חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ההודים חתמו על ההסכם עם ארית - והצבר זינק פי 2 ל-1.4 מיליארד שקל

ההסכם בין ארית לחברה ההודית במסגרת המכרז בסך של 210 מיליון דולר ל-10 שנים נתחם סופית; המניה עלתה ב-66% מתחילת השנה אך עם הזמנות חד פעמיות, עכשיו מדובר בהזמנה לטווח ארוך; המניה קופצת ב-17% לשווי של 730 מיליון שקל
רוי שיינמן | (1)

ארית ארית תעשיות -4.45% היא אחת מהחברות הביטחוניות שזוכות לביקושים גדולים בשנה-שנה וחצי האחרונות. המניה שלה זינקה ב-220% בשנה וחצי האחרונות על רק הזמנות גדולות שנכנסו שהעלו את הצבר שלה ל-700 מיליון שקל. באוויר היה את ההסכם מול החברה ההודית BEL (שזכתה במכרז של הצבא ההודי, כלומר ארית היא קבלנית משנה), אבל לא הייתה וודאות שהוא ייחתם.

זה העלה סימני שאלה סביב המניה של ארית כפי שכתבתנו בעבר, בעיקר בגלל שרוב ההזמנות שארית קיבלה היו חד פעמיות - אבל עכשיו נחתם ההסכם עם החברה ההודית, והוא לתקופה של 10 שנים.

סך ההסכם הוא 200 מיליון דולר, כלומר 20 מיליון דולר לשנה שהם בערך 72 מיליון שקל, זה סכום שאמור יותר מלהכפיל את קצב ההכנסות השנתי של ארית לפני ההזמנה הזו (ובלי להתחשב בהזמנה חד פעמית נוספת שקיבלה לאחרונה מלקוח בארה"ב). 

איך זה ישפיע על הרווח? הרווחיות של ארית נכון להיום עומדת על 20% (תפעולית) אבל זה נתון שעולה ככל שגדלים, זאת מכיוון שיש הרבה הוצאות שלא משתנות. אם ניקח תרחיש אופטימי בו ארית תהיה ברווחיות תפעולית של 30%-40%. ההכנסות כולל ההסכם מול החברה ההודית צפויות להסתכם בשנה בערך ב-130 מיליון שקל. רק זה שווה רווח של בין 39-52 מיליון שקל בשנה, וזה עול בלי הזמנות חד פעמיות כאמור.

החברה דיווחה לפני כחודש על הזמנה בסך 310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה שצפויה להיות מסופקת ב-2025, וגם היא צפויה להיות כלולה בשורת ההכנסות.

הסיפור עם ההזמנה מהודו הוא שהיא נותנת למשקיעים וודאות מסוימת. אלה 72 מיליון שקל בשנה (בערך, בהתאם לשער הדולר) שבגדול מובטחים כל שנה ל-10 שנים הקרובות. במידה והרווח ישתפר כאמור הוא צריך לעמוד על בין 39-52 מיליון שקל אבל המשקיעים גם מניחים שהזמנות נוספות ימשיכו לזרום, השאלה הגדולה אם גם באפיק ההזמנות החד פעמיות החברה תראה גידול שיצדיק את השווי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלוף הבורסה הישראלית - תמיד יש חוזים תמיד מפסידים (ל"ת)
    משקיע 09/12/2024 16:05
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

"בחברות הגדולות לא. הן יגייסו אג"ח בלחיצת כפתור. אבל החברות הקטנות? שם הבעיה. אין להן נגישות לשוק ההון, הן קורסות תחת עלויות מימון, אין להן כוח אדם, ואין להן קונים. אנשים לא נכנסים בכלל למשרדי מכירות. אני תמיד אומר למנהלי השקעות תסתכלו על כל חברת נדל"ן כמו קיוסק: מה התזרים למטה? מה השורה התחתונה? תנטרלו את כל הסיפורים מסביב. ובשורה התחתונה לחברות הקטנות יש בעיה קשה".

"תראה, אנחנו מצוידים ב־dry powder, כסף פנוי שלא הושקע, וייתכן שנשתמש בו בעתיד. אבל לא בחברות הקטנות. אנחנו ניכנס, אם ניכנס, רק לחברות מבוססות וגדולות. בינתיים, אין סיבה לקפוץ על הרכבת. השוק הזה עדיין תקוע".

"אבל בסופו של דבכר אני מאמין שהשוק יתאזן. בסוף יש ביקוש יש חיילים, יש זוגות צעירים, משפרי דיור כולם רוצים דירה. פשוט המחירים צריכים לרדת כדי שהביקוש יתעורר מחדש. כרגע, זה עוד לא קורה. אבל הורדת ריבית ופתרון לנושא הפועלים בהחלט יכולים להחזיר את הגלגל".

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.


אז איך היית מסכם, זה זמן טוב להיכנס לשוק?

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.