בכנסת רוצים שחברות התעופה יחזרו לארץ: יבוא על חשבון זכויות הטסים?
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק שירותי תעופה, שנועד להשהות חלק מהזכויות הצרכניות של הטסים במקרה של ביטול טיסה ובכלל זה תשלום הפיצוי בשל הביטול. בתום הדיון הסוער הודיע היו"ר ביטן כי ההצעה, שפוגעת בזכויות במידה מסוימת הצרכנים כדי להביא לחזרת חברות התעופה, תחול רק על חברות תעופה שיחזרו לפעול בישראל.
הוועדה קיימה מספר דיונים בהצעה וכדי לצמצם את הפגיעה בנוסעים דנה היום בנוסח מתוקן שהוכן בהתאם להערות שנשמעו בדיונים הקודמים, לפיו מיום כניסת החוק לתוקף, כל עוד נמשך מצב המלחמה, חברת תעופה שתבטל את כל טיסותיה תצטרך להציע לנוסע כרטיס חלופי או מנקודת מוצא שונה או ליעד שונה הדומים ככל האפשר לכרטיס המקורי. זאת במטרה לסייע לנוסעים ככל האפשר להגיע ליעד המקורי אליו התכוון לטוס.
בנוסף נדונה הוראת שעה לפיה בין ה-7 באוקטובר 2023 ועד 30 בנובמבר 2023 נוסעים שטיסתם בוטלה לא יהיו זכאים לפיצוי הכספי. מי שטיסתו בוטלה מה-1 בדצמבר 2023 עד 29 בפברואר 2024 וקיבל על כך הודעה של 3 ימים לפחות לפני מועד הטיסה – גם הוא לא יהיה זכאי לפיצוי הכספי. לכך ביקשה רשות התעופה האזרחית להוסיף גם את המועדים של המתקפה האיראנית הראשונה והשנייה, ואת הימים שאחרי חיסול הנייה.
באשר לטיסות שיתקיימו מעתה והלאה תינתן לשרת התחבורה סמכות, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה, להשהות חלק מהזכויות הצרכניות ובהן לצמצם את חובת מתן הלינה במקרה של ביטול טיסה לעד שני לילות. בנוסף תוכל השרה לקבוע בצו כי לא תהייה זכאות לפיצוי כספי במקרה של ביטול, אם שוכנעה שיש פגיעה משמעותית ביכולת לתכנן את לוח הטיסות, או לחלופין לקבוע כי תקופת ההודעה מראש על ביטול טיסה או הקדמתה ביותר מ-8 שעות שבשלה נוסע לא יהיה זכאי לפיצוי תצומצם מ-14 ימים לפחות לעד 3 ימים בלבד.
- אושר כי יוארך התוקף של שוברים בסך של 150 שקל ומעלה
- עד 450 דולר ליום: מתווה הפיצויים המתגבש לישראלים שנתקעו בחו״ל במהלך המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לדרישת הוועדה, חברת התעופה תצטרך להציע לנוסעים כרטיס טיסה חלופי ליעד הכי קרוב או מיעד הכי קרוב. צו כזה תוכל השרה להחיל, במקרה של מצב חירום, על כל הטיסות או חלקן ולתקופה שלא תעלה על 60 ימים, כאשר תקופת שלילת הפיצוי לא תעלה על 45 ימים.
בדיון היום הזכיר היו"ר ביטן כי החוק הוא טוב וצרכני ממדרגה ראשונה, אבל במצב שנוצר הוא מוביל לכך שמחירי הטיסות עלו ואנשים נתקעו בחו"ל בלי טיסה בכלל וגם זו פגיעה צרכנית. יוזם ההצעה המקורית, ח"כ אחמד טיבי, אמר כי יש חברות שניצלו את המלחמה לסחוט את הממשלה, ושאל איך זה שאל על המשיכה לטוס אם הבעיה היא בחוק. היו"ר ביטן השיב כי בגלל החוק אין מספיק חברות שטסות לארה"ב.
