אייל דבי: "השוק המקומי אמנם מפגר אחרי חו"ל, אבל מבחינת תימחור המניות אין עיוות" - איפה יש 25% אפסייד?
מדד המעו"ף מדשדש זה חצי שנה בטווח שבין 1,165-1,250 נקודות ורחוק מרחק 9% מרמת שיא כל הזמנים בעוד מדדים מסוימים באירופה ובארה"ב שברו זה מכבר או לחילופין רחוקים מרחק פסיעה מרמות שיא כל הזמנים.
למרות שהמשק הישראלי נותר יציב ואיתן אל מול כלכלות אחרות באירופה, נראה כי המשקיעים בבורסה באחד העם עדיין חוששים מההשפעת הגזירות בתקציב המדינה על שיעור הצמיחה במשק, שמצוי בתקופה האחרונה בהאטה מסוימת, כמו גם מהמצב הגיאופוליטי הנפיץ במזרח התיכון שעדיין רחוק מלקבל תפנית חיובית בזמן הקרוב. השאלה השגורה בפיהם של משקיעים רבים הינה האם הפער בין המעו"ף לבין המדדים הגלובליים המובילים הינו מוצדק או שהוא צפוי להיסגר בקרוב.
דבי: "אין כבר עיוותים בשוק הישראלי"
כדי לבחון האם השוק הישראלי זול או יקר ביחס לשווקים העולמיים, Bizportal שוחח עם אייל דבי, מנהל מחלקת המחקר בלאומי שוקי הון, על המכפילים של חברות וסקטורים בישראל לעומת רמות המכפילים בחברות וסקטורים מקבילים בשווקי ארה"ב ואירופה: "בניגוד לתחושה הכללית, לפיה אנחנו מפגרים אחרי השווקים הבינ"ל, השוק ברמות המכפילים הנוכחיות מתומחר בשווי הוגן. אין פה כבר עיוותים למעט במניות בודדות".
דבי מציין את המהלך המרשים שביצע שוק המניות לפני שמונה חודשים: "בחודש אוגוסט האחרון נוצר עיוות ברמות המכפילים בסקטורים כדומת סקטור הפיננסים, סקטור הביטוח וסקטור המזון, והמניות הכלולות בהן נסחרו אז במכפילים נמוכים מאוד. מאז המעו"ף ביצע מהלך דו ספרתי משמעותי ומניות סקטור הביטוח רשמו עליות שערים דרמטיות של עשרות ומאות אחוזים".
דבי הוסיף וציין כי "בל נשכח כי השוק המקומי ירד פחות ביחס למדדים הגלובליים האחרים בתקופת משבר הסאב-פריים ב-2007. אם אז החברות האמריקניות לדוגמא נסחרו במכפילי שפל ומגמת ההתאוששות הגלובלית בתקופה האחרונה מטיבה עם רווחיותן, הרי שבשוק המקומי המצב הפוך: רמת המכפילים הייתה גבוהה ביחס לארה"ב בימי המשבר, כאשר מגמת ההאטה והמצב הגיאופוליטי הלא פשוט מעיבים על רווחיות החברות המקומיות ועל מכפיליהן. גם אם יש פער קטן של 4% במכפילים לטובת המעו"ף, אני עדיין לא חושב שהמדד מצדיק קנייה דווקא כעת. כעיקרון, בטווח הארוך החזקה במניות עדיין אטרקטיבית מבחינתי ואין שינוי בתפישתנו".
"סקטור התקשורת נסחר בדיסקאונט של 20-25% לעומת חו"ל"
דבי מסמן סקטורים ספציפיים בולטים: "סקטור המזון בישראל נסחר ברמות מכפילים גבוהות מאוד ורמות המכפילים של חברות המזון, כאסם ושטראוס, זהים פחות או יותר לרמות המכפילים של חברות מקבילות בחו"ל, זאת כפועל יוצא מהביקוש הקשיח למזון והפעילות בשוק זה. מדובר בפרמטרים שנוחים להשוואה ושאינם משתנים בין מדינה למדינה: ייצור, ביקוש למזון וכיו"ב".
"לעומת זאת, בבחינת רמות המכפילים בסקטור הביטוח קשה להשוות את החברות המקומיות לעומת חברות גלובליות שכן הפרמטרים להשוואה שונים בתכלית. יש פער של 15-20% לטובת מניות הביטוח המקומיות, אך הדבר עדיין לא מהווה עיוות או פער שהוא בלתי סביר וצריך להיסגר. מדובר בהשקעה אפשרית. רק לפני שנה מניות הסקטור, שהן תנודתיות ומהוות אופציה ממונפת על השוק הישראלי לטווח קצר, נסחרו אז במכפילי שפל של 0.5-0.7. כיום, אחרי זינוקים של עשרות ומאות אחוזים, הן נסחרות עדיין נסחרות מתחת לשווי הכלכלי שלהן ברמות מכפילים של 0.8-0.9, אך החששות מההאטה והמשבר הגיאופוליטי עושים את שלהם והשוק מתמחר זאת".
- 10.מבין 17/04/2013 16:31הגב לתגובה זומסקנה המעוף צריך לרדת כ 500 נק ? לא חייב להיות קשר ישיר בין מדד א למדד ב. רק המגמה נחשבת. המדד בשיא כרגע מסיבה פשוטה. ארה"ב החלה את הירידה שלה במחצית השנייה של שנת 2007 ואילו המעוף המשיך לעלות וקבע שיא של 1300+. אך היה מדובר בפריצת שווא והמעוף תיקן. כרגע המעוף בממדים הסבירים שלו.
- 9.משה ששון ישר 17/04/2013 14:51הגב לתגובה זותגיע ל 600?
- 8.אזקח 17/04/2013 14:20הגב לתגובה זוהדיבדנד מתקרב ,והמניה במחיר ,,,,,,,,,,,,,
- 7.אז אייל דבי דובי או שוורי? (ל"ת)לא מבין 17/04/2013 13:23הגב לתגובה זו
- 6.מלאנ 17/04/2013 13:01הגב לתגובה זומלאנוקס בקרוב 80 $
- 5.הוכחה שהפוטנציאל במעוף לעומת חו"ל אדיר (ל"ת)עילוי ירוק 17/04/2013 12:50הגב לתגובה זו
- 4.ברוך 17/04/2013 12:30הגב לתגובה זולך תיתמודד אם מליון יועצים ודיעות הבעיה שכל שטות אפילו אם לא נכונה מפרסמים וזה חבל מאה אנשים מאה דיעות שונות
- 3.הבנו הכוונה לבזק 25% אפסייד (ל"ת)רן 17/04/2013 12:20הגב לתגובה זו
- 2.בקרוב עוד סיבוב הפצת מניות יורידו שוב את השער ל 5150!!! (ל"ת)מניית הבינלאומי 17/04/2013 12:01הגב לתגובה זו
- 1.תמיד יורדת לא להתלהב (ל"ת)אוסם 17/04/2013 12:00הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
