ניו יורק מאחוריה: אדמה בוחנת מיזוג לסנונדה הסינית

אדמה בוחנת מכירת חלקה בסנונדב וחלוקת דיבידנד אם תתבצע העסקה
גיא בן סימון | (4)
נושאים בכתבה סין

חברת אדמה, מקבוצת אי.די.בי, הודיעה היום על בחינת האפשרות למיזוג עם חברת סנונדה (Hubei Sanonda) הסינית - יצרנית פתרונות להגנת הצומח שנסחרת בבורסת שנזן. המיזוג יאפשר לאדמה לשלב את עסקי אגרוכימיה מקבוצת כמצ'יינה בסין, ולהגיע לסחירות של החברה המשולבת בסין.

 

העסקה תבוצע בדרך של החלפת מניות, במסגרתה תקצה סנונדה מניות חדשות לבעלי המניות הנוכחיים של אדמה - CNAC, היחידה העסקית של כמצ'יינה ובעלת השליטה באדמה, וכור, מקבוצת אי.ד.י.בי - בתמורה למניות שלהם באדמה. סנונדה היא חברה בשליטת CNAC, המחזיקה בכ-20.15% ממניותיה. אדמה אף היא מחזיקה ב-10.6% ממניות סנונדה, אותן רכשה בשנת 2013.

השם של החברה המשולבת יהיה אדמה ואת המושכות ייקח חן ליכטנשטיין המנכ"ל הנוכחי. מאדמה נמסר כי: "כחלק מהעסקה הנבחנת, אדמה שוקלת את מכירת אחזקותיה בסנונדה וכן חלוקת דיבידנד בסכום משמעותי לבעלי מניותיה".

תהליך בחינת העסקה ואישורה צפוי להימשך כמספר חודשים ובשלב זה לא ידוע  עדיין האם בחינת העסקה תבשיל לכדי חתימה על הסכם מחייב, וכן מה יהיה המבנה של אותו הסכם. בתוך כך, המסחר במניות סנונדה הופסק החל מ-5 באוגוסט 2015, בהתאם לכללי המסחר בסין.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אליהו 17/08/2015 11:11
    הגב לתגובה זו
    טוב עשה בן משה שלא הכניס לחב הזו עוד ועוד מזומנים הוא עשה חשבון שמה שהלך הלך זה כך בעסקים פעם מצליחים ופעם מפסידים בן משה ראה שאין תועלת בינתיים להוסיף מכיסו עוד ועוד והעדיף לא להשתתף בהנפקת הזכויות ולרדת באחזקתו בעוד שחילוקי הדעות בינו לבין אלשטיין לא הוסיפו לקונצרן רק גרעו מאמינותו אבל בעלי האגח מאחזקות לא מוכנים להמתין בעוד שהם זכו בהסדר לטובתם אז למה לוותר ולמה לתת תספורת לבן משה אז הוא ירד כי ראה לא טוב ושיש לו עסק עם תחמנים לא מעטים אז מוטב ללקק פצעים ולברוח לא כך אלשטיין שיש לו זמן להמתין עוד ועוד לתמורה בעתיד למרות ההפסד כיום הוא מאמין שיבוא יום והוא יצא טוב אשרי המאמין כי פה כולם נוכלים ולא יתנו לו צאנס לכלום אז הוא ילמד זאת בדרך הקשה כי כל זמן שיש חובות החזר לבעלי האגח ולבנקים לא יבוא מזור לחברה בקרוב וחבל
  • אפרים 17/08/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    תראה אלשטיין לא פועל באויר יש לו יועצים לא מעט הוא חושב שיצליח בעתיד יותר טוב אבל חב הבת כמו סלקום ושופרסל לא יכולות לספק לו תמורה אז לדעתי במקום להסס עוד את אידיבי ולהזרים כסף נוסף לבעלי האגח מוטב שהיה מודיע להם אין פירעון ותמתינו עוד קלת ובינתיים להשקיע בקנית סניפים של מגה ולשפר את שופרסל ושילכו כל בעלי האגחים לבית המשפט ויקח להם שנים לראות את כספם אז שיציע להם חלק עכשיו וזהו רוצי מה טוב לא רוצים זה מה יש גם אחרים עשו כך והצליחו בסוף
  • 2.
    דני 16/08/2015 22:15
    הגב לתגובה זו
    האגחים בדרך לפאדי בקרוב
  • 1.
    אשר 16/08/2015 18:32
    הגב לתגובה זו
    אי די בי משוועת למזומנים לאחר שאלשטיין השקיע כל כך הרבה בשביל לייצב את הקבוצה ולאחר ההפסדים בשופרסל סלקום ועוד חב הוא חייב לנסות משהו כי הוא הביא הרבה מאוד מכיסו והשקיע והשקיע ללא סוף כולל ביצוע ההסדר שיגיע עם עלי האגח של אחזקות אדמה נסחרת בבורסה בתא רק באגח שלה והיא חייבת לפרוע אותו בזמן כמציינה הסינית לא רוותה נחת מאדמה לשעבר כלל תעשיות שלא מצליחה להמריא למרות שהיא חב מבוססת וטובה אבל כל הסאגה סביב אידיבי והמיזוג של כור ומחיקת מניות כור מהמסחר דרך דיסקונט השקעות שמפסידה עוד ועוד והנה מגיע זמן פרעון החוב למחזיקי האגח ואין מה ואיך לבצע זאת חוץ מלהביא עוד כסף מהבית כלומר אלשטיין צריך להוסיף עוד ועוד מכיסו ללא הפסק לאחר שבן משה ירד באידיבי באחזקתו לא היתה בררה ותוך השתלטות נוספת על החב אלשטיין הוסיף עוד ועוד עד שהחברות הללו יתאוששו יקח זמן שאין לו אז לפרק את מה שנשאר הגיוני ומה שאפשר להוציא מזה מה טוב לכולם הוא במצב שעוד לא השתלט ואין לו רווח רק כאב ראש לא קטן אז זה בסדר כי אין לו בררה אחרת הוא יפסיד את הכל וחבל
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?