ממד
צילום: חברת מפרם

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

האירוע בה נהרגה ספאא קיית עוואד מפגיעת טיל בביתה מחזיר אותנו לאירוע בו נהרג עידו אביגל בן ה-6 בשדרות ב-2021, אלא שביניהם מפריד נתון חשוב אחד: תקינות הממ"ד. האם ההגנה היא 100%?
איציק יצחקי | (1)

תושבת שפרעם, ספאא קיית עוואד, נהרגה מפגיעה ישירה של טיל בביתה בשפרעם, זאת למרות ששהתה במרחב מוגן בביתה. הממ"ד, צריך לציין, היה מאולתר. מתחקיר של צה"ל עולה כי הממ"ד לא היה תקני,  וחלקו היה עשוי קרמיקה - כך שהרסיסים, שחרדו לקומה השלישית בה שהתה, פצעו אותה אנושות - לפני שנקבע מותה.

האם הממ"ד מגן עלינו?

מותה השאיר לא מעט שאלות פתוחות - האם הוא נקבע כתוצאה מהממ"ד הלקוי, או שמא הממ"ד לא מגן הרמטית מפני טילים? ויתרה מכך, אם הממ"ד היה לקוי, מדוע המשפחה לא בנתה מיגונית, שעלותה היא כשליש מבניית ממ"ד? הקמת ממ"ד נעה סביב 120-150 אלף שקל (יכול להיות שהממ"ד הזה עלה פחות, כי הוא לא היה תקני), כשמיגונית עולה סביב 50 אלף שקל ומספקת פתרון דומה לממ"ד תקני.

לפני שניגע בפתרון חלופי, כמה מילים על הממ"ד: הוא בנוי כקוביה עם קירות מבטון מזוין, שיורדים עד ליסודות הבניין, עובדה המקנה לו עמידות וחוזק גדולים יותר בהשוואה לשאר חלקי המבנה. בהתאם לתקנות, שטחו הפנימי של הממ"ד (נטו - ללא קירות) נדרש לעמוד על 9 מ"ר לפחות, למעט אם ניתן אישור מפיקוד העורף לשטח קטן יותר, ולכל הפחות 5 מ"ר נטו. גובה הממ"ד לא יפחת מ-2.5 מטרים ולא יעלה על 2.8 מטרים (אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התכנון), ורוחבו לא יפחת מ-1.60 מטרים. משנת 2002 יש חובה להתקין מעברי צנרת לצורכי מעבר תשתיות כגון מיזוג אוויר על פי תקן ישראלי 994. מותר להתקין מזגן על קיר פנימי בלבד של המרחב המוגן. מעבר הצנרת יהיה בקיר פנימי בלבד ויש לאטום אותו באמצעות חומר אטימה בעל אישור תקף מפיקוד העורף.

החברות המייצרות טוענות כי ההגנה של מיגונית היא מקסימלית, כמו ממ"ד. חלקן מייצרות כיום קירות ותקרה של 30 ס"מ כדי להתאים את הדרישות לאלו של ממ"ד. הן מצרפות כמובן דלת הדף תקנית שעומדת בסטנדרטים הנדרשים מממ"ד.

אבל האם זה מספיק? האירוע בשפרעם מחזיר אותנו מעט אחורה, ליישוב שדרות שחווה טראומה ביוני 2021, כאשר עידו אביגל ז"ל בן ה-6, נהרג מפגיעת רקטה בביתו. רסיס רקטה חדר לבית דרך חלון הממ"ד והרג אותו. הטענה ההיא הייתה כי הרסיס נכנס בזווית שונה, בשיפוע, דרך פלטת הפלדה בניצב. כלומר, הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי, אבל זה קרה. ברגע שהרסיס חדר את הפלדה, הוא עבר את חלון הזכוכית. האירוע הזה לימד שבמקרה של אזעקה, כדאי מעבר לשהות בממ"ד להיות צמודים לרצפה.

האלוף יאיר גולן, שכיהן בעבר כמפקד פיקוד העורף ומעבר לתפקדו הפוליטיים היה סגן הרמטכ"ל ומפקד פיקוד הצפון, אמר לאחרונה, בשיחה עם ביזפורטל, כי "זה מקרה ייחודי שטופל, של איך צריך להיראות תריס הממ"ד. הממ"ד הוא הדבר הבטוח ביותר הטוב ביותר כיום. בתחילת המלחמה ביקרתי בבית באשקלון, חייהם זוג עולים מרוסיה, אולגה ואיגור, ניצלו. הממ"ד עושה את העבודה".

ממ

ממ"ד (אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)

קרוב ל-100% הגנה, אבל זה לא הרמטי

גולן צודק, אבל השאלה היא מה קורה כשחלון הברזל של הממ"ד לא תקין או חלוד. יש מי שאומר שהטילים היום מגוונים יותר, שהממ"ד עמיד בפני טילים של שנות התשעים עבר כבר לא חסין בפני כל איום. מהאירועים האחרונים אפשר ללמוד דבר אחד: הממ"ד לא חסין מפני פגיעה ישירה של טיל, אלא מפגיעה לידו. באותה נשימה, לא כדאי לזלזל ביעילותו - הוא קרוב להגנה של 100% ורק מקרים בודדים מסתיימים באסון. לגבי חדר מדרגות, שפיקוד העורף ממליץ להשתמש בו במקרה שאין ממ"ד, גם הוא בטוח, משום שהוא רחוק מחזית המבנה וככל שיושבים בקומה נמוכה יותר, הסיכוי שהטיל יגרום לכם לנזק נמוך יותר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

גולן מרגיע ומסביר: "הממ"ד הוא באמת דבר מאוד בטוח. עד היום הציל חיים של מאות, אם לא אלפי אנשים. אם למישהו יש ספק, אין ספק. תשתית המיגון הטובה ביותר שנוצרה בישראל עם כל נושא ההתחדשות העירונית והבניה החדשה בישראל, שהולכת ומתחרבת, היא דבר מאוד חיובי. אחוז הבתים הממוגנים, כלומר כאלה שיש להם הגנה כלשהי, עומד היום על בערך, 78% מהבתים בישראל. יש כמובן גם מקלטים ציבוריים וגם פרטיים, אבל הרוב המוחלט זה ממ"ד. למי שקורא את הכתבה - שלא יהיה לו ספק. רוצו לממ"ד באזעקה. הוא מציל חיים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    . 24/11/2024 06:53
    הגב לתגובה זו
    התשובה לכך פשוטה הממד שהקבלן שלכם בנה לכם לפי הוראות פיקוד העורף מיועד לרקטות בגודל מסויים ולא לכל רקטה שארגון טרור יכול לשדרג ברור שממד לא יגן עליכם מטיל בליסטי באורך 15 מטרים של איראן. אבל זה עדיף משאר הבית אז תיכנסו לממד ההגנה האמיתית שלנו היהודים היא תפילה לבורא עולם לכן זה מעולה גם להיכנס לממד וגם לקרוא תהילים עד שיוצאים ישועות עם ישראל
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.