"גם אחרי הפשרה על הרווחים הכלואים מדובר במיליארדים לא מבוטלים"
בצל הדיונים הערים סביב הרפורמה ברווחים הכלואים, התיישבנו לשיחה עם טארק דיביני שותף מיסוי תאגידים בפירמת ראיית החשבון BDO, על המשמעות של החוק, הפשרה המסתמנת והתשובות לביקורת שנמתחת עליה.
"כבר כמה שנים שלא היו רפורמות משמעותיות במס הכנסה, אבל השנה צפויים שינויים משמעותיים. אפשר להגיד ששיעורי המס, ריאלית הולכים לעלות, כי החליטו שמפסיקים את ההתאמה למדד של מדרגות המס והתקרות השונות למשך שלוש שנים. הולכים גם להגדיל את שיעור מס היסף על הכנסות פאסיביות והוניות, במקום 3% זה יהיה 5%. הולכים גם להגדיל את הבסיס החייב במס יסף. לדוגמה, אם בעבר דירות מגורים עד סכום של בערך 5 מיליון היו פטורות, כעת הן יחויבו במס יסף. הולכים לעשות עוד שינויים בתחום המבנה, וכמובן הנושא של חברות ארנק ורווחים בלתי מחולקים, שהם לב ליבם של השינויים הצפויים", מסבר דיבני.
אם נתמקד בנושא של הרווחים הבלתי מחולקים, מה הבעיה שרוצים להתמודד איתה?
"הבעיה נוצרה כתוצאה משיטת המיסוי בישראל, שהיא דו שלבית בכל הנוגע לחברות. אם יחיד משלם מס שהוא חד שלבי, שיעור מס לפי שיעורי המס שלו שמגיעים עד 50%, חברות משלמות מס בשלבים - המס במסגרת החברה והדיבידנד. במסגרת חוקי המס בישראל נכון להיום, שיעור המס שחל על החברה הוא 23%. בעבר הלא רחוק שיעורי מס החברות היו הרבה יותר משמעותיים. רק בתחילת שנות האלפיים שיעור מס החברות היה 36% ושיעור המס על הדיבידנד היה יותר נמוך ממה שהוא היום.
היום המצב התהפך שיעור המס על החברות הוא 23%, שיעור נמוך גם בהשוואה בינלאומית, ולעומת זאת המס על הדיבידנד הוא גבוה - היום 38%. ככה שאנחנו נמצאים במצב שבו כדאי לחברות לשמור את הרווח בתוך החברה ולא לחלק אותו כדיבידנד. זה גרם ללא מעט עסקים, כולל בעלי מקצועות חופשיים, שהתאגדו בחברות כדי לדחות את המס למועד מאוחר, וזה מה שמפריע לרשות המיסים. נוצר מצב שהרווחים הללו מושקעים בנירות ערך, פיקדונות, נדל"ן מניב ובעסק עצמו, ככה שלא כל הרווח מחכה לחלוקת הדיבידנד".
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- SMCI מזנקת 40% במסחר המאוחר - תחליף רו"ח ותמשיך להיסחר בנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה ההצעות שעומדות כיום על הפרק?
משרד האוצר, כתוצאה מהלחמה והצורך בתקציבים גבוהים יותר החליט לנסות לגבות מהחברות שמעכבות חלוקת דיבידנד מס נוסף. יש שלושה רבדים שמדרים עליהם: הראשון, שמדברים עליו הכי פחות, הוא הסמכות של מנהל רשות המיסים לחייב חברות לחלק דיבידנד אם הרווח לא נדרש, זה קיים מ-2017 אבל הולכים להרחיב את הסמכות ולאפשר לו יותר מרחב פעולה. הרובד השני, הוא חברות הארנק, ב-2017 עשו תיקוני חקיקה שקבעו שבעלי מקצועות חופשים ונושאי משרה שמתחפשים לחברות ימוסו כאילו מדובר בהכנסה אישית. היום, החליטו לזהות את החברות הללו לפי שיעור הרווחיות (כל חברה שמרוויחה יותר מ-25%), במקום לזהות את החברות של בעלי משרות חופשיים. הרובד השלישי נוגע לחברות הרגילות שצברו רווחים ולא חילקו אותם, שיומסו בשיעור שנתי של 2% על הרווחים שלא חולקו".
הפשרה המסתמנת היא שהחברות יחלקו 8% דיבידנד בתמורה לפטור מהמיסוי, מי שמרוויחים הם בעלי מקוצועות חופשיים שמשלמים מס נמוך יותר?
"אני חושב שזה יביא למיסוי נמוך יותר ממה שתוכנן, אך עדיין מדובר במיליארדים לא מבוטלים. יש את הרובד של בעלי המקצועות החופשיים, שבמקרים מסוימים ההתאגדות כחברה נעשית כדי לחסוך במיסים. אבל החוק שאנחנו מדברים עליו מדבר גם על חברות יצרניות ונותני שירותים, בין אם הם מעסיקים 10 או 100 עובדים. זה חל באופן רוחבי על כולם. לכן גם אם ניתן למצוא הצדקה מסוימת להטיל מס כבד על מי שיכלו לעבוד כיחידים, יש לא מעט חברות שזה לא מוצדק. גם אם יגרמו לחברות לחלק דיבידנד גבוה, מה עשינו בזה? הרי הכסף הזה מושקע בפעילות עסקית טובה ותורם לצמיחה של המשק".
לראיון המלא:
- 1.בת אל 25/12/2024 19:57הגב לתגובה זוכאשר כל הכסף זורם למימון החרדים וההתנחלויות

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.