הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

דו"חות שופרסל: הרווח הנקי עלה 19%, "התוצאות חרף התחרות העזה - הישג"

המנכ"ל אברכהן, "ממשיכים את מגמת הצמיחה והשיפור בתוצאות חרף התעצמות התחרות", מה חושבים האנליסטים?
מירון ארונוביץ | (1)
נושאים בכתבה איציק אברכהן שופרסל

חברת הקמעונאות שופרסל פרסמה היום (ה') את דו"חותיה לרבעון השני של שנת 2013. ההכנסות עלו לסך של 2.916 מיליארד שקל, עליה של 0.5% לעומת הרבעון המקביל, זאת למרות עיתוי החג שחל ברבעון הראשון לעומת שאשתקד חל ברבעון השני. הרווח הנקי עמד על 43 מיליון לעומת 36 מיליון שקל אתשקד, גידול של 19%.

בסה"כ רשמה שופרסל גידול של 3.3% בהכנסות החציון הראשון שעמדו על 5.9 מיליארד שקל לעומת 5.7 מיליארד שקל בחציון הראשון אשתקד. הגידול בהכנסות סניפים זהים עמד על 0.9%. הרווח הנקי בחציון הראשון היה 98 מיליון שקל, גידול של 32.4% ביחס לחציון המקביל אשתקד. הרווח הנקי מהווה 1.7% מהמכירות. שופרסל מפעילה 276 סניפים בהם היא מעסיקה 12.8 אלף עובדים.

איציק אברכהן, מנכ"ל החברה, אמר היום, "שופרסל ממשיכה את מגמת הצמיחה והשיפור בתוצאות וזאת חרף התעצמות התחרות בשוק קמעונאות המזון. במהלך החציון הראשון לשנת 2013, ביצענו מספר מהלכים אסטרטגיים שמטרתם חיזוק הקשר עם הלקוח והתאמת הצעת הערך של החברה לצרכי הצרכן החדש ולדרישותיו".

האנליסטים חלוקים

אנליסט דש ברוקראז', מאיר סלייטר, אמר בתגובה לדו"חות, "התוצאות טובות בעיקר בזכות הרווחיות התפעולית שעמדה על 3.8% לעומת צפי ל-3.6% בתחזית שלנו ו-3.4% ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ברבעון אומנם צמחו רק בחצי אחוז, אבל ההסתכלות הנכונה הא כמובן לגבי החציון הראשון בו נרשמה צמיחה בהכנסות של 3.4%".

סלייטר מוסיף כי, "השמירה על ההכנסות על אף התחרות העזה והירידה בצריכה הפרטית הריאלית היא הישג. היכולת לשפר את הרווחיות במקביל לשמירה על המכירות זו החוזקה המשמעותית של התוצאות. הרווח הנקי היה נמוך מהתחזיות עקב רישום הוצאות מס בגין הרה-ארגון בפעילות הנדל"ן".

אנליסטית אקסלנס ברוקראז' ליאת גלזר נשמעת נלהבת פחות, "שופרסל פרסמה לפני שעה קלה את תוצאותיה לרבעון השני של 2013 כאשר התוצאות בצפי ומבטאות מעט חולשה ביחס לאשתקד בשל עיתוי החגים ועל כן, נתבונן על התוצאות של גם החברה במבט חצי שנתי".

"נתון SSS שלילי של 2.1% ברבעון כתוצאה מעיתוי החגים הביא לצמיחה אפסית ברבעון אשר נבעה בעיקר מפתיחת סניפים. כמו כן, השיפור ברווחיות הגולמית ביחס לאשתקד נובע אף הוא מעיתוי החגים ולהערכתנו גם משיפור בתנאי הסחר אל מול הספקים. הוצאות רה ארגון של הנדל"ן הביאו ליציבות ברווח התפעולי ביחס לאשתקד וקיטון בהוצאות המימון בשל המדד הנמוך שיפור מעט את הרווח הנקי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הרווחיות הגולמית במחצית הראשונה של 2013 השתפרה ב- 0.3 נק"ב אך הנ"ל נובע בעיקר מרבעון ראשון חלש במיוחד אשתקד כך שיהיה קשה יותר להציג שיפור במחצית השנייה של השנה. אנו מעריכים כי השיפור שהציגה החברה נבע חלקית מהעלאת המחירים ושיפור תנאי הסחר אל מול הספקים".

"בשורה התחתונה", מסכמת גלזר "דו"ח עמד בצפי אשר מבטא מחד את תהליכי ההתייעלות בהם נקטה החברה בשנה האחרונה ומנגד את המשך הקיטון הראלי במכירות עם SSS ריאלי שלילי גם ברמה חצי שנתית. אנו חוזרים על המלצת תשואת שוק עם ובוחנים מחדש את מחיר היעד שלנו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא פראיירים יותר 08/08/2013 10:26
    הגב לתגובה זו
    העליתם מחירים בלי הכרה, הרבה מעבר לעליית המע"מ כאילו שאנחנו עדר שבוי שלכם. לא עוד ! אני עברתי מכם למתחרים שהינם זולים מכם משמעותית. והייתי לקוח נאמן משך 4 שנים עד שראיתי את ההפרשים.
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


להמשך הכתבה לחץ כאן
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה אגרת גודש

קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


להמשך הכתבה לחץ כאן