גולן טלקום מיכאל גולן
צילום: Bizportal

העליון קבע: גולן טלקום לא תתארח בהוט מובייל ורמז שסלקום צפויה לזכות בתביעה

בית המשפט העליון דחה את ערעור גולן טלקום על החלטת בית המשפט המחוזי והוסיף כי לסלקום סיכוי טוב לזכות בתביעתם 

ענת דניאלי | (7)

לא תתארח אצל הוט: בית המשפט העליון קבע כי גולן טלקום לא תוכל להשתמש בשירותי אירוח של הוט מובייל וזאת עד שתוכרע תביעת סלקום כנגד גולן טלקום הטוענת להפרת ההסכמים ביניהן. בכך שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג דחה את הערעור שגולן טלקום הגישו לצו הזמני שהוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב. 

סלקום -0.1%

השופט כתב בדחיית הערעור: "הסכם האירוח עולה כדי עסקה מהותית, יש בו כדי להפר את הסכם המיזוג, ונסיבות העניין מצדיקות מתן צו זמני למניעת ביצוע הסכם האירוח. אשר על כן, החלטתי כי דין בקשת הרשות לערער – להידחות". בנוסף, השית השופט על גולן סלקום הוצאות משפט בסך של 30 אלף שקל.

גולן טלקום פועלת משנת 2011 ללא תשתית ועל כן נתמכת בשירותי התשתית של סלקום משנת 2011. בשנה שעברה נחתם הסכם בו גולן הייתה צפויה להימכר לסלקום, אך רשות ההגבלים העסקיים התנגדה לעסקה מחשש לפגיעה בתחרות בשוק הסלולר. בעקבות כך, גולן חתמה ביוני על הסכם בו לקוחותיה "יתארחו" בשרתיה של הוט מובייל שהוביל את סלקום לפנות לבית המשפט המחוזי בטענה כי ההסכם בין גולן להוט מפר את הסכם המיזוג בין גולן לבינה שעוד בתוקף ומחייב את גולן שלא לבצע שינויים מהותיים בפעילותה. 

בליבת המחלוקת קבע שופט העליון, כי צעדיה של גולן טלקום עלולים לפגוע בסלקום בצורה משמעותית, וכי טובים סיכוייה של סלקום לזכות בתביעתה העיקרית - למנוע את מימוש ההסכם בין גולן להוט:  "מבלי להרחיב את הדיבור, נוכח סודות מסחריים האופפים את הסכם האירוח כולו, אומר, כי די בעובדה זו כדי לקבוע כי סיכוייה של סלקום לזכות בתביעתה בהליך העיקרי - גבוהים", כתב סולברג בהחלטתו. 

כמו כן, השופט קבע כי אישור רשות ההגבלים לעסקת המיזוג בין גולן לסלקום לא היווה תנאי מתלה לביצוע הסכם המיזוג, ומציין שבדיון במחוזי גולן הסכימה כי ההסכם בתוקף ולכן היא לא יכולה לטעון כעת את ההפך. ההסכם קובע למעשה שבתקופת הביניים (עד לאישורו או ביטולו) נמשכים היחסים המסחריים בין שתי החברות, ולכן לא רשאית גולן להעביר את שירותי האירוח להוט.

נזכיר כי בבית המשפט המחוזי, השופטת דפנה אבניאלי, הוציאה גם כן צו זמני המונע את מימוש ההסכם בין גולם והוט, כאשר שופט העליון, סולברג תמך בעמדה זו ודחה את ערעורה של גולן טלקום. סולברג מציין בהחלטתו כי גולן הציגו שללא ההסכם עם הוט היא עלולה לקורס וכי סלקום מחפשת כיצד "להדירה מן התחרות בתחום הסלולר".  סלקום מצידה לא חושבת שהסכם המיזוג עם גולן בוטל ואם יתממש ההסכם שבין גולן להוט הלקוחות יכולים לנטוש לטובת הוט ובכך יישחק ערכה של גולן שסלקום עדיין מעוניינת לרכוש. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החלטת העליון מציגה מכה נוספת לגולן טלקום, כאשר בשבוע שעבר משרד התקשורת החליט לחלט 31 מיליון שקל מכספי החברה לאחר שהפרה לטענתו את הוראות רישיונה. בהודעת משרד התקשורת נמסר כי החברה לא עמדה בהוראות הרישיון המחייבות אותה לפרוש רשת סלולרית ולהשקיע בתשתית סלולרית. בעקבות כך, טוענים הם כי נגרם נזק לשוק הסלולר שנאמד במאות מיליוני שקלים. לגולן טלקום עומדת האפשרות להשיב לטענת משרד התקשורת בתוך 15 יום ועד אז חילוט הכספים לא יתבצע. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מיכאל 05/09/2016 13:18
    הגב לתגובה זו
    מחבורת חזירים תאבי בצע
  • 4.
    היו בעיות בקליטה ושמיעה..הרבה רעשי רקע לא ידעתי ממה נבע (ל"ת)
    התמונה התבהרה 04/09/2016 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גם אם יירו בי לא חוזר לחזירות הוותיקות. גולן חברה מצויי (ל"ת)
    גיגי 04/09/2016 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איזה מזל שברחתי בזמן מגולן... (ל"ת)
    moti 04/09/2016 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 04/09/2016 12:03
    הגב לתגובה זו
    אני מנוי של חברת גולן. בהתחלה הם עשו רושם מאוד הוגן מבחינת המחירים שהם דואגים לצרכנים. כעת אני חושש שגולן עם כל החובות שלה תפשוט את הרגל .זה הרושם שאני מקבל
  • גולן טלקום 04/09/2016 21:15
    הגב לתגובה זו
    מה אכפת לכם מה יקרה? אם יפלו, כל חבקה תשמח לנייד אתכם
  • גם אם יפשטו רגל תשאר מחובר, אל דאגה (ל"ת)
    סלולריון 04/09/2016 19:29
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.