פגוט: "הדיבידנד בפועלים זה פיצוחים, ועדיין זה זריקת מרץ למניה"
"הדיבידנד של בנק הפועלים הוא זריקת מרץ פוטנציאלית למניה", כך מעריך יניב פגוט , האסטרטג הראשי של קבוצת איילון בעקבות החלטת דירקטוריון בנק הפועלים
"דיבידנד של בנק ישראלי כשלעצמו אינו תופעה שכיחה בשנים האחרונות, זאת על רקע ההקשחה הדרמטית של דרישות ההון של הרגולוטורים. יחד עם זאת היקף הדיבידנד הנוכחי מהווה לא יותר מפיצוחים עבור בעלי המניות בבנק שכן על אף העובדה ש-92.2 מיליון שקל נתפשים על ידי הציבור כסכום אדיר, מדובר בתשואת דיבידנד של כ-0.4% בלבד".
"הכוונה להכפיל את הדיבידנד השנתי מרמה של 15% מן הרווח השוטף לרמה של עד 30% מן הרווח הנקי מפעולות רגילות משמעותית הרבה יותר, שכן בעולם בו הבנק יציג תשואה להון של 10%-9% בשנה, ניתן יהיה לצפות לדיבידנד שנתי בשיעור כ-3.5% בשנה במידה והבנק אכן יעמוד בטווח העליון של הודעתו".
לדברי פגוט, "בעולם ריביות אפסי בו ריבית בנק ישראל עומדת על 1.25% ותשואות החוב השקליות הארוכות של איגרות החוב של הבנק נסחרות בתשואות של 4.1% בלבד, מדובר בזריקת מרץ פוטנציאלית לא מבוטלת למניית הבנק שעתידה לתמוך בסגירה, ולו חלקית, של הדיסקאונט בו נסחרת המניה אל מול הונו העצמי שנסחר כיום במכפיל הון של 0.8".
"סקטור הפיננסים האמריקני שהינו להיט השקעות עולמי בשנתיים האחרונות מנפק תשואת דיבידנד של כ-1.54% בלבד כך שחזרה של המערכת הבנקאית הישראלית לחלק דיבידנדים, יכולה לסגור חלק מפער האטרקטיביות אל מול המקבילה האמריקנית המושכת כספים מקומיים בהיקפים ניכרים", הוסיף עוד האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.
"מתחילת השנה מציג מדד הבנקים המקומי תשואות מאכזבות של כ- 1% וזאת בין השאר על רקע הקשחת התנאים הרגולטורים בענף, אולם מבין חמשת הבנקים הגדולים בולטת לחיוב מניית בנק הפועלים עם תשואה חיובית של כ-6% אחוזים, הבשורה באשר למדיניות הדיבידנד החדשה צפויה לתמוך באטרקטיביות הנתפשת של המניה", סיכם את דבריו.
"תקופת עיבוי כריות ההון מתקרבת לסיומה"
עדי סקופ , אנליסט פיננסים בכיר בבית ההשקעות אי.בי.אי אמר כי "המסר החשוב כאן הוא שתקופת עיבוי כריות ההון בבנקים מתקרבת לסיומה, והבעלים של הבנקים יזכו סוף סוף לראות דיבידנדים. מדובר בחדשות מצוינות לבנק הפועלים ולסקטור כולו, משקיעים זרים יתחילו להסתכל מקרוב על הבנקים אחרי שהדיבידנדים יחזרו לזרום. אחרי הבינלאומי והפועלים, מזרחי להערכתי הבא בתור".
סקופ מבהיר גם כי "האישור שקיבל הפועלים מבנק ישראל אינו חד פעמי אלא אישור מתמשך, הבנק יהיה רשאי לחלק בכל רבעון עד 15% מהרווח הנקי- ללא אישור מיוחד. מדיניות חלוקת הדיבידנד של הבנק עודכנה ל-30% מהרווח, כלומר לחלוקה העולה על 15% הבנק יצטרך לבקש אישור".
- 2.שמעתי שעשו עליה פולסא דנורא (ל"ת)חחח 11/07/2013 13:06הגב לתגובה זו
- 1.1.מי שמוכר קבוצת דלק 11/07/2013 13:02הגב לתגובה זו1.מי שמוכר קבוצת דלק פחות מ 120000 פשוט פריאר!!!שווי שוק שלה לפחות 40 מיליארד שח!!!! אל תמכרו בזול!!!!
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
