דו"חות שופרסל: הרווח הנקי עלה 19%, "התוצאות חרף התחרות העזה - הישג"

המנכ"ל אברכהן, "ממשיכים את מגמת הצמיחה והשיפור בתוצאות חרף התעצמות התחרות", מה חושבים האנליסטים?

חברת הקמעונאות שופרסל פרסמה היום (ה') את דו"חותיה לרבעון השני של שנת 2013. ההכנסות עלו לסך של 2.916 מיליארד שקל, עליה של 0.5% לעומת הרבעון המקביל, זאת למרות עיתוי החג שחל ברבעון הראשון לעומת שאשתקד חל ברבעון השני. הרווח הנקי עמד על 43 מיליון לעומת 36 מיליון שקל אתשקד, גידול של 19%.

בסה"כ רשמה שופרסל גידול של 3.3% בהכנסות החציון הראשון שעמדו על 5.9 מיליארד שקל לעומת 5.7 מיליארד שקל בחציון הראשון אשתקד. הגידול בהכנסות סניפים זהים עמד על 0.9%. הרווח הנקי בחציון הראשון היה 98 מיליון שקל, גידול של 32.4% ביחס לחציון המקביל אשתקד. הרווח הנקי מהווה 1.7% מהמכירות. שופרסל מפעילה 276 סניפים בהם היא מעסיקה 12.8 אלף עובדים.

איציק אברכהן, מנכ"ל החברה, אמר היום, "שופרסל ממשיכה את מגמת הצמיחה והשיפור בתוצאות וזאת חרף התעצמות התחרות בשוק קמעונאות המזון. במהלך החציון הראשון לשנת 2013, ביצענו מספר מהלכים אסטרטגיים שמטרתם חיזוק הקשר עם הלקוח והתאמת הצעת הערך של החברה לצרכי הצרכן החדש ולדרישותיו".

האנליסטים חלוקים

אנליסט דש ברוקראז', מאיר סלייטר, אמר בתגובה לדו"חות, "התוצאות טובות בעיקר בזכות הרווחיות התפעולית שעמדה על 3.8% לעומת צפי ל-3.6% בתחזית שלנו ו-3.4% ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ברבעון אומנם צמחו רק בחצי אחוז, אבל ההסתכלות הנכונה הא כמובן לגבי החציון הראשון בו נרשמה צמיחה בהכנסות של 3.4%".

סלייטר מוסיף כי, "השמירה על ההכנסות על אף התחרות העזה והירידה בצריכה הפרטית הריאלית היא הישג. היכולת לשפר את הרווחיות במקביל לשמירה על המכירות זו החוזקה המשמעותית של התוצאות. הרווח הנקי היה נמוך מהתחזיות עקב רישום הוצאות מס בגין הרה-ארגון בפעילות הנדל"ן".

אנליסטית אקסלנס ברוקראז' ליאת גלזר נשמעת נלהבת פחות, "שופרסל פרסמה לפני שעה קלה את תוצאותיה לרבעון השני של 2013 כאשר התוצאות בצפי ומבטאות מעט חולשה ביחס לאשתקד בשל עיתוי החגים ועל כן, נתבונן על התוצאות של גם החברה במבט חצי שנתי".

"נתון SSS שלילי של 2.1% ברבעון כתוצאה מעיתוי החגים הביא לצמיחה אפסית ברבעון אשר נבעה בעיקר מפתיחת סניפים. כמו כן, השיפור ברווחיות הגולמית ביחס לאשתקד נובע אף הוא מעיתוי החגים ולהערכתנו גם משיפור בתנאי הסחר אל מול הספקים. הוצאות רה ארגון של הנדל"ן הביאו ליציבות ברווח התפעולי ביחס לאשתקד וקיטון בהוצאות המימון בשל המדד הנמוך שיפור מעט את הרווח הנקי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הרווחיות הגולמית במחצית הראשונה של 2013 השתפרה ב- 0.3 נק"ב אך הנ"ל נובע בעיקר מרבעון ראשון חלש במיוחד אשתקד כך שיהיה קשה יותר להציג שיפור במחצית השנייה של השנה. אנו מעריכים כי השיפור שהציגה החברה נבע חלקית מהעלאת המחירים ושיפור תנאי הסחר אל מול הספקים".

"בשורה התחתונה", מסכמת גלזר "דו"ח עמד בצפי אשר מבטא מחד את תהליכי ההתייעלות בהם נקטה החברה בשנה האחרונה ומנגד את המשך הקיטון הראלי במכירות עם SSS ריאלי שלילי גם ברמה חצי שנתית. אנו חוזרים על המלצת תשואת שוק עם ובוחנים מחדש את מחיר היעד שלנו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא פראיירים יותר 08/08/2013 10:26
    הגב לתגובה זו
    העליתם מחירים בלי הכרה, הרבה מעבר לעליית המע"מ כאילו שאנחנו עדר שבוי שלכם. לא עוד ! אני עברתי מכם למתחרים שהינם זולים מכם משמעותית. והייתי לקוח נאמן משך 4 שנים עד שראיתי את ההפרשים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.