ח"כ עודד פורר אמר כי הצרכים של הצרכנים זה גם שחברות התעופה יחזרו לטוס ושאל למה ביטוחים ניתנו רק לחברות ישראליות. לדבריו, המצב נובע מכשלון של הממשלה ולא יכול להיות שיש רק קו אחד שטס לניו יורק. הממונה על ערבויות המדינה בחשב הכללי באוצר, מוריה שליסל, התייחסה לערבויות על הביטוח ואמרה כי באוצר הבינו מהחברות הזרות שהבעיה היא לא בהכרח הערבות, אלא חששות של אנשי הצוות לשהות בישראל. "את זה ערבות לא יכולה לפתור", אמרה.
- מי מבנות זוג המילואימניקים נפגעו יותר כלכלית?
- החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
נציגת אגף התקציבים באוצר, ספיר איפרגן, התייחסה לסיוע כלכלי אחר לחברות התעופה ואמרה כי האירוע הוא לא כלכלי. לדבריה, "מי שחיפש טיסה יכול לראות שמחירי הכרטיסים מאוד גבוהים, כלומר הבעיה היא לא רווחיות. תמריצים פותרים בעיות כלכליות של פעילות הפסדית, ואנחנו לא מתרשמים שזה המצב. אם יש חברה זרה שלא חוזרת כי החזרה תגרום לה להפסיד כסף אז דלתנו פתוחה. אלי לא הגיעה בקשה כזאת".
איפרגן הוסיפה כי לא ניתן יהיה להעביר כספים לחברות זרות בלי שכל הנתונים הכספיים יהיו פתוחים בפני האוצר. היו"ר ביטן השיב כי דלתא לא תפתח את הדוחות הכספיים שלה בשביל לקבל 30 יורו לנוסע, והמטרה היא לייצר יותר טיסות.
מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, אמר כי חוק טיבי עשה טוב לישראייר כי הוא גרם לה לייצב את לוח הטיסות, אבל אם החברה רוצה לטוס לארה"ב הסיכון בתשלום הפיצויים במקרה של ביטול טיסה הוא גדול מידי. "אנחנו מרוויחים 18-20 דולר לנוסע ולא יכולים להיות חשופים ל-12 מיליון דולר פיצויים כי הצוות לא בא בגלל שהייתה אזעקה בנתב"ג. בגלל החוק הציבור משלם מחירים יותר גבוהים", אמר.
נושא נוסף שעלה הוא תחולת הצעת החוק על הליכים משפטיים שמתנהלים. היועצת המשפטית של רת"א, עו"ד רננה שחר, ביקשה כי ההצעה תחול גם על הליכים מתנהלים כל עוד לא ניתן פסק דין, אחרת לא תהייה משמעות לתחולה הרטרואקטיבית. היו"ר ביטן אמר כי אם ניתן פסק דין הוא יהיה בתוקף ואם הוגש ערעור הוא ידון לפי החוק הישן, בנוסחו לפני התיקון.
נציג ריינאייר, עו"ד אייל דורון, אמר כי יש שלושה אלמנטים שדרושים כדי שהחברה תחזור לפעול בישראל, האחד הוא שקט ביטחוני, השני הוא תיקון החוק וודאות משפטית והשלישי הוא הפעלת טרמינל 1 או אגרות בתעריף טרמינל 1. "אם טרמינל 1 יהיה פתוח נדע להחזיר 10 אלף מושבים בשבוע ל10 יעדים מרכזיים", אמר.
במהלך הדיון העלה היו"ר ביטן את האפשרות שרק חברה שתחזור לטוס מישראל ואליה תוכל ליהנות מהתיקון לחוק. הוא אף ציין כי הוא לא מוכן לקחת אחריות על העלייה במחירים ועל כך שנוסעים נתקעים בחו"ל. באשר לדרישת ריינאר פנה היו"ר ביטן לאוצר ואמר כי האוצר ידע לקחת מרשות שדות התעופה כסף אז עכשיו הוא יכול להחזיר להם כדי שיוכלו להפחית אגרות. נציגת האוצר איפרגן השיבה כי השמיכה קצרה והצרכים רבים, וחזרה על דבריה כי היא לא משוכנת שהחסם בפני החברות הוא חסם כלכלי.
- 1.aYlNlfdX 02/12/2024 14:47הגב לתגובה זו1

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.