אופיר פלדי (תמי סגן - כהן)
אופיר פלדי (תמי סגן - כהן)

מעלים את המניה ומנפיקים - מה אפשר ללמוד מהמקרה של שמיים

איך המניה שזינקה פי שישה תוך חודש התרסקה ב-60% בארבעה ימים?

תמיר חכמוף | (3)
נושאים בכתבה אופיר פלדי

שמיים אימפרוב, החברה שביקשה "להביא את תרבות התחקיר של חיל האוויר" לעולם העסקי, לא הצליחה להמריא. המניה התרסקה עם ירידה של 90% בשוויה תוך שנים ספורות עד לשווי של פחות מ-10 מיליון שקלים תוך שהחברה התמודדה עם קופת מזומנים שהולכת ומצטמצמת וגירעון בהון החוזר שהובילה להערת עסק חי בדוחות השנתיים שפרסמה החברה בסוף חודש מרץ.

אבל ברבעונים האחרונים היא הצליחה לייצר נרטיב חדש, לעבור לעולם הבטיחות הרפואית, להשיק מערכת מבוססת בינה מלאכותית עם פיילוטים בבתי חולים, ולהביא אפילו את שיבא כשותפה אסטרטגית. על פניו, פוטנציאל לסיפור קלאסי של פיבוט מוצלח. 

אבל בבורסה הכסף מדבר, ובלי להכניס כסף לקופת החברה הסיפורים האלה היו יכולים להישאר בגדר חלום, וכדי להפוך למציאות צריך לגייס כסף. זה התחיל בהנפקה פרטית במסגרתה החברה גייסה 1.1 מיליון שקלים. כסף יחסית קטן, ובכל זאת סכום שמעיד על אמון של גופים מסוימים בחברה. המחיר האפקטיבי בהנפקה היה 2.977 שקלים גבוה משמעותית ממחיר המניה בבורסה באותו הזמן.

כל זה כשהחברה מעדכנת בדוחות על התקדמות בתחום ועל מוצרים מבוססי AI - מילת הקסם שמפתה את המשקיעים. לא מעט אמרו לעצמם - פוטנציאל בתחום ה-AI והחברה שווה 15 מיליון שקל, אז למה לא? אולי זה נכון, המניה זינקה במאות אחוזים, ראיינו כאן את המנכ"ל שנשמע אופטימי "אנחנו יודעים בדיוק למי לפנות, וזה מה שפותח לנו את הדלתות", ואז הגיע עוד גיוס. לא גדול במיוחד - כוונה לגייס כ-5 מיליון שקל כשלבסוף גויסו רק 1.5 מיליון שקל


הגיוס הזה הפיל את המניה. היא היתה כבר ב-1,000 אגורות, וכעת 420 אגורות שמבטאים שווי של 32 מיליון שקל. הגיוס הזה החזיר לתודעה שחלומות זה נהדר, זה חשוב וזה המנוע של החברות לצמוח ולגדול ויש פוטנציאל כנראה משמעותי בפתרון של שמיים, אלא שחלומות צריכים מימון. כשאתם רואים מניות שמזנקות לשמיים בזכות רעיונות וחלומו תבדקו את הקופה של החברה. יכול להיות שמעבר לפינה מתחבא גיוס שיוריד את המניה.

גיוסים לרוב מדללים את בעלי המניות במחירים נמוכים יותר והם יוצרים אצל בעלי המניות הקיימים הבנה שהמחיר יירד. סוג של נבטאה שמגשימה את עצמה והמניה אכן לרוב יורדת. בשמיים זה היה כואב במיוחד אולי כי אפילו את ההנפקה הקטנה החברה לא הצליחה לסגור, מה שאומר שכנראה יהיו עוד הנפקות בדרך ואם כך - המשקיעים מראש זהירים.  


בארבעה ימי מסחר המניה איבדה 60% והמשקיעים שנכנסו בשיא ההייפ גילו שאת ההתלהבות הראשונית החליפה המציאות. אז מה אנחנו לומדים מהסיפור? שגם כשיש סיפור טוב, פיילוטים מבטיחים, שיחה עם מנכ"ל משכנע ומיתוג מעורר השראה, צריך לעצור ולשאול: האם יש מספיק כסף להגשים את החלום? חברה עם מזומן דל, הערת עסק חי ושווי שוק שנסחר על תקווה בלבד, תעשה כל מה שהיא יכולה כדי להראות התקדמות עסקית, רגע לפני שהיא פונה לכיס של המשקיע. זה לא אומר שאין פוטנציאל, זה אומר שהמוטיבציה לגייס מאוד גדולה והשגת מזומנים היא המטרה העיקרית.  

ייתכן כי ההתלהבות והזינוק במחיר המניה מונע מסוחרים שניצלו כותרות והון צף נמוך (רק 27.9% ממניות החברה מוחזקות על ידי הציבור), ללא משקיעים מוסדיים. לכן לא היה בסיס של משקיעים אמיתי להשתתף בהנפקה שנחלה כישלון למרות שהייתה בדיסקאונט לא קטן על מחיר המניה בבורסה בעת ההנפקה. עבור שאר המשקיעים, אין פסול בהתלהבות, ואין רע בהשקעה בחברות בצמיחה, אבל אל תשכחו כאמור לבדוק מתי בדיוק מספרים לכם את הסיפור, ולמה דווקא עכשיו. במניות עם הון דל, הערת עסק חי וזמן קצוב, גם חזון טוב צריך תזרים, ורצוי שיהיה לו משקיעים שמוכנים להכניס את היד לכיס.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


שמיים היא רק דוגמה. בבורסה מסתובבות עשרות חברות עם חלום שכל פעם מחדש מגייסות כסף לחלום וגורמות לנפילת המניה - פורסייט, ביוליין, סייברוואן ועוד רבות הניבו למשקיעים שלהם הפסדי ענק מדי שנה, וכל פעם מחדש הן מצליחות לגייס מהמשקיעים (שם זה גם בוול סטריט), אלא שהשוק מראה שהכיוון שם ידוע מראש - למטה. הן איכשהו מצליחות לפעמים בסוג של הייפ לגייס כמה מיליונים, מבזבזים את הכסף וחוזרים לגייס. ועל מה הכסף הולך? גם על מחקר ופיתוח אבל במקרים רבים על הוצאות הנהלה וכלליות - שכר למנהלים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חברה עם מחזור של חשמלאי ממוצע. נוכלים (ל"ת)
    מכיר את החברה 11/05/2025 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 11/05/2025 09:54
    הגב לתגובה זו
    ומופסדים 90% על חברה שברור היה שתיפול.תנו להם להגיב על הפעילות העסקית
  • 1.
    אדיוט מי קנה מניות בחברה הזו בסוף יעשה טפטים מהניר הזה (ל"ת)
    אלי 11/05/2025 08:45
    הגב לתגובה זו
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."