בזק
צילום: לילך צור

קרן העושר הנורבגית מכרה את אחזקתה בבזק בשל "התמיכה בהתנחלויות"

קרן העושר הגדולה בעולם החליטה למכור את אחזקותיה בחברת התקשורת בשל העובדה שהחברה מספקת שירותי טלקום בשטחי יהודה ושומרון, חרף העובדה שבין לקוחותיה גם פלסטינים; זו אינה הפעם הראשונה שהקרן מוכרת מניות של חברה ישראלית בשל פעילות בהתנחלויות
איתן גרסטנפלד | (9)

קרן העושר של נורבגיה, הקרן הגדולה בעולם, מכרה את כל מניותיה בחברת התקשורת בזק, בשל העובדה שהיא מספקת שירותי טלקום "להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה".

"באמצעות הנוכחות הפיזית שלה ומתן שירותי טלקום להתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, החברה עוזרת להקל על התחזוקה והרחבתן של התנחלויות אלו, שאינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי. על ידי כך החברה בעצמה תורמת להפרת החוק הבינלאומי", נכתב בהודעת מועצת האתיקה של החברה.

במהלך חודש יוני השנה חתכה הקרן את חלקה בבזק, לאחר שמכרה מניות בשווי של 23.7 מיליון דולר. מה שהביא אותה להחזקה של 0.76%, ירידה מהחזקה של 2.2% בתחילת השנה. כעת, החליטה החברה לממש את יתרת החזקותיה בחברה הישראלית בשל ההמלצות שקיבל הדירקטוריון מוועדת האתיקה שלה. מבחינה עסקית, אגב, החברה פספסה עליות של 23% במחיר המניה מאז חודש יוני.

לדבריהם, ההחלטה התבססה בחלקה על קביעת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שכתב כי "הכיבוש עצמו, מדיניות ההתנחלויות של ישראל והאופן שבו ישראל משתמשת במשאבי הטבע באזורים עומדים בסתירה לחוק הבינלאומי". בחברה ציינו כי בשיחות עם בזק היא אמנם הבהירה להם כי היא מספקת שירותי טלקום גם לפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, אך לטענתם זה לא גבר על העובדה שהיא מספקת שירותים גם להתנחלויות.

היסטוריה ארוכה עם חברות ישראליות

קרן העושר הנורבגית הוקמה ב-1990, כדי להשקיע את עודפי ההכנסות של מגזר הנפט הנורבגי. הקרן, מחזיקה בנכנסים בהיקף של 1.8 טריליון דולר, מה שהציב אותה קרן העושר הגדולה בעולם. למעשה, היא מחזיקה ב-1.5% מהמניות הנסחרות בעולם ובסך הכל ב-8,700 חברות.

זו אינה הפעם הראשונה שהקרן מוכרת מניות של חברות ישראליות ובינלאומיות הפועלות מעבר לקו הירוק. בעבר מכרה החברה את אחזקותיה בחברות הבנייה דניה סיבוס שיכון ובינוי ואפריקה ישראל משום שלקחו חלק בבניה ופיתוח של התנחלויות. בנוסף, בשנת 2009 החליטה הקרן למכור את מניותיה באלביט מערכות בשל העובדה שמכרה ציוד שסייע לבניית גדר ההפרדה. עם זאת, נכון לסוף המחצית הראשונה של השנה, הקרן עדיין מחזיקה בהשקעות בלמעלה מ-70 חברות ישראליות בשווי מצרפי של מעל 1.4 מיליארד דולר.

על פי הדיווחים בחודשים האחרונים, הקרן שהסטנדרטים האתיים שלה נקבעו על ידי הפרלמנט הנורווגי, נקלעה ללחצים פוליטיים גוברים מצד מפלגות, ארגוני זכויות אדם ואיגודי עובדים, בדרישה שתסלק לחלוטין את השקעותיה הישראליות בגלל המלחמה בעזה. בתחילת המלחמה מסרה הקרן כי היא "בוחנת מחדש" השקעות בחברות ביטחוניות הקשורות למלחמה בישראל. כעת, מתברר שהחברה החליטה למכור את מניותיה בבזק ולא מן הנמנע שבחברות ישראליות נוספות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טרוור 05/12/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
    שעברו לנורווגיה בעשור האחרון. ארץ של עלובי נפש
  • 6.
    סתם אחד 04/12/2024 17:15
    הגב לתגובה זו
    נפלא. יאללה לעוף מפה אנחנו לא זקוקים לחלאות האנטישמיים האלה. את מה שנשאר להם צריך לסלק בחוק שיעיף אותם מכאן. ויפה שעה קודם.
  • 5.
    dw 04/12/2024 12:55
    הגב לתגובה זו
    האם תהיתם מהיכן הגיע הממון לאותה קרן עושר נורבגית? מתעשיית הנפט והגז, במשך עשרות שנים. כעת, כאשר הים הצפוני לידם מתחיל להדלדל הם "פתאם" יוצאים נגד הפוסילי. אז סליחה באמת אם גם אנחנו הישראלים רוצים שתהיה לנו קרן עושר. בעוד כמה עשרות שנים, אחרי שנסיים למכור את הגז באזורנו, גם אני כמשקיע מוכן להיות נגד הפוסילי.
  • 4.
    יהודה 04/12/2024 12:53
    הגב לתגובה זו
    שיקנו מניות של חמאס וחיזבאללה. בטוח ירוויחו. נורווגים דפוקים
  • 3.
    אבי 04/12/2024 12:40
    הגב לתגובה זו
    שיקנו מניות פלסטיניות, אני בטוח שיעשו תשואה
  • 2.
    היה יותר מדאיג אם היו קונים עוד מניות ולא מוכרים. (ל"ת)
    חכם חנוכה 04/12/2024 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    באיזה עוד חברות היא מושקעת יש פה רק זבל (ל"ת)
    קרן שמש 04/12/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
  • dw 04/12/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
    אולי תגלה שוואלה? ה"זבל" המקומי דווקא מדיף ריח ורדים. מכפיל ה EV/EBITDA שלהן גבוה יותר מזה של בזק ובזק צומחת יותר טוב מהן. לא שזה הייטק כן? אבל בשביל חברת תקשורת הגדולה במשק? בזק זה נייר לא רע. כאמור סרצ'לייט לא הגיעו לכאן בגלל ציונות. זה ביזנס טוב והם בטח מבינים בזה טוב ממני וממך. זו המומחיות שלהם.
  • dw 04/12/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
    מוזמן להפגש פעם עם מישהו מקרן סרצ'לייט, בעלת השליטה בביקום השולטת בבזק. הם מתמחים בחברות תקשורת והגיעו לחור הזה במזרח התיכון לא בגלל ציונות אלא בגלל שזיהו הזדמנות השקעה טובה. מכפיל רווח נוח, מחלקת דיבידנד נחמד. למי שמחפש פירמה גדולה בשוק התל אביבי בזק היא קנדידט לא רע בכלל בכלל. לכן היא גם בתיק שלי. מה שכן מצטרף לתהייה שלך אודות ניירות נוספים אותם הקרן עשויה למכור, מה שעלול להפעיל עליהם לחץ זמני.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית

אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אמפא

חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32%  צמוד מדד,  אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.

ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.

דירוג גבוה ללא בטוחות

למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.

עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.

הפער מהממשלתי

אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.