כולם משקיעים ב-S&P, אבל את אפל הבאה כדאי לחפש במקום אחר

המדד האמריקאי היכה כמעט את כל המדדים בעולם בשנה החולפת, אבל למי שרוצה להשביח את התיק בטווח הארוך הכתובת היא כנראה נאסד"ק
רוי שיינמן |

מדד ה-S&P 500 היכה בשנת 2023 את רוב מדדי המניות בעולם. תשואה של 25% בשנה היא מרשימה וגם כשבוחנים את התשואה של המדד בעשר השנים האחרונות מקבלים נתון העולה על הממוצע הרב שנתי ההיסטורי - כ-10%. 

 

המדד כולל את 500 המניות הגדולות ביותר בבורסה האמריקאית והוא נחשב למדד שמשקף בצורה הטובה ביותר את כלכלת ארה"ב. בשנים האחרונות מאופיין המדד בהטיה למניות טכנולוגיה, ובמיוחד ל"שבע המופלאות" -  אפל, מיקרוסופט, אלפאבית (החברה האם של גוגל), אמזון, נטפליקס, אנבידיה וטסלה. המניות האלו שמשקלן במדד כולו מתקרב ל-30%, השביחו את תשואת המדד, אבל הפכו אותו לממוקד. 

 

מצד אחד, מיקוד מייצר סיכוי לתשואה עודפת כי אם המניות שבהן התיק או המדד מתמקדים, עולות, הרווח גדול, אבל הצד השני של המטבע הוא סיכון כי אם המניות האלו יורדות, ההפסד מאוד גדול. למדד יש יתרונות וחסרונות נוספים, תוכלו להרחיב כאן - הכר את המדד: 500 S&P - הבנצ'מרק של שוק המניות העולמי, ויותר מכול - הוא נהנה מאהדה בינלאומית. אנשים פרטיים וגופי השקעה מכל העולם משקיעים במדד המוביל ויוצרים בעצם סוג של תהליך שמניע את עצמו - עוד ועוד משקיעים רוכשים מכשירים שעוקבים אחרי המדד הזה ומנהליהם של אותם מכשירים שונים (קופות גמל, קרנות נאמנות ועוד) רוכשים עוד מהמניות שעולות ויוצרות עוד ביקושים, וחוזר חלילה. 

 

אובייקטיבית המדד לא יקר - הוא מבטא תמחור של 21.5 על רווחי השנה הבאה, שזה מעט יותר מהממוצע. אבל הסיכון שבהסתמכות על מדד אחד היא ברורה, במיוחד לאור העובדה שהוא נשען על שבע מניות גדולות. 

 

על רקע זה, חשוב שלא לשים את כל הביצים בסל אחד. סוכנים ומתכננים פיננסים לא צריכים לייעץ להשקיע רק במדד הזה, בדיוק כמו שלא מומלץ (תלוי בגיל) להשקיע רק במניות. הפיזור הוא כידוע חלק חשוב מהשקעה לטווח ארוך, ואם יש נטייה ורצון להשקיע במדדים האמריקאיים ובמיוחד במדד ה-500 S&P הפופולרי, יכול להיות מאוד שעדיף לגוון עם מדדים נוספים משוק המניות האמריקאי. 

 

מדד הנאסד"ק - שם נמצאת כנראה האפל הבאה

הזכרנו את שבע המופלאות. אבל המופלאות הבאות, האפל הבאה, האמזון הבאה, לא נמצאות במדד ה-S&P 500. הן נמצאות במדד הנאסד"ק. יכול להיות ששבע המופלאות יישארו איתנו ויעשו פלאים עוד זמן רב, אבל שימו לב מי נכנסה לרשימה בזמן האחרון - אנבידיה. זוהי חברה שלפני שש שנים היתה בגודל של עשירית מאינטל הענקית, והיום היא גדולה ממנה פי 6. מניות העתיד האלו לא נמצאות ב- S&P שקולט אותן רק כשהן ענקיות. הן נמצאות בנאסד"ק. 

 

אם כן, ההייפ עכשיו הוא סביב מדד ה-S&P, אבל מאוד יכול להיות שמי שמעוניין בהשקעה במניות בארה"ב לטווח ארוך צריך להיכנס להשקעה גם במניות הטכנולוגיה דרך מדד הנאסד"ק - שנותן תשואה שנתית ממוצעת גבוהה יותר, וכך גם ליהנות מהמהפכה הטכנולוגית המתמשכת ומההשבחה של החברות הקטנות-בינוניות שיהפכו בעתיד לענקיות.

קיראו עוד ב"זירת הסוכנים"

 

תוכן מערכתי של ביזפורטל תחת זירת הסוכנים בחסות אלטשולר שחם

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רכב חדש. אילוסטרציה. צילום יואב פולסרכב חדש. אילוסטרציה. צילום יואב פולס

כשסוכן הביטוח טועה - המבוטח משלם: פסק דין תקדימי חושף את מלכודת חידוש הביטוח

בית משפט השלום בקריות דחה תביעה נגד מנורה ביטוח וקבע: סוכנת הביטוח שלא בדקה את הפוליסה המחודשת היא האחראית לנזק של עשרות אלפי שקלים



עמית בר |

מבוטח שרכבו נגנב גילה מאוחר מדי שההרחבה החשובה ביותר בפוליסה - "תוספת שווי רכב", נעלמה בחידוש. פסק דין של השופט צבי כוחן מעלה שאלות קשות על אחריות סוכני הביטוח ומדגיש: גם ב-120 חידושים בחודש, אין תירוץ לרשלנות מקצועית.

רן נוימן חשב שהכל בסדר. הוא ביקש מסוכנת הביטוח שלו, הילה שגיא מסוכנות "ימית י.פ", לחדש את פוליסת הביטוח המקיף לרכבו החדש בדיוק באותם התנאים של השנה הקודמת. היא אישרה בווטסאפ: "הפוליסה היא אותה פוליסה בדיוק". חמישה חודשים אחר כך, כשרכבו נגנב, התברר שההרחבה הקריטית - "תוספת שווי רכב" שמבטיחה החזר מלא של מחיר הרכישה,  פשוט לא הייתה שם.

פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בקריות חושף כשל מערכתי מדאיג בענף הביטוח: סוכנים שלא בודקים את הפוליסות שהם מחדשים, מבוטחים שסומכים עליהם באופן עיוור, וחברות ביטוח שמתנערות מאחריות כשהדברים משתבשים.

"בערך 120 חידושים ואני לא בודקת"

העדות המרכזית בתיק הגיעה דווקא מהילה שגיא עצמה, נציגת הסוכנות שטיפלה בחידוש. בחקירה נגדית היא הודתה: "יש לי בערך 120 חידושים ואם אני יודעת שפוליסה שאני מחדשת עוברת בין אחד לאחד עם אותם סעיפים עם אותם כיסויים, אז אני לא בודקת כי אני יודעת שזה אותו דבר".

כשנשאלה ישירות האם ראתה את הפוליסה שהופקה, התשובה הייתה חד-משמעית: "לא".

ההודאה הזו הייתה קריטית. היא חשפה שהסוכנת לא רק שלא סימנה את ההרחבה הנדרשת בטופס החידוש למנורה, אלא גם לא טרחה לבדוק את הפוליסה החדשה כשהתקבלה. רק אחרי הגניבה, כשפנתה למנורה בבקשה נואשת להוסיף את ההרחבה רטרואקטיבית, היא כתבה במייל: "בטעות בחידוש לא שמנו את הכיסוי של חדש תמורת ישן".