אחרי שנים קשות: השקת משחק הווידיאו הפופולארי תחזיר את טנסנט למסלול?
יומיים טובים מאד עוברים על מנהלי ענקית הטכנולוגיה הסינית טנסנט (Tencent). בזמן שהמתחרה הגדולה ByteDance מתמודדת עם אחד המשברים הגדולים בתולדותיה, הניסיונות לאסור על פעילות טיקטוק בארצות הברית, הכריזה טנסנט על השקה מוקדמת מהצפוי של אחד ממשחקי המובייל, בו היא תולה תקוות גדולות. הכרזה אשר הביאה לקפיצה במחיר המניה.
בהודעה שמסרה לתקשורת, הודיעה ענקית הטכנולוגיה הסינית כי בעוד חודש (21 במאי) היא תשיק את משחק המובייל "Dungeon & Fighter Mobile", אחרי שבע שנים של פיתוח. משחק הפעולה, שפותח על ידי החברה הקוריאנית נקסון (Nexon), הוא למעשה עיבוד למובייל של משחק המחשב "Dungeon and Fighter", אחד הכותרים הרווחיים ביותר בעולם משחקי הווידאו. בעקבות הדיווח קפצה מניית טנסנט במסחר בהונג קונג בכ-5.5% כשאר המשקיעים מצפים שהמשחק ימשוך משתמשים חדשים, ויעיד על המדיניות החדשה של הממשל הסיני כלפי סקטור משחקי הווידאו.
אחרי שנים של התמודדות קשה עם לחצים רגולטורים מצד הממשל הסיני, שהאט באופן משמעותי את הפיתוח של משחקי ווידאו, בטנסנט מקווים שגרסת המובייל של "Dungeon and Fighter" תפתח עבורם פרק חדש. זאת כחלק מהתחרות העיקשת מול המשחקים הפופולאריים של המתחרות הגדולות ByteDance ו-miHoYo. עם זאת, המשקיעים סבורים שהשקה של המשחק החדש תתורגם במהרה גם למזומנים. "אנו מצפים שההכנסות מהמשחקים יתהפכו ברבעון השני של 2024" כתב אנליסט ג'פריס, תומס צ'ונג, שהעריך כי הכותר עשוי להניב הכנסות של 6 מיליארד יואן (828 מיליון דולר) בשנה הקרובה.
ההודעה של טנסנט מגיעה בזמן שהמתחרה הגדולה ByteDance קיבלה בשורות קשות שהגיעו מכיוון וושינגטון. זאת לאחר שבית הנבחרים האמריקני העביר שלשום (שבת) חקיקה שתאסור על אפליקציית טיקטוק לפעול בארה"ב תוך שנה אלא אם הבעלים הסיניים שלה ימכרו את חלקם. הצעת החוק עברה ברוב של 360-58, כאשר הן המחוקקים הדמוקרטים והן הרפובליקנים, הביעו חששות כבדים בנוגע לביטחון הלאומי סביב בעלותה של חברת הטכנולוגיה הסינית ByteDance על הרשת החברתית.
- כ-150 דולר בחודש על גיימינג - ההוצאה של המכורים מטפסת
- פלייטיקה תרכוש את סופרפליי הישראלית תמורת 700 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוציא את החברה מהמשבר
בחודש שעבר פרסמה החברה, המפעילה בין היתר את פלטפורמת ההודעות הפופולארית WeChat, את תוצאותיה לרבעון הרביעי, בהן החמיצה את צפי האנליסטים. ההכנסות של חברת משחקי הווידאו הגדולה בעולם עמדו בסוף הרבעון על 155.2 מיליארד יואן, על רווח נקי של 27 מיליארד יואן. זאת על רקע ההתמודדת המתמשכת שלה עם הסביבה המאקרו-כלכלית המורכבת והאיום המתמיד מצד הרגולטור המקומי על חטיבת משחקי הווידאו שלה.
התוצאות של טנסנט הציגו את הקושי של להתאושש משנים קשות שכללו סערה רגולטורית וכלכלית. ברקע, המשקיעים מתמודדים עם אינדיקציות מעורבות באשר למצבה של הכלכלה הסינית, שנאבקת להתאושש מהמשבר שפקד אותה בשל התפרצות נגיף הקורונה. מצד אחד, הממשלה בבייג'ינג עדיין מתמודדת עם שפע של בעיות מבניות, החל במשבר דירות מתמשך וכלה באינפלציה עיקשת. מצד שני, נתונים כלכליים שפורסמו בחודש שעבר, כולל מכירות קמעונאיות, העלו כי תמריצים מצד קובעי המדיניות החלו סוף סוף לתת את אותותיהם.

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.