פרוטרום לא עוצרת: רוכשת את חברת BSA הקנדית ב-36 מיליון דולר
"הרכישה מרחיבה את יכולותיה ומגדילה את נתח השוק שלה בתחום פתרונות ה-Savory בצפון אמריקה ובהודו"
חברת פרוטרוםתעשיות, ממשיכה ביישום אסטרטגיית הצמיחה המהירה על ידי רכישות - חתמה על הסכם לרכישת 95% מהון המניות של חברת Investissements BSA תמורת 36 מיליון דולר ארה"ב) במזומן.
הסכם הרכישה כולל אופציה לרכישת יתרת המניות החל מעוד שנתיים במחיר המותנה בביצועיה העסקיים של החברה. העסקה תמומן באמצעות חוב בנקאי ותושלם בשבועות הקרובים.
BSA נוסדה בשנת 1989 על ידי מר מרסל בריל ולה אתר ייצור גדול ויעיל במונטריאול וכ-140 עובדים. פעילותה העיקרית היא בפיתוח, ייצור ושיווק של פתרונות טעמי Savory (ספקטרום הטעמים הלא מתוקים) ייחודיים וחדשניים הכוללים, תערובות תבלינים וחומרי גלם פונקציונאליים לתעשיית המזון, עם דגש מיוחד על תחום הבשר המעובד ומזון הנוחות. מכירות BSA בשנת 2014 עמדו על כ-34 מיליון דולר.
בנוסף לפעילותה בצפון אמריקה פיתחה BSA בשנים האחרונות פעילות מעניינת בהודו, במסגרתה היא מחזיקה ב-90% ו-10% מוחזקים על ידי שותף מקומי המנהל את הפעילות. לחברה ההודית אתר ייצור מקומי והיא מספקת פתרונות טעמי Savory ללקוחות בשוק ההודי, ומסייעת לקבוצה ברכישת חומרי גלם בארץ המקור. פעילות BSA בהודו תתרום לחיזוק ולביסוס מעמדה של פרוטרום בשוק ההודי הצומח ומתווספת לפעילות הצומחת של חברת סונארום ההודית, על רכישתה הודיעה פרוטרום לפני ימים אחדים.
- האם אורי יהודאי עקץ את IFF?
- יהודאי למשקיעי קנאביס: "לא להיכנס לחברות פסטיבל מספרי סיפורים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק טעמי ה-Savory העולמי צומח עקב העלייה ברמת ובאורח החיים והשינויים בהרגלי הצריכה, המביאים לגידול בביקוש למזון מעובד ולמזון נוחות (Convenience Food), הן לצריכה ביתית והן מחוץ לבית.
לדברי אורי יהודאי, נשיא ומנהל העסקים הראשי של קבוצת פרוטרום "רכישת BSA ממשיכה את יישום אסטרטגיית הצמיחה המהירה של קבוצת פרוטרום, ואת מימוש חזונה "To be the preferred partner for tasty and healthy success". רכישה זו הינה רכישה אסטרטגית חשובה ומשמעותית המבססת את מעמדה של פרוטרום כאחת החברות הגדולות והמובילות בעולם בתחום הטעם, ומחזקת את נוכחותה ומיצובה כיצרנית עולמית מובילה של פתרונות טעמי Savory. עד היום פרוטרום נהנתה ממובילות שוק בתחום פתרונות ה- Savory באירופה, ורכישת BSA צפויה לחזק את מעמדה של פרוטרום בתחום זה גם בצפון אמריקה ובהודו".
פרוטרום היא חברה רב לאומית הפועלת בשווקי התמציות וחומרי הגלם העולמיים. לפרוטרום מרכזי ייצור ופיתוח משמעותיים בארבע יבשות, והיא משווקת ומוכרת מעל 31,000 מוצרים בחמש יבשות למעל 16,000 לקוחות ביותר מ-150 מדינות. מוצרי פרוטרום מיועדים לתעשיות המזון והמשקאות, תמציות הטעם והריח, התרופות, צמחי המרפא (Nutraceuticals), מזון הבריאות והמזון הפונקציונלי (Functional Food), תוספי המזון, והקוסמטיקה.
- 1.משקיע 17/05/2015 11:17הגב לתגובה זוhttps://stocker.co.il/profile/1667-comp460
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
