ירון וינצבליט
צילום: PwC Israel

2024 הייתה שנת שיא בשוק המיזוגים והרכישות; שוק ההנפקות מדשדש

למרות המלחמה ולנוכח הדשדוש בשוק ההנפקות בארץ ובחו"ל, במהלך השנה החולפת בוצעו בישראל 47 עסקאות רכישה בשווי של כ-12.6 מיליארד דולר, בהובלת עסקת רכישת חברת התוכנה Own
איתן גרסטנפלד |

בזמן ששוק ההנפקות המקומי והעולמי ממשיך לדשדש, שנת 2024 הייתה שנת שיא כל הקשור לעסקאות מיזוגם ורכישות. במהלך השנה בוצעו 47 עסקאות רכישה בשווי של כ-12.6 מיליארד דולר, כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC. 

על פי "דו"ח האקזיטים לשנת 2024", המתייחס לעסקאות רכישה והנפקות של מעל ל-10 מיליון דולר, ההיקף הכספי הכולל של העסקאות הסתכם בכ-13.4 מיליארד דולר, עלייה של כ-78% לעומת 7.5 מיליארד דולר אשתקד. על אף הצמיחה, בהשוואה לשנת 2021, שנחשבה כשנת השיא בהייטק הישראלי,  מדובר בירידה של כ-84% בסך שווי העסקאות אשר הסתכמו אז ב-82.5 מיליארד דולר. יחד עם זאת, בנטרול הנפקות,  השנה הנוכחית משקפת עלייה של כ-9% בהיקף עסקאות הרכישה אפילו אל מול שנת השיא של 2021 ומסתמנת כשנה הטובה ביותר בשוק המיזוגים והרכישות בעשור האחרון. השווי המצרפי הכולל את עסקאות ההמשך, שלא כלולות בדו"ח מסתכם לכדי כ-17.2 מיליארד דולר.

העסקאות המובילות בשנה החולפת. קרדיט: דו"ח האקזיטים של PwC לשנת 2024

בנטרול הנפקות, במהלך 2024 בוצעו 47 עסקאות רכישה בשווי של כ-12.6 מיליארד דולר, כשגודל העסקה הממוצעת נאמד ב-268 מיליון דולר. לצורך השוואה, בשנת 2023, בוצעו 42 עסקאות רכישה בשווי מצטבר של כ-5 מיליארד דולר בלבד. למרות העלייה המובהקת בהיקפן הכספי של העסקאות, נרשמה עלייה קלה במספר העסקאות שהתרחשו השנה – 53 לעומת 45 עסקאות שיצאו לפועל ב-2023. גודל העסקה הממוצעת זינק ב-51% ועמד על  כ-252 מיליון דולר לעומת 167 מיליון דולר אשתקד. 

ירון וינצבליט, שותף הייטק וראש תחום הביקורת ב-PwC Israel: "ברקע המלחמה ובצל אתגרים פנימיים וגלובליים, ב-2024 תעשיית ההייטק הישראלית מציגה תמונת התאוששות עם מגמת עלייה משמעותית הן בגודל ממוצע לעסקה והן בשווי העסקאות הכולל. אך מנגד, לא ניתן להתעלם ממה שעומד לנגד עינינו - הפרדוקס בטק המקומי, שנובע מתנאי מאקרו-כלכליים בינלאומיים בעלי אימפקט על הכלכלה המקומית ומוביל להתפכחות ממשית בהתנהלותם של משקיעים ויזמים כאחד. על כן, מפת האקזיטים לשנת 2024 נתונה לתהליך של שינוי גישה הכולל צעדים כמו פשרה מחד ובשלות מאידך, שמכתיבים את הקצב עבור יזמים ורוכשים אסטרטגיים המבקשים להניב ערך תוך שקלול מכלול הסיכונים כמו ויתור הסיכוי לפוטנציאל ממשי עתידי גבוה יותר.

תחום הסייבר המשיך כמובן להוביל, אך לצידו ניתן היה לצפות בחברות במנעד רחב יותר מזה של השנה הקודמת, שכלל חברות מעולמות ה- AI,  תוכנה לתאגידים, מדעי החיים והאינטרנט. מגמה נוספת שיש לתת עליה את הדגש היא העלייה בעסקאות כחול לבן, שנאמדות ב-28% מכלל העסקאות, במסגרתן החברה הרוכשת והנרכשת הן בעלות אוריינטציה ישראלית. שיעורן מהווה נדבך חשוב בדו"ח השנתי, ומעניק ביטוי לחוסן התעשייה ולרוח היזמית הקיימת בשוק המקומי". 

