בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

גירעון של 7.7% בתקציב, אבל יש הפתעה בדצמבר

הגירעון המצרפי מגיע ל-150 מיליארד שקל, ואילו בנובמבר לבדו הגיע הגירעון לסכום של 12.2 מיליארד שקל. החודש צפוי ענף הרכב להכניס 3-2 מיליארד שקל מעבר לתחזיות, והדבר יסייע בהקטנת הגירעון - נראה שבדצמבר הוא צפוי להסתכם ב-140 מיליארד שקל
עוזי גרסטמן | (4)

הגירעון בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר 2024 ירד ל-7.7% לעומת 7.9% בחודש שעבר. מדובר בגירעון מצרפי של 150 מיליארד שקל. הגירעון החודשי בנובמבר הסתכם ב-12.2 מיליארד שקל.

הגירעון מתחילת השנה מסתכם ב-116.6 מיליארד שקל. הכנסת דנה בימים אלה בהצעה לפרוץ בפעם השלישית את תקרת הגירעון, שיעלה כעת מ-6.6% כיום ל-7.7%. ההגדלה הזו מבטאת תוספת של כ-32 מיליארד שקל בתקציב. ייתכן שבפועל יהיה צורך בפחות. הגירעון בדצבר שעבר הגיע ל-33.4 מיליארד שקל. לא צפוי שיהיה גירעון בהיקף דומה, אז נרשמו הוצאת עתק בגין המלחמה, פיצויים ועוד. 

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' צילום: ועדת הכספים

מעבר לכך, בדצמבר הנוכחי צפוי שענף הרכב יכניס 3-2 מיליארד שקל מעבר לתחזיות, בעקבות העלאת מס הקנייה. מס הקנייה יעלה ב-1 בינואר ויבואנים משחררים כלי רכב כבר בדצמבר, בהמשך להזמנות גדולות מאוד שעשו בחודשים האחרונים. על פי ההערכות, מדובר על הזמנות בהיקף של יותר מ-70 אלף כלי רכב. הדבר צפוי להוסיף למדינה סכום גדול, כך שיש סיכוי טוב שהגירעון יהיה נמוך מהצפוי. אם ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הגירעון ב-150 מיליארד שקל, הרי שבדצמבר נראה שהוא יסתכם בכ-140 מיליארד שקל. אם כי יש שאלה של עיתוי בשל תמיכה אמריקאית שנדחתה לשנה הבאה, ולא ברור איך משרד האוצר ירשום זאת בתקציב. 

 

הכנסות והוצאות

בנובמבר 2024 נרשמו הכנסות בסכום כולל של כ-38.6 מיליארד שקל - מה שמביא את ההכנסות המצטברות מתחילת השנה לסכום כולל של 437.2 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של כ-8.9% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, כשהעלייה בהכנסות ממסים הגיעה ל-8.6%.

לעומת זאת, ההוצאות המצטברות מתחילת השנה זינקו ל-553.8 מיליארד שקל - עלייה של כ-24.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הוצאות הביטחון בלבד גדלו בשיעור מרשים של כ-83.1%, מה שמעיד על ההשפעה הישירה של המלחמה האחרונה על תקציב המדינה. 

הוצאות המלחמה: מתחילת השנה הוצאו כ-112.8 מיליארד שקל לצרכים ביטחוניים ואזרחיים, מתוכם 9.7 מיליארד שקל הוקצו למימון הוצאות ישירות של המלחמה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תשלומי ריבית: נרשמו הוצאות ריבית בסך כ-66.5 מיליארד ש"ח, גידול של כ-10.5% לעומת השנה שעברה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יהווית 09/12/2024 20:47
    הגב לתגובה זו
    להפסיק את חלוקת הכספים הקואליציוניים לחרדים. יש לאלץ את המתועבים להתגייס לצה"ל.
  • 2.
    אנו משלמים על הכשלון 09/12/2024 18:29
    הגב לתגובה זו
    ולחשוב שרק לפני כשנתיים, קמפיין הבחירות של המפלגה הגדולה בקואליציה, כלל גם הבטחה להורדת מסים.. חבל שהדבר העיקרי שאזרחי ישראל קיבלו מאז, זה רק תירוצים וסיפורים. בכמויות!
  • פצ 09/12/2024 22:27
    הגב לתגובה זו
    יש מספיק הזויים שימשיכו להצביע למפלגות שבממשלה אפילו שהם נפגעים קשות מההחלטות שלה
  • 1.
    סמרטוטריץ 09/12/2024 15:19
    הגב לתגובה זו
    אני מניח שיעלה לו בכסא בבחירות הבאות. לפי הסקרים לא עובר את אחוז החסימה אדם מגעיל משכמו ומטה (גמד גם ככה)
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"