אייל דבי: "השוק המקומי אמנם מפגר אחרי חו"ל, אבל מבחינת תימחור המניות אין עיוות" - איפה יש 25% אפסייד?
מדד המעו"ף מדשדש זה חצי שנה בטווח שבין 1,165-1,250 נקודות ורחוק מרחק 9% מרמת שיא כל הזמנים בעוד מדדים מסוימים באירופה ובארה"ב שברו זה מכבר או לחילופין רחוקים מרחק פסיעה מרמות שיא כל הזמנים.
למרות שהמשק הישראלי נותר יציב ואיתן אל מול כלכלות אחרות באירופה, נראה כי המשקיעים בבורסה באחד העם עדיין חוששים מההשפעת הגזירות בתקציב המדינה על שיעור הצמיחה במשק, שמצוי בתקופה האחרונה בהאטה מסוימת, כמו גם מהמצב הגיאופוליטי הנפיץ במזרח התיכון שעדיין רחוק מלקבל תפנית חיובית בזמן הקרוב. השאלה השגורה בפיהם של משקיעים רבים הינה האם הפער בין המעו"ף לבין המדדים הגלובליים המובילים הינו מוצדק או שהוא צפוי להיסגר בקרוב.
דבי: "אין כבר עיוותים בשוק הישראלי"
כדי לבחון האם השוק הישראלי זול או יקר ביחס לשווקים העולמיים, Bizportal שוחח עם אייל דבי, מנהל מחלקת המחקר בלאומי שוקי הון, על המכפילים של חברות וסקטורים בישראל לעומת רמות המכפילים בחברות וסקטורים מקבילים בשווקי ארה"ב ואירופה: "בניגוד לתחושה הכללית, לפיה אנחנו מפגרים אחרי השווקים הבינ"ל, השוק ברמות המכפילים הנוכחיות מתומחר בשווי הוגן. אין פה כבר עיוותים למעט במניות בודדות".
דבי מציין את המהלך המרשים שביצע שוק המניות לפני שמונה חודשים: "בחודש אוגוסט האחרון נוצר עיוות ברמות המכפילים בסקטורים כדומת סקטור הפיננסים, סקטור הביטוח וסקטור המזון, והמניות הכלולות בהן נסחרו אז במכפילים נמוכים מאוד. מאז המעו"ף ביצע מהלך דו ספרתי משמעותי ומניות סקטור הביטוח רשמו עליות שערים דרמטיות של עשרות ומאות אחוזים".
דבי הוסיף וציין כי "בל נשכח כי השוק המקומי ירד פחות ביחס למדדים הגלובליים האחרים בתקופת משבר הסאב-פריים ב-2007. אם אז החברות האמריקניות לדוגמא נסחרו במכפילי שפל ומגמת ההתאוששות הגלובלית בתקופה האחרונה מטיבה עם רווחיותן, הרי שבשוק המקומי המצב הפוך: רמת המכפילים הייתה גבוהה ביחס לארה"ב בימי המשבר, כאשר מגמת ההאטה והמצב הגיאופוליטי הלא פשוט מעיבים על רווחיות החברות המקומיות ועל מכפיליהן. גם אם יש פער קטן של 4% במכפילים לטובת המעו"ף, אני עדיין לא חושב שהמדד מצדיק קנייה דווקא כעת. כעיקרון, בטווח הארוך החזקה במניות עדיין אטרקטיבית מבחינתי ואין שינוי בתפישתנו".
"סקטור התקשורת נסחר בדיסקאונט של 20-25% לעומת חו"ל"
דבי מסמן סקטורים ספציפיים בולטים: "סקטור המזון בישראל נסחר ברמות מכפילים גבוהות מאוד ורמות המכפילים של חברות המזון, כאסם ושטראוס, זהים פחות או יותר לרמות המכפילים של חברות מקבילות בחו"ל, זאת כפועל יוצא מהביקוש הקשיח למזון והפעילות בשוק זה. מדובר בפרמטרים שנוחים להשוואה ושאינם משתנים בין מדינה למדינה: ייצור, ביקוש למזון וכיו"ב".
"לעומת זאת, בבחינת רמות המכפילים בסקטור הביטוח קשה להשוות את החברות המקומיות לעומת חברות גלובליות שכן הפרמטרים להשוואה שונים בתכלית. יש פער של 15-20% לטובת מניות הביטוח המקומיות, אך הדבר עדיין לא מהווה עיוות או פער שהוא בלתי סביר וצריך להיסגר. מדובר בהשקעה אפשרית. רק לפני שנה מניות הסקטור, שהן תנודתיות ומהוות אופציה ממונפת על השוק הישראלי לטווח קצר, נסחרו אז במכפילי שפל של 0.5-0.7. כיום, אחרי זינוקים של עשרות ומאות אחוזים, הן נסחרות עדיין נסחרות מתחת לשווי הכלכלי שלהן ברמות מכפילים של 0.8-0.9, אך החששות מההאטה והמשבר הגיאופוליטי עושים את שלהם והשוק מתמחר זאת".
- 10.מבין 17/04/2013 16:31הגב לתגובה זומסקנה המעוף צריך לרדת כ 500 נק ? לא חייב להיות קשר ישיר בין מדד א למדד ב. רק המגמה נחשבת. המדד בשיא כרגע מסיבה פשוטה. ארה"ב החלה את הירידה שלה במחצית השנייה של שנת 2007 ואילו המעוף המשיך לעלות וקבע שיא של 1300+. אך היה מדובר בפריצת שווא והמעוף תיקן. כרגע המעוף בממדים הסבירים שלו.
- 9.משה ששון ישר 17/04/2013 14:51הגב לתגובה זותגיע ל 600?
- 8.אזקח 17/04/2013 14:20הגב לתגובה זוהדיבדנד מתקרב ,והמניה במחיר ,,,,,,,,,,,,,
- 7.אז אייל דבי דובי או שוורי? (ל"ת)לא מבין 17/04/2013 13:23הגב לתגובה זו
- 6.מלאנ 17/04/2013 13:01הגב לתגובה זומלאנוקס בקרוב 80 $
- 5.הוכחה שהפוטנציאל במעוף לעומת חו"ל אדיר (ל"ת)עילוי ירוק 17/04/2013 12:50הגב לתגובה זו
- 4.ברוך 17/04/2013 12:30הגב לתגובה זולך תיתמודד אם מליון יועצים ודיעות הבעיה שכל שטות אפילו אם לא נכונה מפרסמים וזה חבל מאה אנשים מאה דיעות שונות
- 3.הבנו הכוונה לבזק 25% אפסייד (ל"ת)רן 17/04/2013 12:20הגב לתגובה זו
- 2.בקרוב עוד סיבוב הפצת מניות יורידו שוב את השער ל 5150!!! (ל"ת)מניית הבינלאומי 17/04/2013 12:01הגב לתגובה זו
- 1.תמיד יורדת לא להתלהב (ל"ת)אוסם 17/04/2013 12:00הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