רף מיליארד הדולר חצה את המחוג פעמיים השנה 

מי שהניעו את הצמיחה בשוק המיזוגים והרכישות היו שתי עסקאות ענק שחצו את רף ה-1 מיליארד דולר. הראשונה הייתה עסקת רכישת חברת התוכנה Own מתחום התוכנה תמורת 1.9 מיליארד דולר.  העסקה השנייה הייתה רכישת ו-Resident Home מתחום האינטרנט לפי שווי של כ-1 מיליארד דולר. 

קיראו עוד ב"BizTech"

עובדי Own. קרדיט יח"צ.

בפילוח לפי גודל עסקה, בסדר גודל של מעל ל-500 מיליון דולר, בשנת 2024 יצאו לפועל 8 עסקאות משמעותיות בסך כולל של כ-6.8 מיליארד דולר, בהשוואה לשנה קודמת בה התרחשו 3 עסקאות משמעותיות בסך כולל של כ-3.1 מיליארד דולר. עסקאות בטווח של 100-500 מיליון דולר הן המובילות עם 44% מסך העסקאות, 23 במספר, סך כולל של 5.8 מיליארד דולר, 11 מהן בתחום הסייבר ו-4 מתחום ה-AI.  

בנוסף, בשנת 2024 יצאו לפועל 20 עסקאות רכישה (ללא הנפקה) בסדר גודל של מעל ל-200 מיליון דולר, נתון הדומה לשנת השיא ב-2021 שנסגרה עם 21 עסקאות דומות. בהקשר כך, לעומת אשתקד בה כל עסקאות הרכישה בשווי של מעל -200 מיליון דולר היו רק מתחום הסייבר, אז ב-2024 ניתן לראות מנעד רחב של חברות ממספר תחומים כמו ה-AI, מדעי החיים וגם תוכנה.  

בנוסף לתמונת המצב הכללית של דו"ח האקזיטים הנוכחי, השנה יצאו לפועל 7 עסקאות המשך, שהיקפן הכולל נאמד בסך 3.8 מיליארד דולר. נתון המהווה ירידה של כ-32% בשווי הכולל, וכן ישנה גם ירידה בכמות עסקאות ההמשך שבוצעו לעומת 2023. בין אלו, נכללות עסקאות המשך אסטרטגיות בולטות של חברות מתחום התוכנה– רכישת WalkMe על ידי SAP בשווי של כ-1.5 מיליארד דולר, ורכישתה של Innovid על ידי Mediaocean בסך כחצי מיליארד דולר.  

האמריקאים שומרים על מקומם לצד עסקאות כחול-לבן 

הרוכשות האמריקאיות נוכחות באקוסיסטם הישראלי עם 31 עסקאות המהוות כ-58% ממספר העסקאות הכולל, זאת לעומת 27 עסקאות המהוות 60% מכמות העסקאות הכולל ב-2023. סכום העסקאות הכולל מצד החברות האמריקאיות נאמד בסך 8.9 מיליארד דולר, 3.2 מיליארד דולר מצד רוכשות ישראליות ו-951 מיליון דולר מצד רוכשות אירופאיות. כמו כן, נרשמה עלייה בכמות עסקאות "כחול לבן" בהן גם הרוכשת וגם הנרכשת בעלות זיקה משמעותית לישראל – השנה נרשמו 15 עסקאות לעומת 11 בשנה שעברה, המהוות כ-28% ממספר העסקאות הכולל לעומת 24% ב-2023.  

שוק ההנפקות ממשיך לדשדש

בשנת 2024 שוק ההנפקות ממשיך לדשדש עם 6 עסקאות הנפקה בלבד שבוצעו (לעומת 3 בשנת 2023) כאשר אחת נערכה בבורסה הישראלית והשאר בארה"ב. כמו כן, נרשמה ירידה משמעותית של כ-70% בשווי הכולל של עסקאות הנפקה - 781 מיליון דולר לעומת 2.5 מיליארד דולר ב-2023, וירידה של 85% בממוצע להנפקה – 130 מיליון דולר לעומת 842 מיליון דולר אשתקד. ההנפקה הגדולה ביותר היא של Gauzy בשווי של כ-320 מיליון דולר. עם זאת, עסקאות מיזוגים ורכישות ממשיכות להוות את הנתח המשמעותי גם בתקופת הזמן שנבחנה לדו"ח זה, ובנטרול ההנפקות נרשמה עלייה של 152% בשווי הכולל – 12.6 מיליארד דולר לעומת 5 מיליארד דולר אשתקד.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.