טבלה

תנועות קיצוניות: 10 המניות שהשתוללו היום באחד העם - צפו ברשימה

המדד המוביל בבורסה טס ב-1.05% בהובלת מניות הבנקים ובזק. איזו מניה באחד העם טסה ב-20% במחזור מסחר גבוה?
חן דרסינובר | (5)

המשקיעים בבורסה בת"א חזרו מחופשת חג סוכות מחויכים ואופטימיים מתמיד, ושלחו את מדד המעו"ף לפרוץ את רצועת הדשדוש בה נע מזה קרוב לשנה. מדד המעו"ף זינק ב-1.05%, בעוד שיתר מדדי המשנה בבורסה בת"א לא הצטרפו למהלך וסגרו את יום המסחר בירידות שערים קלות לקראת פקיעת אופציות המעו"ף ביום שלישי הקרוב.

עם זאת, ועל רקע הזינוק החד של המדד המוביל בבורסה, עיון קצר במערכת הסופרביזפורטל מאפשר לסמן מספר מניות שבלטו, לחיוב או לשלילה, מעל מסכי הבורסה בת"א. מדובר לרוב במניות שזינקו או שנחתכו על רקע הודעות לבורסה מצד חברות או לחילופין על רקע מסחר ספקולטיבי בלבד.

נתחיל בצד החיובי ובמניית בזק, שטיפסה ב-3.7% במחזור מסחר גבוה ופרצה את רמת שיא כל הזמנים. מניית החברה בשליטת שאול אלוביץ' משלימה מהלך עליות נאה של 85% מתחילת השנה, ודחפה איתה את הנגזרות אינטרנט זהב שטסה ב-20% ובי קומיוניקיישנס שזינקה ב-13.6% במחזורי מסחר גבוהים. ההערכות בשוק הן כי מדובר בקניות אגרסיביות מצד זרים, זאת אף על פי שמדובר ביום ראשון.

מניה נוספת שבלטה בצד החיובי היא מניית כלל ביוטכנו שטסה ב-6.2% ללא כל הודעה מצד חברת הביומד בניהולו של ראובן קרופיק. עוד בסקטור הביומד נציין את מניית קולפלנט שזינקה ב-11.3%. בקב מניות המעו"ף, מניית נייס הוסיפה 3.7% לערכה ואת מניית אלביט מערכות שסגרה את יום המסחר בעליות של 4.6% במחזור מסחר גבוה.

ונעבור לצד השלילי. מניית מזור רובוטיקה סגרה את יום המסחר בירידות שערים חדות של 9.2 במחזור מסחר גבוה על רקע כוונת חברת הביומד בניהולו של אורי הדומי לגייס הון בסך של עד 46 מיליון דולר. היה ומזור תחליט לגייס את מירב הסכום (46 מיליון דולר), מחזיקי המניות הקיימים צפויים לספוג דילול בהחזקותיהם בסך של כ-19%, בהתייחס לשווי השוק של מזור ביום הסגירה בנאסד"ק (243.8 מיליון דולר). נציין כי המניה הינה בעלת המשקל הגבוה ביותר במדד היתר 50, וגררה את המדד לסגרו את יום המסחר בירידות שערים של 0.4%.

עוד מניה שבלטה בצד האדום היא איזיצ'יפ, שסוגרת פער ארביטראז' שלילי מוול סטריט וסגרה בירידות שערים של 6.2%. מניית החברה בניהולו של אלי פרוכטר לא הצליחה להתאושש מחשיפת המעבד החדש של סיסקו ולחששות כי האחרונה תפסיק להזרים הזמנות למעבדי איזיצ'יפ, ולמרות הבהרות החברה כי למיטב ידיעתה אין לסיסקו כוונה להשתמש במעבדים אחרים. המניה השפיעה על מדד ת"א 75 שנחתך ב-0.5%. עוד בלטה לשלילה בסקטור הטכנולוגיה מניית אלוט תקשורת שצללה ב-6.2%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עילוי פיננסי הדבר הבא (ל"ת)
    ירון 22/09/2013 22:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בקרוב תשנה את צבעה לירוק כהה (ל"ת)
    אייסקיור 22/09/2013 18:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יצחייק 22/09/2013 16:24
    הגב לתגובה זו
    אני איתך , זה הזמן לבזן
  • 2.
    אלון 22/09/2013 16:22
    הגב לתגובה זו
    עכשו הדרך לרווחים מובילה דרך בזן
  • 1.
    אחד 22/09/2013 14:32
    הגב לתגובה זו
    אלו מניות גדולות שעולות עם ביקושים והיצעים גבוהים . עליות לא סבירות בעליל. זרים לא מקפיצים מניות בעשרות אחוזים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?