בשאר אל אסד
צילום: טוויטר

איך נפילת משטר אסד תשפיע על תקציב הביטחון?

אי-היציבות בסוריה לאחר נפילת אסד מציבה אתגר ביטחוני חדש לישראל, עם חשש להתבססות של איראן או גורמים קיצוניים אחרים על המדינה - נפילת אסד היא חדשות משמחות, אבל אי הוודאות תחייב הקצאת משאבים גדולים יותר באזור בכדי למנוע חיכוך
רוי שיינמן | (10)

במשך יותר מעשור, ישראל עקבה מקרוב אחר מלחמת האזרחים בסוריה והתמקדה בעיקר במניעת התבססות איראן וחיזבאללה במדינה. נפילת משטר אסד היא סוג של "ברכה בתחפושת", מצד אחד הדיקטטור שהיה מקורב לאיראן כבר לא שולט במדינה הגדולה שמצפון לנו, אך מצד שני קשה לדעת איזה סוג שלטון יתבסס במדינה כעת, כאשר חלק מקבוצות המורדים מזוהות כג'יהדיסטיות או איסלאמיסטיות קיצוניות.

בתרחיש כזה, מערכת הביטחון הישראלית עשויה להידרש להגדיל את פריסת הכוחות ברמת הגולן ולבצע פעולות התקפיות ומניעתיות מעבר לגבול כדי לשמור על ההרתעה. זה מטבע הדברים ידרוש משאבים נוספים שיקשו על הקטנת תקציב הביטחון, כפי שהמליצו הרבה כלכלנים, ואולי אפילו תצריך גידול שלו.

בשאר אל אסד; קרדיט: טוויטר

בשאר אל אסד; קרדיט: טוויטר

"נפילת משטר אסד צפויה לייצר השלכות כלכליות משמעותיות על ישראל, בעיקר בטווח הקצר והבינוני", כתב יונתן ברנד, מנכ"ל אולטרה פיננסים. "אי-היציבות הפוליטית והביטחונית שתיווצר בסוריה עשויה לדרוש היערכות מחודשת ומשאבים נוספים מצד ישראל, במיוחד בתחום הביטחוני. המצב החדש עלול להשפיע על שוקי ההון המקומיים, לפגוע בפעילות הכלכלית באזורי הגבול הצפוניים ולהכביד על ענפי התיירות והחקלאות, שכבר מתמודדים עם אתגרים נוכח אירועים ביטחוניים ממושכים.

בנוסף, הוואקום שנוצא כעת בסוריה עשוי להוות כר פורה לאיראן להמשיך ולנסות לבסס את השפעתה באזור. איראן עשויה לנצל את הכאוס ולנסות לתמוך בקבוצות המזוהות איתה בכדי להמשיך ולחזק את אחיזתה מסביב לישראל.

המשקיעים מסתכלים לטווח הקצר - מה יהיה עם תקציב הביטחון?

לפי תקציב 2025 תקציב הביטחון צפוי לעמוד על 117 מיליארד שקל שהם בערך 6.5% מהתוצר. זה סכום גדול שמהווה משקולת גדולה על הכלכלה וכל מי שקיווה לראות אולי צמצום בתקציב הביטחון בתקופה הקרובה כנראה יתאכזב.

כבר היום ישראל משקיעה סכומי עתק במערכות הגנה כגון "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים", ובאימונים אינטנסיביים של כוחות היבשה, האוויר והים, כאשר מלחמת חרבות ברזל שעדיין נמשכת כבר כמעט שנה וחצי כרוכה בעלויות גדולות נוספות. הרחבת המענה לתרחישים חדשים גם בסוריה עלולה לדרוש תוספות משמעותיות לתקציב הביטחון, מה שיקשה על הממשלה להוציא לפועל רפורמות כלכליות אחרות.

ההשפעה על הבורסה המקומית 

האירועים בסוריה משפיעים על הבורסה המקומית בצורה מעורבת, כאשר בטווח הקצר נרשם סנטימנט חיובי המביא לעליות בשוק. נפילת משטר אסד נתפסת כהחלשה של הציר האיראני-שיעי באזור, דבר שמפחית את האיום המיידי על ישראל ויוצר תחושת הקלה בקרב המשקיעים. עליות רוחביות במגוון סקטורים ומחזורי מסחר מוגברים מעידים על אווירה אופטימית בקרב מנהלי השקעות וסוחרים, שמנצלים את הסנטימנט החיובי על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות.

