תנועות קיצוניות: 10 המניות שהשתוללו היום באחד העם - צפו ברשימה
המשקיעים בבורסה בת"א חזרו מחופשת חג סוכות מחויכים ואופטימיים מתמיד, ושלחו את מדד המעו"ף לפרוץ את רצועת הדשדוש בה נע מזה קרוב לשנה. מדד המעו"ף זינק ב-1.05%, בעוד שיתר מדדי המשנה בבורסה בת"א לא הצטרפו למהלך וסגרו את יום המסחר בירידות שערים קלות לקראת פקיעת אופציות המעו"ף ביום שלישי הקרוב.
עם זאת, ועל רקע הזינוק החד של המדד המוביל בבורסה, עיון קצר במערכת הסופרביזפורטל מאפשר לסמן מספר מניות שבלטו, לחיוב או לשלילה, מעל מסכי הבורסה בת"א. מדובר לרוב במניות שזינקו או שנחתכו על רקע הודעות לבורסה מצד חברות או לחילופין על רקע מסחר ספקולטיבי בלבד.
נתחיל בצד החיובי ובמניית בזק, שטיפסה ב-3.7% במחזור מסחר גבוה ופרצה את רמת שיא כל הזמנים. מניית החברה בשליטת שאול אלוביץ' משלימה מהלך עליות נאה של 85% מתחילת השנה, ודחפה איתה את הנגזרות אינטרנט זהב שטסה ב-20% ובי קומיוניקיישנס שזינקה ב-13.6% במחזורי מסחר גבוהים. ההערכות בשוק הן כי מדובר בקניות אגרסיביות מצד זרים, זאת אף על פי שמדובר ביום ראשון.
מניה נוספת שבלטה בצד החיובי היא מניית כלל ביוטכנו שטסה ב-6.2% ללא כל הודעה מצד חברת הביומד בניהולו של ראובן קרופיק. עוד בסקטור הביומד נציין את מניית קולפלנט שזינקה ב-11.3%. בקב מניות המעו"ף, מניית נייס הוסיפה 3.7% לערכה ואת מניית אלביט מערכות שסגרה את יום המסחר בעליות של 4.6% במחזור מסחר גבוה.
ונעבור לצד השלילי. מניית מזור רובוטיקה סגרה את יום המסחר בירידות שערים חדות של 9.2 במחזור מסחר גבוה על רקע כוונת חברת הביומד בניהולו של אורי הדומי
עוד מניה שבלטה בצד האדום היא איזיצ'יפ, שסוגרת פער ארביטראז' שלילי מוול סטריט וסגרה בירידות שערים של 6.2%. מניית החברה בניהולו של אלי פרוכטר לא הצליחה להתאושש מחשיפת המעבד החדש של סיסקו ולחששות כי האחרונה תפסיק להזרים הזמנות למעבדי איזיצ'יפ, ולמרות הבהרות החברה כי למיטב ידיעתה אין לסיסקו כוונה להשתמש במעבדים אחרים. המניה השפיעה על מדד ת"א 75 שנחתך ב-0.5%. עוד בלטה לשלילה בסקטור הטכנולוגיה מניית אלוט תקשורת שצללה ב-6.2%.
- 5.עילוי פיננסי הדבר הבא (ל"ת)ירון 22/09/2013 22:17הגב לתגובה זו
- 4.בקרוב תשנה את צבעה לירוק כהה (ל"ת)אייסקיור 22/09/2013 18:21הגב לתגובה זו
- 3.יצחייק 22/09/2013 16:24הגב לתגובה זואני איתך , זה הזמן לבזן
- 2.אלון 22/09/2013 16:22הגב לתגובה זועכשו הדרך לרווחים מובילה דרך בזן
- 1.אחד 22/09/2013 14:32הגב לתגובה זואלו מניות גדולות שעולות עם ביקושים והיצעים גבוהים . עליות לא סבירות בעליל. זרים לא מקפיצים מניות בעשרות אחוזים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
