צילום: Pixabay, ביזפורטל

מדד אוקטובר צפוי לעלות ב-0.5%: המשק מראה סימני התקררות

התחזיות מצביעות על המשך מגמת ההתמתנות באינפלציה, כאשר האומדנים ל-12 החודשים הקרובים יורדים מ-3.2% ל-3.0%

אדיר בן עמי | 12/11/2024 21:55

נושאים בכתבה אינפלציה בנק ישראל מדד המחירים לצרכן ריבית בנק ישראל

לאחר שמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2% בספטמבר 2024, להפתעת הכלכלנים שציפו למדד ללא שינוי, התחזית למדד אוקטובר מצביעה על עלייה של 0.5-0.6%. נתוני ספטמבר הביאו את האינפלציה השנתית לרמה של 3.5%, נמוך מהצפי של 3.7%, כאשר מדד מחירי הדירות באותו חודש הראה עלייה שנתית של 6.3%.

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר צפוי כאמור לעלות ב-0.5-0.6%, כך על פי תחזיות הכלכלנים, על רקע סימנים מתרבים להתקררות בפעילות הכלכלית במשק. התחזיות מצביעות על המשך מגמת ההתמתנות באינפלציה, כאשר האומדנים ל-12 החודשים הקרובים יורדים מ-3.2% ל-3.0%.

הנתונים האחרונים מצביעים על התכווצות בפעילות הכלכלית, כאשר סקר הערכת המגמות בעסקים מראה ירידה עקבית בציון שנותנות החברות למצבן הנוכחי. למרות שהסקר הושפע מהמלחמה בצפון, הירידה בפעילות ניכרת גם במחוזות שאינם בקו העימות, מה שמעיד על האטה רוחבית יותר במשק.

גורם משמעותי שצפוי להשפיע על רמת המחירים בחודשים הקרובים הוא ההיחלשות המסתמנת בשוק העבודה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על ירידה במספר המשרות בסקטור העסקי, כאשר המגמה השלילית נרשמה בענפים רבים. בנוסף, שיעור האבטלה עלה במעט בספטמבר ל-2.7%.

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מעריך כי חלק מההשפעה האינפלציונית בנטל המס ב-2025 יקוזז על ידי השפעת ירידה בכוח הקנייה של הציבור, בעקבות צעדי האוצר כמו הקפאת שכר ציבורי ושחיקת קצבאות. תחזית האינפלציה לשנה קדימה יורדת ל-2.95%.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, ציין כי "הנתונים ממשיכים להצביע על התכווצות בפעילות הכלכלית במשק", וכי "מתרבים הסימנים שמצביעים על עצירה בהתאוששות המשק עוד לפני תחילת המערכה בלבנון". לדבריו, העסקים צופים ירידה בפעילות בחודשים הקרובים, כאשר מנתוני הסקר עולה שהחברות חוות ירידה בביקושים מקומיים.

העיוותים בנתוני הלמ"ס

חשוב להדגיש כי המתודולוגיה החדשה של הלמ"ס למדידת מחירי טיסות יצרה בחודשים האחרונים תנודתיות חריגה במדד המחירים לצרכן. למשל, באוגוסט דווח על עלייה של 22% במחירי הטיסות, בעוד שבספטמבר נרשמה ירידה חדה של 17%. תנודתיות זו, שנובעת מהחלטת הלמ"ס למדוד את המחירים לפי מועד הטיסה ולא לפי מועד ההזמנה, יצרה פער משמעותי בין המציאות בשטח לבין הנתונים המדווחים. בעוד חברות תעופה כמו אל על מדווחות בדוחותיהן על עליות מחירים משמעותיות, נתוני הלמ"ס מציגים תמונה הפוכה.

הבעיה במדידת מחירים אינה מוגבלת רק לענף התעופה. בשוק הנדל"ן, למשל, התגלה כי הלמ"ס לא כללה במדידותיה את ההנחות המשמעותיות שמציעים הקבלנים, כולל מבצעי מימון המגיעים להנחות של 5%-10% בפועל. עיוות זה הוביל להצגת עליות מחירים גבוהות מהמציאות, מה שעודד ביקושים מוגברים ותרם להמשך עליות המחירים בשוק. רק ב-2025 מתכננת הלמ"ס לעדכן את שיטת המדידה ולכלול את מבצעי הקבלנים בחישוביה.

קיראו עוד ב"בארץ"

העיוותים במדידת המחירים של הלמ"ס משפיעים באופן ישיר על קבלת החלטות כלכליות ברמה הלאומית. נתונים אלה משמשים בסיס להחלטות מוניטריות של בנק ישראל, להצמדות שכר, לחוזים צמודי מדד ולתכנון כלכלי ארוך טווח. כאשר הנתונים אינם משקפים במדויק את המציאות בשטח, הדבר עלול להוביל להחלטות שגויות ולהשפיע על כלל המשק. בתקופה של אי-ודאות כלכלית ולחצים אינפלציוניים, הצורך בדיוק ושקיפות בנתוני הלמ"ס הופך קריטי יותר מתמיד.

מדד נובמבר צפוי לרדת ב-0.2%

סימן נוסף להתמתנות בלחצי המחירים ניתן למצוא בסקר העסקים, שם נרשמת ירידה בשיעור החברות בענפי המסחר והשירותים המדווחות על כוונה להעלות מחירים ביחס לעונתיות הרגילה. במקביל, נתוני השכר מראים כי השכר הריאלי במשק עבר למגמת ירידה, מה שמעיד על היחלשות בכוח הקנייה של הציבור.

הגזרות הכלכליות הצפויות מצד האוצר, הכוללות העלאות מיסים והקפאת שכר במגזר הציבורי, צפויות להוביל לירידה בצריכה הפרטית ולמיתון בביקושים. מגמה זו, בשילוב עם הירידה המפתיעה במדד ספטמבר, צפויה לתמוך בהמשך ההתמתנות באינפלציה בחודשים הקרובים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר | 08/11/2025 10:52

נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל

באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן