בזכות צים: חברה לישראל רשמה רווח נקי של 719 מיליון דולר ב-Q3

עם השלמת הסדר החוב בחברת הספנות בחודש יולי חברת ההשקעות חדלה לשלוט בחברת הספנות ורשמה רווח של 796 מיליון דולר
אבי שאולי |
נושאים בכתבה חברה לישראל צים

חברה לישראל הנמצאת בשליטת עידן עופר רשמה רווח נקי של 719 מיליון דולר ברבעון השלישי של השנה (לעומת הפסד של 84 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד). הסיבה העיקרית לכך חשבונאית - חברת ההשקעות השלימה ביולי 2014 הסדר חוב בחברת צים וכך רשמה בבת אחת רווח של 796 מיליון דולר.

הסיבה לכך היא שחברה לישראל חדלה לשלוט בצים ולפיכך רשמה את הרווח הענק כתוצאה מאיבוד השליטה בצים והצגת השקעתה בצים כחברה כלולה לפי שוויה ההוגן שנגזר מסכום ההשקעה של החברה בהון צים על פי ההסדר. במקביל נרשם הפסד של 187 מיליון דולר כתוצאה מויתור של החברה על כלל חובותיה של צים.

יצרנית הרכב הסינית Qoros ממשיכה להקיז דם והרבה, טאואר מזנקת בבורסה, אך ממשיכה להפסיד, צים במצב קשה - אחרי הסדר חוב ובזן שמתקשה להגדיל את מרווח הזיקוק.

שתי החברות המוצלחות בפורטפוליו של חברה לישראל הן: כיל שהציגה ברבעון השלישי רווח נקי של 180 מיליון דולר ואיי.סי.פאואר את הרבעון ברווח מרשים של 130 מיליון דולר.

יש חברות טובות ויש חברות מאתגרות (בלשון עדינה) בקבוצת החברה לישראל, אך מה שהכריע את השורה התחתונה - סעיף "רווח מפעילות מופסקת" שבגינו נרשם רווח ענק של 609 מיליון דולר "הודות" לכישלון של חברת הספנות צים.

סיפור ההצלחה של איי.סי.פאואר

בתשעת החודשים האחרונים המשיכה חברת תחנות הכוח, איי.סי.פאואר, להתרחב במרכז ובדרום אמריקה תוך כניסה ל-4 מדינות חדשות.

במהלך התקופה רכשה איי סי פאואר חברות יצרניות חשמל ותחנות כוח בהיקף של כ-700 מגוואט.

במקביל נמצאת איי.סי.פאואר בהליך הקמה של שתי תחנות כוח בפרו (תחנת הידרו ותחנה מבוססת טורבינות גז), בהיקף של כ-1,100 מגוואט, בעלות מצטברת של כ-1.3 מיליארד דולר.

כעת פועלת איי.סי.פאואר ב-10 מדינות בדרום ומרכז אמריקה, שלחלקן מערכת חשמל משותפת שמאפשרת העברת חשמל בין מדינה למדינה.

תוכנית הפיצול של החברה לישראל תצא לדרך בחודש הבא

ב-15 בדצמבר יצביעו בעלי המניות של החברה לישראל על תוכנית לפיצול החברה לשתיים.

חברה לישראל תעביר לחברה חדשה בשם קנון (Kenon Holdings) את החזקותיה בטאואר, ICP, צים, זרוע השקעות הקלינטק ICG וקורוס.

שתי החברות שיישארו בפורטפוליו של החברה לישראל הן: כיל ובזן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.