"גם אחרי הפשרה על הרווחים הכלואים מדובר במיליארדים לא מבוטלים"
בצל הדיונים הערים סביב הרפורמה ברווחים הכלואים, התיישבנו לשיחה עם טארק דיביני שותף מיסוי תאגידים בפירמת ראיית החשבון BDO, על המשמעות של החוק, הפשרה המסתמנת והתשובות לביקורת שנמתחת עליה.
"כבר כמה שנים שלא היו רפורמות משמעותיות במס הכנסה, אבל השנה צפויים שינויים משמעותיים. אפשר להגיד ששיעורי המס, ריאלית הולכים לעלות, כי החליטו שמפסיקים את ההתאמה למדד של מדרגות המס והתקרות השונות למשך שלוש שנים. הולכים גם להגדיל את שיעור מס היסף על הכנסות פאסיביות והוניות, במקום 3% זה יהיה 5%. הולכים גם להגדיל את הבסיס החייב במס יסף. לדוגמה, אם בעבר דירות מגורים עד סכום של בערך 5 מיליון היו פטורות, כעת הן יחויבו במס יסף. הולכים לעשות עוד שינויים בתחום המבנה, וכמובן הנושא של חברות ארנק ורווחים בלתי מחולקים, שהם לב ליבם של השינויים הצפויים", מסבר דיבני.
אם נתמקד בנושא של הרווחים הבלתי מחולקים, מה הבעיה שרוצים להתמודד איתה?
"הבעיה נוצרה כתוצאה משיטת המיסוי בישראל, שהיא דו שלבית בכל הנוגע לחברות. אם יחיד משלם מס שהוא חד שלבי, שיעור מס לפי שיעורי המס שלו שמגיעים עד 50%, חברות משלמות מס בשלבים - המס במסגרת החברה והדיבידנד. במסגרת חוקי המס בישראל נכון להיום, שיעור המס שחל על החברה הוא 23%. בעבר הלא רחוק שיעורי מס החברות היו הרבה יותר משמעותיים. רק בתחילת שנות האלפיים שיעור מס החברות היה 36% ושיעור המס על הדיבידנד היה יותר נמוך ממה שהוא היום.
היום המצב התהפך שיעור המס על החברות הוא 23%, שיעור נמוך גם בהשוואה בינלאומית, ולעומת זאת המס על הדיבידנד הוא גבוה - היום 38%. ככה שאנחנו נמצאים במצב שבו כדאי לחברות לשמור את הרווח בתוך החברה ולא לחלק אותו כדיבידנד. זה גרם ללא מעט עסקים, כולל בעלי מקצועות חופשיים, שהתאגדו בחברות כדי לדחות את המס למועד מאוחר, וזה מה שמפריע לרשות המיסים. נוצר מצב שהרווחים הללו מושקעים בנירות ערך, פיקדונות, נדל"ן מניב ובעסק עצמו, ככה שלא כל הרווח מחכה לחלוקת הדיבידנד".
- פירמת BDO בארה"ב אישרה דו"חות רגע לפני הקריסה - מה שווה ביקורת רואי החשבון?
- פירמת רואי החשבון BDO בצעדי התייעלות כואבים: פיטורים נרחבים והקפאת הוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה ההצעות שעומדות כיום על הפרק?
משרד האוצר, כתוצאה מהלחמה והצורך בתקציבים גבוהים יותר החליט לנסות לגבות מהחברות שמעכבות חלוקת דיבידנד מס נוסף. יש שלושה רבדים שמדרים עליהם: הראשון, שמדברים עליו הכי פחות, הוא הסמכות של מנהל רשות המיסים לחייב חברות לחלק דיבידנד אם הרווח לא נדרש, זה קיים מ-2017 אבל הולכים להרחיב את הסמכות ולאפשר לו יותר מרחב פעולה. הרובד השני, הוא חברות הארנק, ב-2017 עשו תיקוני חקיקה שקבעו שבעלי מקצועות חופשים ונושאי משרה שמתחפשים לחברות ימוסו כאילו מדובר בהכנסה אישית. היום, החליטו לזהות את החברות הללו לפי שיעור הרווחיות (כל חברה שמרוויחה יותר מ-25%), במקום לזהות את החברות של בעלי משרות חופשיים. הרובד השלישי נוגע לחברות הרגילות שצברו רווחים ולא חילקו אותם, שיומסו בשיעור שנתי של 2% על הרווחים שלא חולקו".
הפשרה המסתמנת היא שהחברות יחלקו 8% דיבידנד בתמורה לפטור מהמיסוי, מי שמרוויחים הם בעלי מקוצועות חופשיים שמשלמים מס נמוך יותר?
"אני חושב שזה יביא למיסוי נמוך יותר ממה שתוכנן, אך עדיין מדובר במיליארדים לא מבוטלים. יש את הרובד של בעלי המקצועות החופשיים, שבמקרים מסוימים ההתאגדות כחברה נעשית כדי לחסוך במיסים. אבל החוק שאנחנו מדברים עליו מדבר גם על חברות יצרניות ונותני שירותים, בין אם הם מעסיקים 10 או 100 עובדים. זה חל באופן רוחבי על כולם. לכן גם אם ניתן למצוא הצדקה מסוימת להטיל מס כבד על מי שיכלו לעבוד כיחידים, יש לא מעט חברות שזה לא מוצדק. גם אם יגרמו לחברות לחלק דיבידנד גבוה, מה עשינו בזה? הרי הכסף הזה מושקע בפעילות עסקית טובה ותורם לצמיחה של המשק".
לראיון המלא:
- 1.בת אל 25/12/2024 19:57הגב לתגובה זוכאשר כל הכסף זורם למימון החרדים וההתנחלויות

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
