידול של 10% לסך הכנסות של של כ-1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-917 מיליון שקל בסיכום השנה המקבילה אשתקד. שורת הרווח הגולמי הסתכמה ב-2016 בכ-600 מיליון שקל, בהשוואה לכ-541 מיליון שקל בשנת 2015, המשקף גידול של כ-11%. גם ברווח התפעולה רשמה קסטרו צמיחה של 23% לסך של 64 מיליון שקל לעומת 52 מיליון שקל בסיכום שנת 2015.
בשורה התחתונה רשמה קסטרו רווח נקי של 48 מיליון שקל בסיכום השנה החולפת, בהשוואה לרווח של 40.5 מיליון שקל בשנה המקבילה אשתקד, המשקף גידול של כ-19%.
נציין כי תוצאותייה של קסטרו בשנת 2016 אינן כוללות את השפעת רכישתה של רשת אורבניקה (50%) שהתבצעה בחודש אוגוסט האחרון תמורת 90 מיליון שקל. יחד עם זאת, בחברת קסטרו טענו כי קבוצת החברות של החברה החלה לתרום לתוצאות החברה במהלך הרבעון הרביעי.
בתוך כך, גבי רוטר, מנכ"ל משותף בקסטרו התייחס לתוצאות ואמר כי ""אנו שבעי רצון מהתוצאות שהצגנו לשנת 2016. שנת 2016 היתה שנה מצוינת עבור החברה עם צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים. התוצאות הינן פועל יוצא של ישום האסטרטגיה העיסקית של החברה להרחיב את פעילותה בפרט ולהמשיך לבסס את מעמדה כחברת האופנה המובילה בישראל בכלל. קסטרו ממשיכה להשקיע משאבים רבים בקידום המותג והרחבת היקפי פעילותו. השנה השלמנו שתי עסקאות אסטרטגיות הכוללות רכישת נתח משמעותי בקבוצת החברות שמונה את קרולינה למקה, הודיס, טופ טן ואקססורייז ומחצית מרשת אורבניקה אשר תרמו בצורה חלקית בלבד לתוצאות השנה. אנו מאמינים כי לרכישות אלה פוטנציאל גדול אשר יאפשר לנו צמיחה נוספת מעבר לצמיחה הצפויה בקסטרו בשנים הבאות".
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
מניות עולות – קרדיט: AIאפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו
אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.
אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.
השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום
כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.
- האם צפוי גם "ראלי ינואר"? - הנה הסימנים הטכניים שיעידו על כך
- פתיחת השנה בסקטור הביוטק – יהיה לנו אפקט ינואר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.
