האם המדינה בדרך לפגוע בפנסיות במסלול SP 500?
טיוטת תקנות חדשה שעלולה להשפיע על הפנסיה של ישראלים בגילאי 50 ומעלה מעוררת לא מעט סימני שאלה ודאגה. השינוי נוגע למנגנון התשואה המובטחת בפנסיה. מנגנון התשואה המובטחת הוא מתנה מהמדינה - רשת ביטחון לחוסכים בקרנות הפנסיה על 30% מהנכסים, שעליהם יש תשואה ריאלית שנתית של 5.15%. מטרתה של רשת הביטחון היא להגן על החוסכים מפני תנודות בשוק ההון ולספק להם רמה מסוימת של ודאות לקראת הפרישה. אבל האמת שזו מתנה על חשבון הקופה הציבורית, ולא בטוח שהיא משרתת כיום את מה שהיא רצתה בתחילת הדרך - לדחוף את האנשים לחסוך לפרישה.
בכל מקרה - היא עובדה קיימת כבר שנים רבות (בגלגול הקודם ובגלגול החדש). אלא שהיא לא פשוטה ליישום והיא על רקע השינויים שנעשו בה בשנים האחורנות מתבטאת בתמיכה גדולה יותר לחוסכים וותיקים על פני חוסכים צעירים.
על פי הטיוטה החדשה יהיה שינוי בהטבה הזו לפי הבחירה במסלולים. אלו שבוחרים במסלולי השקעה מתמחים, כמו מסלולים מנייתיים או חו"ל, לא ייהנו מתשואה מובטחת באותם תנאים. במילים אחרות - זו מתנה גדולה למי שחוסך באפיקים הרגילים של מסלולי הפנסיה ולא במסלול ה-S&P 500 הפופולרי (מסלול מתמחה מדד). יש כאן ניסיון בדלת האחורית להרחיק את החוסכים מהשקעות במכשיר הזה.
אולי הסיבה היא חשש לכספי העמיתים, ומשהו בסגנון - אתם מסתכנים במסלול מנייתי, אז למה שניתן לכם תשואה מובטחת גדולה. הרי התשואה המובטחת היא לחוסכים שרצו להגיע לחיסכון סביר ומאוזן בגיל פרישה ובגלל תנודתיות בשוק נפגעו - עליהם המדינה רוצה להגן, ולא על ספקולנטים שרוצים להרוויח ולוקחים סיכונים עם השקעה במדד S&P 500.
- פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
- "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חייבים להודות שיש בזה צדק. אבל יש לזה גם השלכות על החיסכון הפנסיוני בכלל. זה יכול לגרום לחוסכים "להיתקע" במסלולים ברירית מחדל שהם הבטוחים.
הציבור הישראלי מסתער על מדד ה-S&P 500
בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה בהשקעות הציבור הישראלי במדד ה-S&P 500, עם השקעות המוערכות בכ-70 מיליארד שקל. מדובר על נתון הממחיש את הפופולריות הגוברת של המדד הזה, שהפך לאפיק מרכזי בניהול ההשקעות של הישראלים, במיוחד בפנסיה ובקרנות ההשתלמות. בתוך כלל תיקי ההשקעות של הציבור, ה-S&P 500 תופס כיום כ-15%, עם תשואה ממוצעת שנתית של כ-14% בעשור האחרון. המספרים הללו מצביעים על מגמה ברורה: המדד האמריקאי הוא האפיק המועדף עבור המשקיעים בישראל.
מדד ה-S&P 500, שמרכז את 500 החברות הגדולות בארצות הברית, הוא כיום מדד הדגל של השוק העולמי, עם שווי שוק עצום של מעל 42 טריליון דולר. בכל יום מתבצעות עסקאות בהיקף של כ-100 מיליארד דולר הקשורות למניות המדד ולמכשירים הפיננסיים העוקבים אחריו. המדד משמש ככלי אטרקטיבי עבור משקיעים פרטיים ומוסדיים, ומספק תשואה גבוהה לאורך זמן, מה שגרם לעוד ועוד ישראלים להוסיף אותו לתיקי ההשקעות שלהם.
נפח עצום של השקעות וחלק משמעותי בתיקי ההשקעות - ה-S&P 500 הפך לחלק בלתי נפרד מהשקעות הציבור הישראלי: כ-200 מיליארד שקל מושקעים כיום במסלולים עוקבי המדד. ההשקעות הללו זורמות באופן שוטף לקרנות הפנסיה, קופות הגמל וההשתלמות של הציבור, כאשר למעלה מ-60% מהכספים החדשים שמוזרמים להשקעות עוברים למדד זה, לעומת חלק קטן יותר שהולך למדדי חו"ל אחרים או למניות בשוק המקומי.
- הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל...
- 5.יש לבטל את הפנסיה התקציבית החזירית לזקני מפאי החנזירים (ל"ת)צחי 12/11/2024 14:24הגב לתגובה זו
- איך התגובה הזאת מוסיפה טוב? (ל"ת)עברי 15/11/2024 19:05הגב לתגובה זו
- 4.נכהצ 12/11/2024 13:27הגב לתגובה זומפקירים ובוזזים אותנו מדי יום
- 3.f 12/11/2024 09:18הגב לתגובה זוסבסוד רק לקרנות פנסיה
- 2.המדינה תפסיד יותר 12/11/2024 08:12הגב לתגובה זומנגנון הבטחת התשואה קובע שאם המסלול השיא תשואה יותר מ5.15 ריאלי אז העודף עובר לקופה ונשמר שם למקרה שתשואת המסלול תהיה פחותה מ5.15 ריאלי. הסטורית הבורסה האמריקאית מניבה תשואה גבוהה יותר אז לאורך זמן החוסכים שהשקיעו בה יכניסו לקופה יותר מאשר יוציאו. במסלולים הכלליים המצב הפוך. בקיצור - אווילות.
- אני 13/11/2024 19:55הגב לתגובה זוללא קשר איפה העמית בחר לחסוך וחכן מה שכתבת לא נכון.
- 1.המדינה פוגעת בפראיירים שמשלמים ולא בתחמנים שלא משלמים. (ל"ת)כרגיל 12/11/2024 08:01הגב לתגובה זו

הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
הרפורמה החדשה צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו מעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס. כך יושוו תנאי המיסוי בין המוצרים, וקרנות הנאמנות יקבלו יתרון חדש אחרי שנים של נחיתות מס מול אפיקי החיסכון האחרים
רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר).
למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).
בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול.
הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק
מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.

הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
הרפורמה החדשה צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו מעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס. כך יושוו תנאי המיסוי בין המוצרים, וקרנות הנאמנות יקבלו יתרון חדש אחרי שנים של נחיתות מס מול אפיקי החיסכון האחרים
רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר).
למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).
בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול.
הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק
מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.
