דו"חות קסטרו: יציבות ברווח הרבעוני; גידול של 19% ברווח השנתי
חברת קסטרו -1.37% פרסמה הבוקר (ב') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2016 כולה כאשר רשמה צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים וחצתה לראשונה את רף מיליארד השקל בשורת ההכנסות. ברקע לדו"חות עולה המניה בכ-0.3% ומשלימה יום 6 רצוף של עליות.
בנוגע לרבעון הרביעי רשמה חברת האופנה סך ההכנסות של 272 מיליון שקל לעומת כ-249 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המשקף גידול של כ-9%. שורת הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של שנת 2016 הסתכמה בכ-164 מיליון שקל, לעומת כ-153 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המהווה גידול של כ-8%. הרווח התפעולי הסתכם בכ-29 מיליון שקל, לעומת כ-24 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גידול של כ-18%.
בשורה התחתונה שמרה חברת קסטרו על יציבות עם רווח נקי של כ-22 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.
לגבי שנת 2016 כולה רשמה החברה גידול של 10% לסך הכנסות של של כ-1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-917 מיליון שקל בסיכום השנה המקבילה אשתקד. שורת הרווח הגולמי הסתכמה ב-2016 בכ-600 מיליון שקל, בהשוואה לכ-541 מיליון שקל בשנת 2015, המשקף גידול של כ-11%. גם ברווח התפעולה רשמה קסטרו צמיחה של 23% לסך של 64 מיליון שקל לעומת 52 מיליון שקל בסיכום שנת 2015.
בשורה התחתונה רשמה קסטרו רווח נקי של 48 מיליון שקל בסיכום השנה החולפת, בהשוואה לרווח של 40.5 מיליון שקל בשנה המקבילה אשתקד, המשקף גידול של כ-19%.
נציין כי תוצאותייה של קסטרו בשנת 2016 אינן כוללות את השפעת רכישתה של רשת אורבניקה (50%) שהתבצעה בחודש אוגוסט האחרון תמורת 90 מיליון שקל. יחד עם זאת, בחברת קסטרו טענו כי קבוצת החברות של החברה החלה לתרום לתוצאות החברה במהלך הרבעון הרביעי.
בתוך כך, גבי רוטר, מנכ"ל משותף בקסטרו התייחס לתוצאות ואמר כי ""אנו שבעי רצון מהתוצאות שהצגנו לשנת 2016. שנת 2016 היתה שנה מצוינת עבור החברה עם צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים. התוצאות הינן פועל יוצא של ישום האסטרטגיה העיסקית של החברה להרחיב את פעילותה בפרט ולהמשיך לבסס את מעמדה כחברת האופנה המובילה בישראל בכלל. קסטרו ממשיכה להשקיע משאבים רבים בקידום המותג והרחבת היקפי פעילותו. השנה השלמנו שתי עסקאות אסטרטגיות הכוללות רכישת נתח משמעותי בקבוצת החברות שמונה את קרולינה למקה, הודיס, טופ טן ואקססורייז ומחצית מרשת אורבניקה אשר תרמו בצורה חלקית בלבד לתוצאות השנה. אנו מאמינים כי לרכישות אלה פוטנציאל גדול אשר יאפשר לנו צמיחה נוספת מעבר לצמיחה הצפויה בקסטרו בשנים הבאות".
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%
המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%
ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