קיראו עוד ב"בארץ"

עם זאת, בטווח הארוך, חוסר היציבות המתמשך בסוריה מעלה סימני שאלה משמעותיים לגבי ההשפעות הכלכליות והביטחוניות על ישראל. הסיכוי להיווצרות ואקום באזור, שבו פלגים קיצוניים עשויים למלא את מקומו של משטר אסד, מעלה חששות בקרב רבים. מצב כזה עלול להוביל לאי־ודאות גוברת, המחייבת את ישראל לשמר תקציבי ביטחון גבוהים ואף להגדילם, מה שעלול להשפיע לרעה על הכלכלה המקומית בטווח הארוך.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ישראלי 09/12/2024 06:53
    הגב לתגובה זו
    חייבים למלא אותם חזרה כי חזון הנביא ש" וגר זאב עם כבש" עדין לא נראה באופק . אי לכך חייבים להתייעללצמצם את מספר משרדי הממשלה ולהעיף את מיד
  • 7.
    תם 08/12/2024 20:11
    הגב לתגובה זו
    כמה טנקים מטוסי קרב צוללות טילים רחפנים יש להם לגיהסטים? עד שהבנתי מגע זה צבא של יחפנים שמצטיין באכזריות וזה הנשק העיקרי שלו
  • החיים 08/12/2024 21:42
    הגב לתגובה זו
    שאפילו לא טרחו להתייצב לשדה הקרב
  • 6.
    אבישלום 08/12/2024 19:44
    הגב לתגובה זו
    עורף. מצד שני לקבל את אפגניסטן בגבול זה ממש לא כיף. אבל הניתוח כאילו מחירי הסחורות יעלו כי יש שכנים רעים? ניתוח משונה מאוד.
  • 5.
    איתן 08/12/2024 18:45
    הגב לתגובה זו
    נפילת משטר אסד אכן מייצרת אי וודאות, אבל בהחלט כן מייצרת וודאות אחת. הרחקת איראן והשפעתה מסוריה. השנאה של המורדים ומפילי המשטר לאיראן גדולה יותר משנאתם אלינו. אז אכן, ישנה אי וודאות מה יקרה מול המורדים, אבל בהחלט אפשר להניח בסבירות גדולה שאיראן תתרחק מאד מגבול הגולן, צחר האספקה הראשי והקרקעי לחיזבאללה ניתק ויש לזה הרבה השלכות חיוביות שגם אותם כדאי להביא בניתוח שמתאר חזון שלילי בלבד. נגדיר זאת כך: המהפכה בסוריה מרחיקה את איראן ומחלישה עוד יותר את חזבאללה שספג מכות קשות, מנגד השלטון הלא יציב החדש מבוסס על גורמי ג'אהד עולמי שיכולים לאיים בהחלט על ישראל, אך מנגד גם יכולים לנהל מולה מדיניות של הרגעה כחלק מהניסיון של מנהיגם לשדר מנהיגות אחראית ומחוברת למערב. אני מזהה יותר סיכויים מאשר סיכונים כפי המצב שהיה קיים עד עכשיו עם בשאר כבובה על חוט איראני.
  • 4.
    עומרי 08/12/2024 17:20
    הגב לתגובה זו
    האירנים תיכננו ומתכננחם לבצע "7.10" אחד גדול לכל מדינת ישר4ל בהתקפת פתח קטלנית ומאסיבית של וילים רקטות וכטבמים. הנבלה התחלפה בטריפה עם קצת פחות יכולות, לעת עתה !! גמו שנלחמנו באירן והיינו צריכים להיות ערוכים לכל תרחיש , כך גם נצטרך לפקוח עין על סוריה
  • החיים 08/12/2024 21:41
    הגב לתגובה זו
    לגיהדיסט פאנט לא רציונלי שאין לו מה להפסיד אי אפשר לארתיע אותו אירן לפחות מבינה שההרפתקאה של נאסרללה עלתה לה ביוקר ויש לה מה להפסיד
  • 3.
    סקטור הביטחוניות יטוסו השנה.... (ל"ת)
    הרס"ר 08/12/2024 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ראשי אמ"ן שלנו לא מסוגלים לחזות אפילו את זריחת החמה (ל"ת)
    אזרח 08/12/2024 16:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יותם 08/12/2024 16:04
    הגב לתגובה זו
    בקרוב נוכל לגרור את האברכים הפרזיטים לצבא, ולא יעזרו קולות הנהי של נתניהו.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).