בזכות צים: חברה לישראל רשמה רווח נקי של 719 מיליון דולר ב-Q3

עם השלמת הסדר החוב בחברת הספנות בחודש יולי חברת ההשקעות חדלה לשלוט בחברת הספנות ורשמה רווח של 796 מיליון דולר
אבי שאולי |
נושאים בכתבה חברה לישראל צים

חברה לישראל הנמצאת בשליטת עידן עופר רשמה רווח נקי של 719 מיליון דולר ברבעון השלישי של השנה (לעומת הפסד של 84 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד). הסיבה העיקרית לכך חשבונאית - חברת ההשקעות השלימה ביולי 2014 הסדר חוב בחברת צים וכך רשמה בבת אחת רווח של 796 מיליון דולר.

הסיבה לכך היא שחברה לישראל חדלה לשלוט בצים ולפיכך רשמה את הרווח הענק כתוצאה מאיבוד השליטה בצים והצגת השקעתה בצים כחברה כלולה לפי שוויה ההוגן שנגזר מסכום ההשקעה של החברה בהון צים על פי ההסדר. במקביל נרשם הפסד של 187 מיליון דולר כתוצאה מויתור של החברה על כלל חובותיה של צים.

יצרנית הרכב הסינית Qoros ממשיכה להקיז דם והרבה, טאואר מזנקת בבורסה, אך ממשיכה להפסיד, צים במצב קשה - אחרי הסדר חוב ובזן שמתקשה להגדיל את מרווח הזיקוק.

שתי החברות המוצלחות בפורטפוליו של חברה לישראל הן: כיל שהציגה ברבעון השלישי רווח נקי של 180 מיליון דולר ואיי.סי.פאואר את הרבעון ברווח מרשים של 130 מיליון דולר.

יש חברות טובות ויש חברות מאתגרות (בלשון עדינה) בקבוצת החברה לישראל, אך מה שהכריע את השורה התחתונה - סעיף "רווח מפעילות מופסקת" שבגינו נרשם רווח ענק של 609 מיליון דולר "הודות" לכישלון של חברת הספנות צים.

סיפור ההצלחה של איי.סי.פאואר

בתשעת החודשים האחרונים המשיכה חברת תחנות הכוח, איי.סי.פאואר, להתרחב במרכז ובדרום אמריקה תוך כניסה ל-4 מדינות חדשות.

במהלך התקופה רכשה איי סי פאואר חברות יצרניות חשמל ותחנות כוח בהיקף של כ-700 מגוואט.

במקביל נמצאת איי.סי.פאואר בהליך הקמה של שתי תחנות כוח בפרו (תחנת הידרו ותחנה מבוססת טורבינות גז), בהיקף של כ-1,100 מגוואט, בעלות מצטברת של כ-1.3 מיליארד דולר.

כעת פועלת איי.סי.פאואר ב-10 מדינות בדרום ומרכז אמריקה, שלחלקן מערכת חשמל משותפת שמאפשרת העברת חשמל בין מדינה למדינה.

תוכנית הפיצול של החברה לישראל תצא לדרך בחודש הבא

ב-15 בדצמבר יצביעו בעלי המניות של החברה לישראל על תוכנית לפיצול החברה לשתיים.

חברה לישראל תעביר לחברה חדשה בשם קנון (Kenon Holdings) את החזקותיה בטאואר, ICP, צים, זרוע השקעות הקלינטק ICG וקורוס.

שתי החברות שיישארו בפורטפוליו של החברה לישראל הן: כיל ובזן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.